גם בימים אלו, כשהטלפון הנייד משמש את רובנו גם כשעון, עדיין יש קסם לא מבוטל בשעון עצום ממדים המתנוסס על ראשו של מגדל. לפניכם כמה שעונים שכאלה מרחבי העולם, שכל אחד מהם הרוויח ביושר את פרסומו. וגם שני שעונים ירושלמים שמבהירים שיש מקומות שצועדים בקצב שונה… כמה עשרות שנים קודם לכן, ב־1844, החליט בית הנבחרים הבריטי כי לבניין הפרלמנט החדש דרוש מגדל עם שעון. ועדה מיוחדת קבעה כמה קריטריונים מחמירים לבניית השעון, שנועדו להבטיח את הדיוק ואת הייחודיות שלו. ב־1851, לאחר שעמד בדרישות הוועדה, הוחלט כי אדמונד בקט דניסון, בונה שעונים מוכשר ועקשן, הוא זה שיקים את השעון בתוך שלוש שנים. יציקת פעמון השעות יצרה בעיה רצינית: לפי התכנון, הפעמון אמור היה לשקול 14 טונות. הפעמון הגדול ביותר שנוצק עד אז בבריטניה שקל רק כעשר טונות, ואי לכך נוצר צורך למצוא בית יציקה שיסכים לקחת על עצמו את האחריות למבצע. לאחר חיפושים רבים נמצאה אמנם חברה שבנתה את הפעמון לפי הדרישות, אולם מיד עם השלמתו נסדק הפעמון הענקי, וחייבים היו לצקת פעמון חדש.
כאשר הושלמה סוף סוף העבודה, התעוררה בעיה נוספת: כיצד להביא את הפעמון מבית היציקה שבו יוצר בווייטצ'אפל (Whitechapel) לבניין הפרלמנט. הפתרון שנמצא היה קרון מיוחד, שעליו הועמס הפעמון בעזרת חבלים וגלגלות. הקרון נגרר על ידי 16 סוסים צחורים, שצעדו לאטם בואכה בניין הפרלמנט, לתרועות ההמון שהתאסף בצדי הדרך. אחר כך התכנס בית הנבחרים לישיבה מיוחדת כדי להחליט על שם לפעמון במגדל השעון. הישיבה התארכה, עד שנטל את רשות הדיבור סר בנג'מין הול, שכינוי החיבה שלו היה ביג בן ושהוא אשר הזמין את יציקת הפעמון. בן, גבר ענקי ומגושם, בחר לשאת נאום ממושך ונרגש. בסופו הציע אחד מהחברים לקרוא לפעמון על שמו של הנואם, וכך היה. ב־31 במאי 1859 צלצלו פעמוני ביג בן לראשונה. חודשיים אחר כך הופיע שוב סדק בפעמון, כנראה בגלל התעקשותו של דניסון כי משקל הפטיש ההולם יהיה פי שניים מהסטנדרט המקובל. הפעמון הושבת לשלוש שנים, עד שנוצר פטיש קל יותר. מאז ועד היום, כבר יותר מ-150 שנה, ממשיך ביג בן לשלוח מדי שעה צלילים עמומים לאווירה של לונדון, כמעט ללא הפסקות. במלחמת העולם השנייה נפגעו בניין הפרלמנט ומגדל השעון בהפצצות לפחות תריסר פעמים, אולם השעון לא נכנע ולא עמד מלכת ולו פעם אחת. ביג בן נעצר רק שלוש פעמים: באחת הפעמים בגלל להקת בזים שמצאה מנוחה דווקא על מחוג הדקות לעצירת המנגנון. בפעם השנייה גרמה לעצירתו החלפה של חלק קטן במנגנון שנשחק. בפעם השלישית נעצר השעון מסיבה לא ברורה (ככל הנראה קיפאון של המנגנון) דווקא עם כניסת השנה החדשה, וכך הודיע ביג בן על כניסת שנת 1962 באיחור של עשר דקות.
השעון מצלצל מדי שעה, ואז מתחיל מופע קצר: מחלונות המגדל מציצות דמויותיהם של 12 השליחים, והבובות שסובבות את השעון מתחילות לנוע. בין היתר אפשר לראות שם בובת שלד שמחזיקה בידה שעון חול ומרמזת על כך שזמננו בעולם הזה הולך ואוזל. המופע נחתם עם קרקור התרנגול שמביא איתו מסר אופטימי על תחילתו של יום חדש.
מגדל השעון בלוצרן: לפני כולם
השנים הן שלהי תקופת השלטון העות'מאני. את הרעיון להקים ביפו שעון כמחווה ל"ירום הודו" הסולטן התורכי העלו שני יהודים יפואים, משה מוריס שנברג וזרח אלתר מושלי. שנברג ניהל חנות תכשיטים ושעונים בעיר והיה חבר בתנועת הבונים החופשיים, ומושלי היה השען אשר בסופו של דבר התקין את השעון במגדל. תכנון השעון נמסר למהנדס אוסטרי, ומגדל השעון נבנה בסגנון גרמני. בראשו שני שעונים בעלי ספרות ערביות, ומארבעת צדיו הוטבע חותם הסולטן. במהלך הבנייה לא נעלמה מעיניהם של פרנסי העיר אזהרתו של מושל יפו באותם ימים, ראוף פחה, שעל מגדל השעון אסור לעלות בגובהו על צריח המסגד של יפו.
השנים שחלפו מאז לא היטיבו עם השעון, ובניגוד ליפו העתיקה, ששומרה וטופחה, הוזנחו השעון ומגדלו. יוצא מכלל זה שיפוץ כללי של המגדל שאותו יזמה עיריית תל אביב בשנת 1965, ואשר במסגרתו הותקנו סורגים אמנותיים, ומאחוריהם ויטראז'ים המתארים את תולדותיה של יפו. אחר שנים רבות של הזנחה, בהן השעון לא פעל, בשנת 2001 המגדל שופץ והשעון תוקן. בעת עבודות השחזור נמצא המנגנון המקורי של השעון.
____ |
האמנם הביג בן צלצל 13 פעמים ביום אחד, מהו זמן ארץ ישראלי, ולמה השעון של לוצרן מצלצל דקה לפני שאר שעוני העיר? סיפורים קטנים על שעונים גדולים מרחבי העולם פורסם 20.9.12 |
Array
(
)