| שפות בדרך לגן עדן בעולם העתיק ובימי הביניים היה האוקיינוס האטלנטי גבול בין הידוע לבלתי ידוע, הדרך אל גן העדן עלי אדמות. איים מרוחקים הציתו את הדמיון באגדות ובסיפורים, סִקרנו תמיד את הנוסעים, ורבים ניסו להגיע אליהם ולהתיישב בהם. כמה מהאיים נותרו "אבודים" עד היום. מי שמע על האי ז'אן מאיין (Jean Mayen), על בּוּוה (Bouvet), על הצוק האימתני רוֹקל (Rockail) או על אי המלח – כולם מקומות לא מיושבים באוקיינוס האטלנטי?כדי לגלות עולמות חדשים בדרך להודו יצא בשנת 1506 מפורטוגל צי, שכמה מספינותיו היו בפיקודו של טְריסְטָאוּ דָה קוּנְיָה. בדרום האוקיינוס האטלנטי, 2,780 קילומטר מערבית לכף התקווה הטובה (Cape of Good Hope) ו־2,350 קילומטר דרומית לאי סנט הלנה (St. Helena) – שיארח 309 שנה מאוחר יותר את נפוליאון בגלותו – התגלתה קבוצה של איים ריקים מאדם. הגדול שבהם – צוק ועליו הר געש המתנשא לגובה כאלפיים מטר, ברוחב עשרה קילומטרים לכל היותר ובשטח של 78 קילומטרים רבועים – קיבל את שם המגלֶה, בצורתו הצרפתית: טריסטן דה קוניה (Tristan da Cunha).300 שנה לא התעניין איש באי המבודד. הראשון שהתיישב בו היה דווקא אמריקאי, ג'ונתן למברט: ב־1811 הוא הגיע לאי מהעיר סאלם (Salem) אשר בארצות הברית והכריז על עצמו כקיסר. היו לו שלושה נתינים, שנעלמו כמה שנים מאוחר יותר. לטריסטן דה קוניה הגיעו גם מתיישבים מהאי השכן סנט הלנה. הבריטים החלו גם הם להתעניין במקום בשל היותו נקודת אספקה לספינות, בעיקר של מי שתייה. בסוף 1816 מנתה האוכלוסייה 72 נפש, וב־1821 הגיעה תוספת מרשימה של ניצולים מספינה שנטרפה באיזור. שנתיים קודם התיישב במקום הזוג הראשון, וויל־יאם גלאס (Glass) ורעייתו – הוא סמל בצבא הוד מלכותו, שהחזיר לאי את ההגמוניה הבריטית. מניצולי הספינה נוסף עוד זוג, בשם ווייט (White). אני מזכיר את השמות, כי עד היום יש באי בסך הכל שש משפחות, כולל צאצאיהן של השתיים האלה. ארבע המשפחות האחרות הן צאצאים של ארבעה ניצולים נוספים, שהתחתנו עם כלות שהובאו, על פי בקשתם, בשנת 1827 מהאי סנט הלנה. הכלות היו שחומות עור, והתוצאה מרתקת: בלונדינים לצד שחומי עור. עם פתיחת תעלת סואץ בוּדד האי עוד יותר: אספקה מן "המולדת" היתה מגיעה בדרך כלל רק פעם בשנה, על אוניית מלחמה, וגם זאת רק לאחר שהאימ־פריה הבריטית סיפחה אליה את האי רשמית, בשנת 1876. ב־1938 הוכרזה חסותו של סנט הלנה על טריסטן דה קוניה, אבל עד היום התושבים אינם מוכנים להיות כפופים לאי השכן. אם כבר להיות כפופים למישהו, הם אומרים, אז רק ישירות להוד מלכותה. נקודת מפנה בחיי התושבים של טריסטן דה קוניה באה בשנת 1961, בעקבות התפרצות הר הגעש. לבה כיסתה את רוב האי והגיעה עד פאתי ה"עיר" היחידה – אוסף של בקתות – אדינבורו (Edinburgh). ממשלת בריטניה החליטה על פינוי מוחלט של האי, וכל 250 תושביו הועברו ל"אמא מולדת". המפגש בין התרבויות היה מדהים. קבוצת האנשים שהגיעה מן האי המרוחק דיברה אנגלית שעברה מן העולם מזמן: אנגלית מדוברת בעגה הקוֹקנית של ראשית המאה ה־19, ובה סלנג צבאי של הסמל גלאס מצבא הוד מלכותו. תושבי האי שוכנו במחנות צבא ואף סידרו להם מקומות עבודה, אבל היו אלה אנשים מתחילת המאה הקודמת שנחתו לאמצע המאה העשרים. הם מעולם לא ראו מכונית או מטוס או טלפון או טל־וויזיה, והם מעולם לא שמעו את רעש העיר. על האי הנידח הם לא סבלו כלל ממחלות, והאקלים הנוח העניק להם אריכות ימים. עם הגיעם לבריטניה חלו מיד רוב המבוגרים. רבים מהם נפטרו. המפגש הקטלני הביא אותם מקץ שנתיים לדרוש לשוב הביתה. בשנת 1963 חזרו רובם לאי והביאו איתם את פלאי האנושות של המאה העשרים. כיום יש בו 300 תושבים, ממשלה, רדיו, אתרי אינטרנט. ב־21 במאי 2001 נהרס האי ברובו, בעקבות הוריקן עלום שם. פרויקט איסוף התרומות לשיקומו נמצא בעיצומו. המרד על הבאונטי והדוכס מאדינבורו לאחר שלא מצאנו את גן העדן האבוד באטלנטי, נמצא אותו אולי באוקיינוס השקט, ורצוי הכי רחוק שאפשר. ביולי 1767 דיווח סרן פיטר קַרְטֵרֵט, מפקד אחת מספינות הוד מעלתו מלך אנגליה, על אי חדש בדרום האוקיינוס השקט: "הוא גבוה כל כך שראינו אותו ממרחק של חמישים ליגות [כ־280 קילומטר]. גילה אותו בנו של מייג'ור פיטקאירן (Pitcairn), ולכן הוא נקרא על שמו". מלבד קפטן קוק המפורסם, איש לא התעניין באי הנידח – הר געש כבוי שרוחבו ארבעה קילומטרים וקוטרו פחות מעשרה – שנמצא 4,000 קילומטר מניו זילנד ו־5,000 קילומטר מצ'ילה. ב־1790 הגיעה לאי חבורת ימאים צעירים על סיפונה של הבאונטי המפורסמת, לאחר מרד ונדודים של חודשיים בין איי האוקיינוס השקט. על הספינה שהגיעה מטהיטי היו שמונה מורדים ו־19 מקומיים פולינזים: שישה גברים, 12 נשים ותינוק אחד. סבל רבעבר עליהם בשנים שבאו אחר כך, ורבים מהם מתו. ב־1800 נותר בחיים רק אחד מן המורדים, ג'ון אדמס. האי היה מבודד לחלוטין. הם חיו במשפחות, ובאי שלטו המנהגים הפולינזיים. אדמס מת בשנת 1831, שבע שנים אחר כך נחקקה החוקה הראשונה לאי הזערורי, וב־1845 מנתה אוכלוסייתו 156 נפש. בשנים אלה ערכו תושבי האי ניס־יון כושל לשוב לטהיטי, וב־1856, בעידוד ממשלת בריטניה, עברו כל 194 התושבים לאי נורפולק (Norfolk) שבקרבת אוסטרליה, מרחק של כמעט 5,000 קילומטר מאי הולדתם. לא לכולם נעם האי החדש, וחלקם שבו למולדת הישנה בעשור הראשון למעבר. כך קרה שקהילה קטנה כזאת הזינה שני איים מבודדים, המרוחקים זה מזה אלפי קילומטרים. לאי המקורי הגיעו במרוצת השנים עוד מתיישבים. הוא נפתח לעולם אחרי חנוכת תעלת פנמה ב־1914, כאשר החלו לפקוד אותו אוניות בתדירות של פעם בשבוע. כיום חיים בו חמישים תושבים, בהירי עור וכהי עור. כלכלת האי מתבססת על תעשיית הבולים, שאותם אפשר להזמין בדואר ובאמצעות האינטרנט. נורפולק, לעומת זאת, הפך ב־ 1979 לחלק מאוסטרליה, ותושביו חשים עד היום שהם מונהגים בידי זרים: צאצאי המעטים שבאו מפיטקאירן.
השפה המדוברת בפיטקאירן היא ייחודית בהשוואה לשפות איים אחרים בשל השילוב בין השפעות מנוגדות: מצד אחד, הבידוד הארוך; מצד שני, הנדודים. באופן יוצא מן הכלל באיזור זה, השפה בפיטקאירן היא עירוב של אנגלית ושל טהיטיאנית. זו השפה היחידה שדוברים אותה כמה עשרות בני אדם בלבד.הפיטקאירנים באי נורפולק שימרו לעצמם מעין להג שונה של ה"פיטקאירנית". גם האנגלית שלהם מיוחדת: בריטית יותר מאשר אוסטרלית; המבטא וההגייה אינם אוסטרליים, ועל כך גאוותם. השאלה הנשאלת היא אם להגדיר את שפתם כלשון מעורבת ותו לא או לכנותה פידג'ינית (Pidgin), כפי שמכונות מרבית הלשונות באיי האוקיינוס השקט. המושג נולד בסין, והוא מצוי בכל העולם השלישי (מקובל ביותר לגזור את המלה "Pidgin" מן ההגייה הסינית המשובשת של המלה האנגלית "Business"). פידג'ינית היא לשון אירופית, אנגלית או אחרת, המשמשת בפי תושבי האיים כחלק מן הלשון המקומית. למעשה, הדקדוק של שפה פידג'ינית הוא מקומי, והמלים האירופיות משובצות בה בשינוי משמעות. נשתמש כאן בדוגמה קלאסית: Mrs. Fella belong queen היא הצורה שבה הוצג הדוכס מאדינבורו, הלא הוא בעלה של המלכה, בפני באי הכינוס של חבר העמים דוברי האנגלית באוטאווה ב־1958. Fella היא Fellow (חבר, בחור), אבל כאן המשמעות היא "כל אדם, גבר או אשה"; belong בפידג'ינית פירושו "ישנו, הוא", ואילו Mrs. – כינוי של כבוד. שימו לב שהסיומת s המציינת גוף שלישי בפועל נעלמה לחלוטין, וגם מלת היחס to חסרה. אבל כל דובר יבין שהכוונה במשפט היא "הדוכס מאדינבורו הוא בעלה של המלכה".איך אומרים אי בטוק פיסין פידג'ינית היא תמיד שפה שנייה, נוסף לשפה הראשונה של הדוברים. כאשר היא הופכת לשפה ראשונה, שפת אם, היא מכונה קראולית (Creole). כאשר היא הופכת לשפה הרשמית של מדינה, היא מכונה לינגווה פראנקה (Lingua Franca). המקרה המפורסם ביותר של לינגווה פראנקה פידג'ינית הוא לשונה של פפואה ניו גיני, טוֹק פיסין (Tok Pisin). קרוב לשביעית מלשונות תבל מדוברות באי זה, הנמצא צפונית לאוסטרליה, לא הרחק מקו המשווה. יותר מארבעה מיליון תושבים דוברים 840 לשונות לפחות. עד מלחמת העולם הראשונה היה האי מחולק בין הבריטים והאוסטרלים בדרום והגרמנים בצפון. כולם השאירו עקבות בלשונות המקומיות. רוב הלשונות מדוברות בפי מעטים מאוד. לשלוש מהן יש אוכלוסיית דוברים גדולה באופן יחסי: אנגה (Enga) – כמאתיים אלף דוברים, הוּלי (Huli) – כשמונים אלף, קֶוָוה (Kewa) – כשבעים אלף. אבל הגדולה מכולן, שפה קראולית של ממש, היא טוֹק פיסין, המשמשת היום כשפה רשמית של המדינה, עם כל הסממנים לכך, בהם שפת הוראה בבתי ספר ואפילו באוניברסיטאות. בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים נאבקו על הבכורה כמה לשונות. טוק פיסין זכתה בניצחון מוחץ בזכות הפופולריות הרבה שלה והקלות שבה היא נרכשת. היא החלה לשמש שפת אם ליותר ויותר מילדי המקום. כיום היא עדיין נאבקת מול האנגלית להיות שפת ההוראה והתקשורת – תחנות רדיו ובהן פרסומות פועלות בטוק פיסין, גם שבועון אחד יוצא לאור בשפה זו – אבל יש לא מעט קשיים הכרוכים בכך. בשנות השבעים והשמונים נעשתה עבודת האחדה רבה כדי להפוך את טוק פיסין לשפה תקנית: הברית החדשה תורגמה ללשון זו, ופורסמו גם מילון וספר דקדוק בשפה. דה פאקטו, טוק פיסין משמשת כיום כשפה לאומית, היא סמל לזהות לאומית, והשימוש בה מקדם את האיחוד הלאומי של מגוון העמים החיים באי. |
איים מבודדים הם מעבדות לשוניות, שבהן מתפתחות עגות ושפות יוצאות דופן, כמו בעלי החיים הייחודיים שגדלים במערכות אקולוגיות סגורות. מה מיוחד באנגלית של תושבי טריסטן דה קוניה בדרום האוקיינוס האטלנטי, איך מדברים צאצאי המרד על הבאונטי באי פיטקאירן שבאוקיינוס השקט, ומהי השפה המנצחת של פפואה ניו גיני? פורסם 8.12.08 |
Array
(
)