שתיקת הכבשים

העמסת המטען החי לאונייה בנמל המוצא. במהלך 16-22 ימי ההפלגה עד נמלי היעד ימותו רבים מהעגלים והכבשים מרעב, חנק, פציעות ומחלות | צילומים באדיבות עמותת "אנונימוס" מפות ומדריכים מודפסים ליעד אוסטרליה, בהנחה לגולשי מסע אחר!

לפני כמה חודשים, במסגרת התוכנית "רואים עולם", שודרה כתבת תחקיר של תוכנית הטלוויזיה האוסטרלית "60 דקות" בשיתוף אגודת "אנונימוס" הישראלית על תנאי ההובלה של כבשים ובקר מאוסטרליה ומניו זילנד למזרח התיכון לצורך שחיטה ופיטום. תחקיר זה וכן כתבה גדולה במוסף "סופשבוע" של "מעריב" שפורסמה באוקטובר האחרון הביאו לחשיפה תקשורתית של מאבק המנוהל על ידי ארגונים שונים למען זכויות בעלי חיים מסוף שנות התשעים.
מסלול הייסורים של בעלי החיים נפתח כבר באוסטרליה. משאיות ענקיות כפולות קומה מובילות אותם ללא מזון ומים אל נמלי המוצא, שם הם נדחסים ברבבות אל בטן האונייה. במהלך 16 עד 22 ימי ההפלגה לנמל עקבה שבירדן ימותו רבים מהם מרעב, חנק, פציעות ומחלות. מכיוון שהכבשים והעגלים חיו קודם לכן על מזון טבעי שליקטו בשדות, הם מתקשים להתרגל למזון המרוכז שמוגש בספינה. בהיעדר מרחב תזוזה מתבוססים בעלי החיים בתוך צרכיהם וכלי המים והאוכל מזדהמים.
מצבם לא משתפר עם ההגעה לעקבה. מרגע פריקתם מהאוניות והעמסתם על משאיות ירדניות לא זוכים בעלי החיים למזון ולמים גם אם הם ממתינים ימים ארוכים בשמש. הם מגיעים למעבר הגבול ערבה דחוסים במשאיות ברזל ומחכים שם בשמש קופחת למעבר למשאיות ישראליות. חלק מהתמונות הקשות ביותר בתחקיר הטלוויזיה של "60 דקות" צולמו על ידי פעילי "אנונימוס". בחלק מהן נראים פועלים מכים כבשים בצינורות פלסטיק, אוחזים בקרניהן ובצמר שלהן ומשליכים אותן ממשאית אחת לאחרת; באחרות נראים הפועלים "מריצים" את הכבשים ממשאית למשאית. חלק מהן מועדות ברווח שבין המשאיות ונופלות מהמפלס העליון למפלס התחתון. בעלי חיים שהיעד הסופי שלהם הוא לרצועת עזה עוברים תהליך דומה גם במחסום קרני.

אחריות המדינה
בפברואר 2000 מינה מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר עודד ניר, ועדה בראשות עו"ד יוסי וולפסון כדי לקבוע תקנות בנושא הובלת בעלי חיים. הוועדה אישרה את הנחת היסוד כי כל הובלה של בעל חיים מלווה בסבל כלשהו אך פירטה שורה של צעדים שבעזרתם ניתן להפחית משמעותית את סבל החיות ושיש לעגנם בתקנות. בין הצעדים: פריקת בעלי החיים מהר ככל האפשר עם עגינת הספינה, הקמת מתקנים שיספקו צל, מזון ומים במקרה של עיכוב במעבר

תיעוד תמותה המונית של כבשים שנשלחו מאוסטרליה למפרץ הפרסי בעונה החמה. אחוז התמותה של בעלי החיים עולה ככל שמזג האוויר חם יותר

הגבול, פירוט משכי ההובלה, הכשרה הולמת למובילי בעלי החיים ועוד. הוועדה גם קבעה שיש לבדוק את הביקוש לבשר טרי בישראל והמליצה שייבוא הבקר והצאן יהיה במסגרת מכסות מספריות שייקבעו על ידי שר החקלאות על בסיס היקף מוכח של ביקוש. המלצות הוועדה הוגשו למנהל השירותים הווטרינריים במרץ 2001. באוקטובר 2001 העביר ד"ר ניר את דו"ח הוועדה ללשכה המשפטית של משרד החקלאות. עד תאריך הגשת העתירה של עמותת "תנו לחיות לחיות" לא ננקטה שום פעולה בנושא.
החלטת בית המשפט העליון בעתירה היא הישג לפעילי המאבק. בית המשפט הכיר באחריות המדינה להתעללויות שעוברות החיות ודרש ממנה לנמק את המצב הקיים או לשנותו בהתאם להמלצות אותה ועדה שמינה משרד החקלאות. למרות ההשפעה הגדולה שיכולה להיות להחלטה על שוק הבשר בישראל, היא לא זכתה להתייחסות בכלי התקשורת. "מסע אחר" ימשיך לעקוב ולעדכן.

למידע נוסף: החלטת בג"ץ מופיעה באתר האינטרנט של עמותת "אנונימוס": www.anonymous.org.il ובאתר אגודת "תנו לחיות לחיות": www.letlive.org.il.