תאילנד – רשמים מביקור ראשון

עד לאחרונה לא ביקרתי אף פעם במזרח, לא הרחוק ולא הקרוב, והקשר היחיד שלי עם המזרח היה העובדה שהורי עלו לארץ ממזרח אירופה… אבל הנה, בגיל 50, מצאתי את עצמי בסיור בתאילנד של אחרי השיטפונות. מבחינתי זה היה מעין טיול תרמילאים, שאותו לא עשיתי אחרי הצבא (אולי כי גם היום אני עדיין בגלי צה"ל, ולמעשה עוד לא השתחררתי מהצבא). הבן שלי, שחזר מטיול כזה בדיוק לפני שנה, לא הבין מה יש לי לחפש שם – מבחינתו תאילנד שייכת לצעירים כמוהו. אבל תאילנד כבשה אותי בצבעוניות הקסומה שלה, בנופים המדהימים ובאפשרויות הבילוי שהיא מזמנת לכל הגילאים והטעמים.

הסיור שאליו הצטרפתי נועד להפגיש אותנו עם "תאילנד הירוקה", מה שאומר הרבה ביקורים בשמורות טבע ובכפרים אותנטיים. כעורך מוזיקלי, שלרוב מכיר רק את הטרקים בדיסקים, מצאתי את עצמי הולך בטרקים בטבע. טרק אחד כלל טיפוס על הר שגובהו 430 מ', ההר הזה נמצא בשמורת הטבע קאו סאם רוי יוט (Khao Sam Roi Yot) הידועה גם כשמורת 300 הפסגות. השמורה קטנה יחסית, 98 קמ"ר, ונמצאת כ-60 ק"מ דרומית לעיר הואה הין. יש בה, בין היתר, ביצת המים המתוקים הגדולה ביותר בתאילנד וכן עצי מנגרובים שעולים מהמים ומטפסים על סלעי הגרניט הגדולים.

הכותב וחבר חדש שהכיר בתאילנד. בחולצה האדומה – המהוט (לא המהות) של הפיל | צילום: נעם סגן-כהן/מסע אחר – מוטו תקשורת

בראש ההר שבשמורה נמצאת מערה ענקית עם "גג" פתוח, שנקראת THAM PHRAYA NAKHON, ובמרכזה עומד מקדש בודהיסטי. המקדש נבנה עבור מלכי תאילנד, שנהגו לעצור במקום בדרכם מבנגקוק או אליה. מראה המקדש שנמצא מתחת לפתח המערה היה מרהיב ושווה את המסע המפרך אליו. המדריך המקומי סיפר שכדאי להגיע למקום בשעות הבוקר המוקדמות, כשקרני השמש חודרות מ"גג" המערה ומאירות מלמעלה את מרכז המקדש… למרות ההמלצה החמה הזו, לא נראה לי שהייתי חוזר על הטיפוס הזה שוב. את זה אני משאיר למלכים הבאים של תאילנד.

ב"גבעות הפילים" ( ELEPHANT HILLS LUXUREY TENTED CAMP), לא רחוק משמורת הטבע קאו סוק, לנו באוהלים מפוארים, וחלק מחוויית הביקור היה טיפול בפילים ששוכנים בכפר הסמוך. לא מדובר ברכיבה על פיל – בעלי המקום מאמינים ביצירת קשר בין האדם והפיל, דבר שאינו קורה במהלך הרכיבה, וכך מצאנו את עצמנו בבוקר חותכים לפילים פירות לארוחת הבוקר ומאכילים אותם, מקרצפים אותם לאחר שרחצו בנהר, ואפילו שותלים בערוגות קני סוכר בערוגות, שישמשו מזון לפילים כאשר יצמחו. התאילנדים דיברו איתנו כל הזמן על "המהות של הפיל", ואני מודה שלא הבנתי איזו מהות יש לפיל, עד שהגענו לכפר והבנתי שה"מהות" הוא בעצם מהוט, האדם שמטפל בפיל מהיום שבו נולד ולאורך כל חייו.

לא באנו לחופשת בטן-גב. שותלים קני סוכר בחוות הפילים | צילום: נעם סגן-כהן/מסע אחר – מוטו תקשורת

באיי סימילאן מצאתי את עצמי צולל עם שנורקל ומסכה, מחפש לשווא את כוכב הסרט המצויר נמו; באי קו טאלו (פירוש השם "האי עם החור", על שם חור טבעי גדול בסלע בקצה הצפוני של האי) התנסיתי בין היתר בדיג דיונונים (שלא צלח מצדי, למרות שהתאילנדים שהיו איתנו על הסירה דגו בקלות שניים כאלה…) ושתלתי עם חבריי לקבוצה אלמוגים חדשים במפרץ המקומי. בשנת 2008 החליטו לשמר את שוניות האלמוגים שניזוקו כתוצאה משימוש של הדייגים באזור בפצצות עומק. פרויקט שימור האלמוגים קיבל את ברכת המלכה וכיוון שבאותה שנה חגג מלך תאילנד את יום הולדתו ה-80, החליטו בארגון לשתול ולשקם 80,000 אלמוגים בחמישה איים שונים ברחבי תאילנד, וביניהם גם בקו טאלו. הפרויקט אמור להסתיים בשנה הבאה, וכל מי שמשתתף במבצע השתילה הזה מקבל כרטיס ממוספר שמאפשר לו להשתתף בהגרלה שתיערך בסיום המבצע. הזוכה יוכל לפגוש באופן אישי את הנסיכה הנערצת של תאילנד. כל אחד מאיתנו קיבל לוחית זיהוי עם אלמוג קטן, שאותו הכנסנו לצנרת פי. וי. סי מיוחדת, שאמורה להחזיק את האלמוגים ולקבעם בקרקעית הים. בעוד שנתיים יפרקו את הצנרת הזו וישאירו את האלמוגים לגדול באופן טבעי.

בקתות צפות באגם המוקף ביערות ובמצוקים נישאים | צילום גיל אל-עמי

לאחר שסיימנו לקבע את האלמוגים הצעירים, הצוות המקצועי צלל עם הצנרת לקרקעית הים והניח אותה שם בזהירות. בעוד שנים אחדות יהיו האלמוגים האלה חלק בלתי נפרד מרצף השוניות באי, וכיוון שכל האלמוגים שנשתלו ממוספרים, כל נוטע יוכל לבוא בעתיד ולראות איך מתפתח האלמוג "שלו", ממש כמו שתילי העצים שנטענו בילדותנו בט"ו בשבט ביערות קק"ל.

גם השפה התאילנדית התגלתה כמיוחדת מאוד. יש בה מילים דומות, שדרך ההגייה שלהן מסבירה את הכוונה. למשל, "קאו" באנגלית היא "פרה", אבל בתאילנדית יש לה כמה פירושים, בהם אורז, חדש, כניסה בדלת, לבן או ריח של דג טרי, הכל תלוי באופן שבו מבטאים את המילה. ואם כבר הזכרנו דגים ואורז, אי אפשר שלא להתרשם מכמויות האוכל העצומות שהתאילנדים מכינים מחוץ לבית. בכל פינה בבנגקוק, למשל, אפשר למצוא דוכני אוכל מכל המינים והסוגים, והכל טרי, טעים ומוכן על המקום – החל מהשעות המוקדמות של הבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה. הופתעתי לגלות שהתאילנדים לא משתמשים במלח, במקומו יש להם רטבים חריפים בכמה דרגות – במסעדות אפשר לבחור על פי ציור באיזו דרגת חריפות אתה רוצה לקבל את האוכל שהזמנת. הביטוי התאילנדי הכי שימושי שלמדתי להגיד הוא "מאי פט", כלומר לא חריף.

בכל פינה בבנגקוק יש דוכני אוכל, והכל טרי וטעים מאוד | צילום: אייסטוק

כשהתארחנו במלון "טוסיטה" שנמצא לא רחוק מהעיר צ'ומפון, הסבירו לי שהתאילנדים מאמינים בשבע דרגות של גן עדן וטוסיטה היא הדרגה הרביעית. התאילנדים הצנועים מסתפקים בלהגיע לדרגה הזו, ולא שואפים אל מעבר לה. אני, לעומתם, הרגשתי שאני נמצא קצת מעל הטוסיטה, וכמו 70 אחוזים מהישראלים, גם אני כנראה עוד אשוב לתאילנד לביקור נוסף.
____

יורם רותם הוא מנהל מחלקת המוזיקה בגלי צה"ל

הכותב היה אורח לשכת התיירות של תאילנד בישראל (TAT), חברת התעופה רויאל ג'ורדניאן וחברת הרץ השכרת מכוניות בחו"ל

הטיסה של חברת התעופה "רויאל ג'ורדניאן" היא הקצרה ביותר לבנגקוק – למעלה מ-3 שעות טיסה פחות מהטיסה הרגילה.