שפך על ים כנרת

לגונות ו־15 אפיקים
בקעת בית צידא היא אכן איזור יוצא דופן בישראל השחונה. בבקעה, המשתרעת על פני 12,500 דונמים, זורמים חמישה נחלים העושים את דרכם אל הכנרת: הירדן, נחל משושים (עם יובלו, נחל זוויתן), נחל יהודייה, נחל דליות ונחל שפמנון. הנחלים משושים, יהודייה ודליות מתפצלים עם כניסתם לבקעה ל־15 אפיקים, שיוצרים שתי לגונות גדולות: לגונת משושים ולגונת דליות.
לגונות המים המתוקים הללו הן תופעה ייחודית, שאין כמותה בשום מקום אחר בארץ. במהלך זרימתם יוצרים הנחלים החוצים את הבקעה גם שטחים מוצפים, פלגים קבועים וערוצי מים עונתיים. בחלקה הצפון־מערבי של הבקעה נמצאת הדלתא של נהר הירדן.
הודות למים הרבים הזורמים בבקעה, התפתח בה מגוון גדול של צמחים ובעלי חיים. בבקעה גדלה צמחייה סבוכה של מינים שונים של ערבה (Salix), גומא הפפירוס (Cyperus papyrus), גומא צפוף (Cyperus alopecuroides), הרדוף הנחלים (Nerium oleander), פטל קדוש (Rubus sanguineus), דבשה לבנה (albus Melilotus), אשל הירדן (Tamarix jordanis), ברוניקת המים (Veronica anagallis aquatica) ועוד.
נופי המים מושכים אליהם גם בעלי חיים שונים. הלגונות לחופי הכנרת משמשות אתר דגירה עיקרי לדגי אמנון הגליל (Sarotherodon galilaeus) החיים בימה, בנחל דליות חיים צב הביצות (Mauremys
caspica), חלזונות שונים, סרטן הנחלים (Potamon potamios) ושפיריות, ובחלק התחתון של נחל יהודייה יש עופות מים, בהם אנפית גמדית (Ixobrychus minutus), וציפורי שיר כמו צטיה (Cettia cetti) וכמה מינים של קנית (Acrocephalus).
בשל ערכי הטבע והנוף הרבים הפזורים בה, הוכרזו כ־40 אחוזים משטחה של בקעת בית צידא כשמורת טבע, המשתרעת על שטח של 4,950 דונמים (כולל מובלעות של שטחי חקלאות).

ומה אם תהיה גלישה?
סמיכות מאגר הביוב המתוכנן לשמורה ולכנרת עוררה את דאגתה של החברה להגנת הטבע. לדברי עמית שפירא, מנהל האגף לשימור הסביבה בארגון, "לא ייתכן שבקרבת ימה, שמהווה מאגר מים מתוקים חיוני למדינת ישראל ואתר תיירות ראשון במעלה, יקימו אתר ביוב, שיפגע בחזות האיזור. את מי הביוב הללו צריך להעביר למאגר שיוקם מדרום לכנרת, מחוץ לאגן ההיקוות שלה, כדי להבטיח שגם במקרה של גלישה, הימה לא תיפגע".
שפירא מודע למניע של יוזמי התוכנית, המעוניינים להקים את המאגר כדי לנצל את מימיו להשקיה באיזור, אך טוען כי כאשר מדובר במשאב כמו הכנרת, יש להסתכל לטווח הארוך. "מה יקרה אם מי המאגר יגלשו לכנרת? אם תיווצר תקלה או שלא ינצלו עד תום את המים להשקיה? האם נסכן את מאגר מי השתייה שלנו?", הוא מקשה. בנוסף לכך, חוששת החברה להגנת הטבע מפגיעה בשמורת בית צידא.
הגורמים שיזמו את הקמתו של מאגר הביוב, שזכה לשם הזמני "מאגר משושים", דוחים את הטענות. לדברי המהנדס של מִנהלת הכנרת, פנחס גרין, כיום משרת את האיזור מאגר רמות, שאינו עומד בעומס וסובל מגלישות חוזרות ונשנות. "המאגר החדש ייתן פתרון הולם לשפכים באיזור הצפון־מזרחי של הכנרת", אומר גרין, ומבטיח כי במאגר משושים יהיו כל האמצעים הנחוצים למניעת תקלות וגלישות, בהם משאבות רזרביות, גנרטורים ונפח אגירה גדול.
גם אבי שרון, מהנדס המועצה האזורית גולן, תומך בהקמת המאגר. "המלצנו למקם את המאגר באתר שבו עצי שיזף ואקליפטוס רבים, כדי שלא יבלוט", אומר שרון, ומוסיף כי מדובר במאגר של מי קולחין ולא של מי ביוב גולמיים, והמים שיגיעו אליו יעברו תהליכי טיהור ראשוניים עוד ביישובים. גם הוא לא מודאג מסכנת הגלישה: "המאגר יוקם באיזור שמסביב לו יש יותר מ־800 דונמים של שטחים הזקוקים להשקיה. אנו מתחייבים לצרוך את מי הקולחין עד הקוב האחרון".
שרון דוחה את תביעתה של החברה להגנת הטבע להקים את המאגר מדרום לכנרת, בעיקר משיקולי עלות: "מדובר במרחק של יותר מ־25 קילומטרים. אם בעוד כמה שנים תיווצר בעיה של עומס במאגר משושים, נבדוק אם אפשר לגייס מימון להקמת צינור הובלה ראוי. כרגע יש להקים את המאגר במקום המתוכנן, כדי למנוע מצב שבו יוזרם הביוב ישירות לכנרת".
יהונתן אמון, מנהל "מי גולן", מכיר בסכנת הגלישה, אך סבור שהיתרונות הטמונים במאגר עולים על הסכנות שבו. "המאגר לא יפגע בשמורה, שכן הוא מתוכנן מחוץ לשטחה", הוא אומר ומבטיח: "נעשה הכל על מנת למנוע גלישות, אבל אין אפשרות לאטום את המאגר לגמרי, זו לא סביבה סטרילית. עם זאת, מדובר במתקן מתקדם לטיהור מי שפכים, וסכנת הזיהום ממנו שואפת לאפס".

דליה איציק מתנגדת
דברי ההרגעה של יוזמי המאגר לא משכנעים את סיגי מירון־פיסטינר, רכזת הפרויקט לשימור הכנרת בחברה להגנת הטבע. לדבריה, "נסיון העבר מלמד כי אי אפשר להבטיח שמי ביוב לא יגלשו ממאגרים. גלישה מהמאגר המתוכנן תסכן את עתודת מי השתייה הגדולה בישראל ותפגע בערכי הטבע הייחודיים של בקעת בית צידא".
גם המשרד לאיכות הסביבה, שבראשותו עומדת ח"כ דליה איציק, מתנגד לפרויקט. דובר המשרד, יפתח קרמר, מסביר את התנגדות המשרד ב"חשש שכל תקלה תגרום לזיהום ישיר של הכנרת. המשרד תומך בהקמת קו ביוב עוקף ממזרח לכנרת והקמת מכון טיהור בביתניה, באיזור הירדן הדרומי, שבו אין סכנות לזיהום מקורות מים ואין פגיעה בנוף".