תאילנד: ארץ הפילים הלבנים

בימי קדם היו לפילים כנפיים שאפשרו להם לעוף בין העננים והגשם, כוחות מאגיים ויכולת לשנות צורה. יום אחד התעופפה לה חבורת פילים אל עבר הרי ההימלאיה כדי להאזין לשיעור מפיו של נזיר מכובד שישב תחת עץ. הם התיישבו על ענפי העץ והקשיבו בשקיקה לדבריו. אלא שהעץ לא עמד בעומס, ענפיו קרסו והפילים נפלו על עדת התלמידים וגרמו למותם. הנזיר, שכעס על אובדן תלמידיו, קילל את הפילים: הוא ציווה שיאבדו את כוחם המאגי, את יכולת שינוי הצורה ואת הכנפיים. מאז, מספרים התאילנדים, מהלכים הפילים על האדמה.

אגדה זו היא אחת מני רבות המהוות ביטוי למקום המיוחד שיש לפילים במסורת התאילנדית ולכבוד הרב לו הם זוכים. בין היתר מיוחסת תופעה זו לגודלם הפיזי המרשים של הפילים, לתלות של התאילנדים בהם בזכות היותם חיות עבודה חזקות, ולמורשת ההודית, שהשפיעה ועדיין משפיעה בעוצמה רבה על התרבות התאילנדית.

פסלי פילים מגולפים. הפיל כגיבור תרבות | צילום: TAT

התאילנדים הם בודהיסטים אדוקים, ומקנים משקל רב גם למסורות ההינדואיסטיות. דמות הפיל היא בעלת סמליות רבה בסיפורי הבודהיזם – וזו השתרשה גם בדת ובתרבות התאילנדיות. כך למשל מככבים במיתולוגיה התאילנדית אלים רבים שצורתם פיל, או שהם קשורים בפילים – דמויות כמו גאנש, האל התינוק בעל ראש הפיל שנחשב לאל שמסיר את המכשולים, וארוואן, פיל מקודש שמשמש כרכבו של אל הרעמים והגשם. לפי האגדה, את ארוואן יצר האל הבורא ברהמה, שנשף על שני חלקי קליפת ביצה. מן החלק הימני של קליפת הביצה יצא פיל לבן, שהוביל אחריו שבעה פילים נוספים. מן החלק השמאלי של קליפת הביצה יצאו שמונה נקבות פילים. פילים אלו לקחו על עצמם לתמוך בכדור הארץ על כתפיהם.

הפיל הלבן שזור גם בסיפור חייו של הבודהא: בחלומה של אמו מהאיה לפני לידתו הופיע פיל לבן עם שישה חטים שעף עם פרח לוטוס בחדקו אל תוך רחמה. לפי אגדה אחרת, באחד מגלגולי הנשמות שלו, היה הבודהא צ'דנטה – פיל לבן אגדי בעל שישה חטים.

חזק כמו פיל, וחכם כמוהו
הפיל היה סמלה של תאילנד וחלק בלתי נפרד מהחיים בה במשך אלפי שנים: חיית משא חיונית שזכתה לכבוד ולאהבה יוצאי דופן. דמותו של הפיל התנוססה על הדגל הלאומי (בשנים 1819־1917), הופיעה על מטבעות, קישטה מקדשים בודהיסטיים, וייצגה חוזק, חוכמה וניצחון. דוגמה לכך ניתן לראות באזכורים הרבים שלו באמנות, בשירה ובספרות, ואפילו בניבים השגורים בשפה המדוברת: מאשה נשואה מצפים שתהיה כמו "רגליו האחוריות של הפיל" – מובלת ולא מובילה. לפושעים מציעים "לכסות את הפיל המת", כלומר להסתיר את מעשיהם. מצד שני, "לאדם מוסרי אין חשש משמועות כפי שפיל לא מודאג מכלבים נובחים". כל דבר שהוא גדול וחזק זוכה לדימוי של פיל, ואפילו מלך יכונה "מלך פיל" אם ייחשב בלתי מובס.

בעבר נהגו ללכוד פילים צעירים בטבע, לאמנם במחנות מיוחדים ולחנכם לעבוד עם בני אדם ולציית לפקודות. הפיל שנלכד או נולד בשבי מוצמד בצעירותו למהוּט – אדם שהוא בעליו של הפיל, מי שנוהג בו, מגדל אותו ודואג לו במשך כל ימי חייו. מערכת היחסים המיוחדת השוררת בין פיל למהוט שלו מתבטאת בעובדה שלרוב הפיל יציית רק למהוט המוכר לו.

תיירים חוצים נהר על גבי פילים. כיום רק השימוש החוקי בפילים מותר רק בתעשיות הבידור והתיירות | צילום: TAT

פילים מבויתים שימשו כחיות משא וכחיות עבודה –  הם עבדו ביערות הטיק, ושימשו כלי רכב מלכותי למלכים ולאצילים, שעברו בתהלוכות ברוב פאר, ישובים על פילים מכוסים בדי משי בוהקים. בעתות מלחמה הוחלף המשי בשריון כבד והפילים הפכו למעין טנקים חיים. הם נחשבו גיבורי חיל, כשלכל פיל שם ותואר משלו. נהוג להאמין כי לצבא שבו היו פילים היה יתרון פסיכולוגי על פני צבא ללא פילים, וכי לעתים מראה פילים בצבא האויב היה גורם לכניעה מיידית. לחלופין, השתרש מנהג של הענקת פילים לגורם מאיים על מנת לפייסו ובכך להימנע מכיבוש או מקרב אבוד מראש.

אבטלה לא סמויה
בשנים האחרונות הורעו תנאי חייהם של הפילים בתאילנד. הפיל האסיאתי מסווג כיום רשמית כמין בסכנת הכחדה. בעוד שבתחילת המאה העשרים היו בתאילנד לפחות מאה אלף פילי בר ופילים מבויתים ששימשו בחקלאות ובתעשיית העץ ביערות, כיום נותר סך של בין 4,000 ל־5,000 פילים בלבד. יש הטוענים כי אף שהפילים הם עדיין בעלי תפקיד מרכזי בתרבות התאילנדית, חל פיחות בערכם ובכבוד לו הם זוכים, בעיקר בעיני הדור הצעיר.

הקדמה והתיעוש הם הגורמים המרכזיים שהביאו לשינוי. באופן אירוני, תעשיית כריתת העצים – שרבים מהפילים הועסקו בה וכך פרנסו את עצמם ואת בעליהם – הביאה לצמצום משמעותי בשטחי היערות בתאילנד, שהם אזור המחיה הטבעי של הפילים. בשנות התשעים החלה ממשלת תאילנד בחקיקה שמטרתה להגן על היערות שנותרו, וזו דווקא פגעה במעמד הפילים המבויתים, שנותרו חסרי עבודה.
אחזקת פיל אינה דבר של מה בכך, שכן פיל בוגר אוכל קרוב למאתיים קילו ירק ביום. עלותה של כמות כזו של מזון היא גדולה, ולכן על הפילים לעבוד למחייתם. מצב זה התקיים תמיד, אולם בעוד שבעבר הפיל היה כלי חקלאי ותחבורתי מרכזי, הוא הוחלף על ידי מכונות וכלי תחבורה ממונעים, וכיום בעלי הפילים נאלצים למצוא מקורות פרנסה חדשים.

פיל מצייר. הפילים לומדים ליצור עבודות אמנות מורכבות | צילום: נפתלי הילגר

בחלק מהפילים נעשה שימוש בתעשיית העץ הבלתי חוקית, שמסכנת את הפילים בדרכים שונות, בין היתר משום שנוהגים להזין אותם בסמים ממריצים על מנת להגביר את תפוקתם. השימוש היחידי החוקי כיום בתאילנד בפילים מבויתים הוא בתעשיית הבידור והתיירות, ולכן רוב המהוטים ופיליהם מתפרנסים בדרכים אלו. אולם מכיוון שבחלקיה הכפריים של תאילנד יש פחות תיירים, נאלצים רובם להגיע עם פיליהם לבנגקוק, שם הם מסיעים תיירים או משתתפים במופעי בידור וקרקס. תנאי המחיה בעיר הסואנת והמזוהמת פוגעים בבריאותם ובתזונתם של הפילים, שחלקם ישנים בפארקים העירוניים וחלקם מוחבאים מחוץ לעיר בשעות היום וצועדים אליה בכבישים המהירים לאחר החשכה. לחץ ציבורי הביא את עיריית בנגקוק לאסור על כניסת פילים לשטח המטרופולין, אולם כיום עדיין מתחננים עשרות פילים לכספי תיירים בעיר. במצב הכלכלי העגום בו נמצאת תאילנד, לא ברור אם יש לרחם יותר על נוהג הפילים או על הפיל שלו.

אמנים למען פילים
יכולותיהם המגוונות של הפילים סקרנו את שני האמנים הרוסים קומאר ומלמיד, שהקימו את AEACP, ארגון שלא למטרות רווח המנסה לסייע כלכלית לפילים ולמטפלים בהם דרך מכירה של עבודות אמנות שמבצעים פילים. המיזם הוליד את בית הספר לאמנות לפילים שנפתח ב־1998 בלמפנג (Lampang), בו עוברים הפילים אימון בהחזקת מכחול ובציור, וכבר לאחר שיעורים בודדים מפיקים יצירות אמנות בתוך דקות.

יכולתם המעודנת של הפילים להביע עצמם באמצעות ציור עוררה עניין רב בקרב תיירים ומקומיים כאחד. הציורים נמכרים בהצלחה במקומות שונים בעולם, כאשר הכסף שנאסף מושקע באופן ישיר בשיפור חיי הפילים בתאילנד. בעקבות ההצלחה נפתחו בתי ספר נוספים, ושני האמנים הוציאו לאור גם ספר בו הם מציגים ציורי פילים, ומנתחים אותם מתוך הנחה שהם מתארים את בית הגידול של יערות הגשם אליו מתגעגעים הפילים. מידע נוסף על אמנות הפילים וציורים למכירה אפשר למצוא באתר האינטרנט.

לאחרונה גילו אצל הפילים כישרון נוסף – מוזיקה. בצפון-מערב תאילנד אפשר לשמוע תזמורת של פילים, Thai Elephant Orchestra, במסגרתה הפילים מנגנים על כלים תאילנדיים מסורתיים ואף מלחינים בעצמם. תוכלו להתרשם בעצמכם מהתזמורת בסרטון הווידאו המצורף לכתבה (למעלה).

יצירה של הפיל Yod Yeam, מוצעת למכירה תמורת 400 דולר

מפגשים עם פילים – מידע מעשי
• מקדש: במרכז בנגקוק מצוי מקדש שוקק חיים שמוקדש לארוואן הפיל ונחשב לאתר בעל סגולות מיוחדות להגשמת משאלות. המקדש נמצא במלון גרנד היאט ארוואן, בפינת הרחובות Plownchitורחוב Rajadamnri, מול מרכז הקניות הענק של Zen Center.

• פסטיבל: "חג הפילים" נערך בשבת השלישית של נובמבר בסורין (Surin), כ-420 ק"מ מצפון-מזרח לבנגקוק. זהו שחזור של כינוס הפילים שהיה נהוג בתקופת איותאיה מהמאה ה־14 עד המאה ה־18, בהשתתפות המלך ונזירים שאמרו תפילות כברכה לפילים. האירוע כולל תצוגה של כ־150 פילים מכל האזור, שחזור של קרב כפי שהיה מתנהל בימים עברו, משחקי כדורגל בין נבחרת פילים לנבחרת אנושית (הפילים תמיד מנצחים), תחרויות ריצה ומפגנים של יכולותיהם העדינות של חיות הענק.

• הופעות: הצגות לתיירים – בחלקן משתתפים גם פילים מציירים – יש בצ'יאנג מאי (Chiang Mai), בפוקט (Phuket), בגן הוורדים שמחוץ לבנגקוק ובעוד אתרי תיירות.