שמורת נחל שיזף – נופי חולות ועצי שיטה

בלב הערבה התיכונה, בין עין יהב לחצבה, נמצא השטח האחרון בישראל המשמר נוף טבעי של חולות ועצי שיטה. באזור זה מוצאים מינים רבים של חי וצומח את התנאים היחידים שיאפשרו להם לשרוד, וחלקם אף מוצאים בשטח החולות מקום המפלט האחרון בעולם כולו. מיני חיות מאזורים גיאוגרפיים שונים נפגשים באזור זה ועבור רבים מהמינים זהו קצה אזור התפוצה שלהם בעולם. 

במשך עשרות שנים ניהלו גופי שמירת הטבע בארץ מאבק לשימור האזור הייחודי: פעם הייתה זו תחנת "קול אמריקה" שאיימה עליו, פעמים אחרות היו אלו בקשות להרחיב תשתיות אדם או חקלאות. באפריל 2009, לאחר שנים של המתנה, הכריז שר הפנים על שמורת טבע נחל שיזף, המשתרעת על שטח כולל של כ-54 אלף דונם. משמעות ההכרזה היא ששטחים אלו יהיו מוגנים מפני בנייה, פיתוח תשתיות ופגיעות אחרות מעשה ידי אדם. טיול בשמורה מאפשר מפגש עם נופי ערבה, ועם צמחים ובעלי חיים ייחודיים. 

שמורת טבע נחל שיזף. נופי ערבה ובעלי חיים ייחודיים

עץ השיזף הגדול בארץ
מגיעים בנסיעה על כביש 25, מבאר שבע לדימונה. משם ממשיכים לכיוון חצבה על כביש 227 (אפשר גם להגיע מכביש 90). כ-600 מ' מערבה מצומת חצבה פונים שמאלה ומגלים מצודה בין הביתנים העזובים. המבנה המבוצר הוא מצד חצבה מתקופת מלכי ישראל, שחלש על הדרך הקדומה שעברה כאן. על חורבות המצד קמה מאוחר יותר תחנת דרכים נבטית, ועליה נבנתה מצודה רומית. סמוך למצודה נחשפו שרידי בית מרחץ קטן. בסך הכול לא היה כאן כל כך רע, במקום שאותו מזהים החוקרים עם תמר המקראית.

שנים על שנים חלמו העוברים בנתיבי המדבר המאובקים על המנוחה שתהיה מנת חלקם בצל העצים המצלים על עין חצבה השופע. בינתיים, בעקבות קידוחי מים, המעיין בעין חצבה יבש למדי, אך עץ השיזף הענק שצומח כאן מזכיר לכל את הימים הטובים. השיזף הזה מתחרה, וכנראה מנצח, בתחרות על עץ השיזף הגדול בישראל. העץ מקבל השקיה כדי שימשיך לחיות ולשמור על תארו הרם.

צבי נגב. ברי המזל יפגשו צבאים במהלך הטיול

חוזרים לכיוון השער של מושב חצבה. כאן פונים שמאלה ונוסעים לכיוון צפון לפי סימון דרכים כחול, לאורך גדר המושב, עד שמגיעים לשלט הכניסה לשמורת טבע נחל שיזף. חולפים בסמוך לבריכות המים הישנות של המושב, שנמצאות כיום בתהליך של שיקום נופי ואקולוגי, ממשיכים על השביל הכחול ויורדים איתו לערוץ נחל שחק. משם ממשיכים מזרחה עם הנחל עד שמגיעים לגדר נוספת (שימו לב, האזור חשוד במיקוש). נוסעים לאורך הגדר עד שהשביל פונה צפונה ואז מערבה, כמה מאות מטרים, עד לחניה קטנה ושלט שמפנה לעין גדרון. חונים והולכים ברגל עם הסימון עד אזור המעיינות – המעיינות עצמם כבר יבשים, אך הקרקע עדיין עשירה ויש כאן הרבה צמחייה. זה מקום מצוין לעצירה קלה.

עננים מעל נחל שיזף. המעיינות בשמורה יבשים, אבל הצמחייה מרובה

חולות מדבר אדומים
חוזרים לרכב וממשיכים עם השביל הכחול לכיוון מערב, מעל נחל גדרון היפהפה, כשבדרך עוצרים לנוח בצל עצי השיטה הוותיקים. שמורת טבע נחל שיזף משמרת נוף של חולות מדבר אדומים, שכמעט לא קיים כבר בארץ. באזור זה נשמר עולם שלם של צמחים ובעלי חיים מדבריים. שימו לב לציפורים בצבע חום-אפור, המקפצות על הקרקע בחבורות קטנות כשהן מניעות ללא הרף את זנבן הארוך מטה ומעלה. אלה הם הזנבנים – ציפורים המקיימות אורח חיים חברתי מיוחד. כל זנבן יודע בדיוק את מעמדו בחבורה. כל קבוצה שומרת על טריטוריה משלה והגבולות בין הנחלות נקבעים בקרבות בין הקבוצות. הזנבנים בשמורה די התרגלו לנוכחות האדם ואפשר לצפות בהם מקרוב, אך בכל זאת מומלץ מאוד להצטייד במשקפת. ברי המזל יוכלו אולי לצפות גם בעדר צבאים מקפץ. המסלול מוביל אותנו בסמוך לשטחים החקלאיים של חצבה ויוצא בסמוך לבית ספר שדה חצבה – ליד כביש 90. משם אפשר להמשיך לאילת, ולעבור גם דרך שמורת טבע חי-בר יטבתה.

מסלול נוסף לוקח אותנו ימינה מהכניסה, אל השער האחורי של מושב חצבה, על גבי סימון שבילים ירוק. הדרך הזו עוברת בין החממות ומגיעה לאחר כארבעה קילומטרים לבריכת מים בראש גבעה, הצופה על סביבותיה. כאן נמצא מצפור השיזף, וגם כאן אפשר לבלות לפחות שעתיים בשיטוט רגלי בדרכי העפר שמדרום לבריכה. מכאן גם אפשר להתחבר ל"דרך השלום", העוברת לאורך הגבול בין ישראל לירדן.

____

הכותב הוא מנהל מרחב ערבה של רשות הטבע והגנים

עוד בנושא:

	תצפית על זנבנים בשמורת שיזף בשמורת שיזף בערבה אפשר לצפות מקרוב בזנבנים, שכבר התרגלו לנוכחות בני האדם מערכת מסע אחר אונליין