שמורת חולות משאבים היא אחת משמורות הטבע הייחודיות בארץ. השמורה, שממוקמת כשלושים ק"מ מדרום לבאר שבע, משמרת ערכי טבע ייחודיים. בדיונות אלה נוצר בית גידול עשיר מאוד בצמחייה ובבעלי חיים. מגוון הצמחים המדבריים בשמורה כולל, בין היתר, רתמים, עירית גדולה, צבעונים ואירוסים. הודות למגוון הצמחים, יש גם מגוון של בעלי חיים, שחלקם ייחודיים לסביבה המדברית, וחלקם נמצאים בסכנת הכחדה. בין השאר חיים באזור שועלים, זאבים, נברנים ועופות רבים.
"במקומות אחרים במדבר אין את המגוון, השילוב והכמות הזו של צמחים ובעלי חיים", אומר רודני הירש מחולות מקמן, חווה הגובלת בשמורה. בשטח השמורה יש גם אתרים היסטוריים, כמו המשלט הגדול, שהיווה חלק מהביצורים של המצרים במלחמת העצמאות, ובאר ביר חיל, באר יפה שבנו הבריטים. המיקום שלה, באזור המדברי, תורם אף הוא לאופיה המיוחד. "לא רואים פה סימנים לציביליזציה", אומר הירש. "לא רואים בניינים, לא רואים עמודי חשמל, האוויר נקי, וזה ממש לא מובן מאליו במרחק שעה וחצי נסיעה מתל אביב".
חולות משאבים למען התושבים – סרטון וידאו:
גלריית תמונות של החי והצומח בחולות משאבים, לחצו להגדלה:
אזור תעשייה במקום שמורת טבע?
עכשיו נראה שפנינת הטבע הבתולית הזו נמצאת בסכנה, ודווקא מפני מי שאמור להגן על השמורה – רשות הטבע והגנים. על פי הדיווחים שהגיעו אלינו, הרשות, אותה רשות שהכריזה על חולות משאבים כשמורת טבע ב-1998, עומדת לוותר על שטח של 400 דונם בתוך השמורה, על מנת להקים בו אזור תעשייה. לפי הדיווחים, המועצה האזורית רמת הנגב פנתה לרשות הטבע והגנים בבקשה לוותר על השטח המדובר, על מנת להקים בו אזור תעשייה. ייתכן והרשות תקבל שטח חלופי במקום השטח שיימסר, ככל הנראה באזור הגבול עם מצרים, אבל את הנזק שייגרם לשמורה, לא ניתן יהיה לתקן. הקמתו של אזור תעשייה שינגוס בשטח השמורה תביא להכחדתם של בעלי החיים והצמחים בשמורה, ובהם האירוסים והצבעונים שפורחים בחורף ובאביב ממש בשטח שאמור להימסר.
חוג ידידי השמורה מחתים על עצומהמסע אחר אונליין וכמה מתושבי האזור הקימו ועד פעולה, בשם "חוג ידידי השמורה", לצורך הסברת הנושא ודאגה לשמורה. אם גם אתם רוצים להצטרף למאבק על שמורת חולות משאבים, אתם מוזמנים לחתום על העצומה, אשר תועבר לגופי שמירת הטבע ולמועצה האזורית, בקריאה לחפש חלופות ולא לבנות על גבי השמורה. |
השטח השיפוטי של מועצה אזורית רמת הנגב, יש לציין, הוא הגדול ביותר בארץ. המועצה משתרעת על 4.3 מיליון דונם, שהם כ-22 אחוז משטח מדינת ישראל. בה בעת, זהו אחד האזורים הדלילים בארץ מבחינת אוכלוסייה, המונה כ-7,300 תושבים בלבד, מרביתם מתגוררים בקיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים. לכן, עם שטח אדיר שאינו מיושב, לא ברור מדוע מתעקשים במועצה להקים אזור תעשייה דווקא על חשבון שמורת הטבע. למעשה, המצב מורכב יותר מכפי שהוא נראה. רבים מהשטחים שבשטח המועצה הם שטחי אש שלא ניתן לעשות בהם שימוש. במשך שנים המועצה נהנתה מהכנסות נכבדות, הודות לארנונה של הבסיסים הצבאיים במרחב. בשנים האחרונות הוחלט לקצץ בארנונה שהצבא משלם, והמועצה איבדה חלק ניכר מהכנסותיה, אשר אפשרו מתן איכות חיים גבוהה לתושבי האזור. במקביל, המועצה אישרה בשנים האחרונות הקמה של תחנות כח סולאריות על שטח של 10,000 דונם, מתוך כוונה לייצר הכנסה חלופית, אבל הארנונה מתחנות אלו נמוכה מאוד ולא מהווה אפיק הכנסה ראוי. אבדן ההכנסות והשטחים שלא ניתן להשתמש בהם דוחפים את המועצה לחפש אפיקי הכנסה חלופיים, כמו אזורי תעשייה, אשר במקרה זה הם גם מסובסדים על ידי משרד הכלכלה, התומך בהקמת אזורי תעשייה בפריפריה. אזור התעשייה המתוכנן, יש לציין, אמור להתווסף לאזור תעשייה שכבר קיים ברמת הנגב, בסמוך למבני המועצה האזורית. אזור זה עמד שומם במשך יותר מ- 14 שנה, ואילו עכשיו מאכלסים אותו שני מיזמים בלבד, אשר אחד מהם עדיין אינו פעיל.
יש אלטרנטיבות
אפשר להתווכח על הצורך בהקמת אזור תעשייה נוסף ברמת הנגב. כך או אחרת, למרות הדילול בשטחים בהם המועצה יכולה להשתמש להקמת אזור תעשייה כזה, ניתן למצוא שטח פגוע אשר אינו שמורת טבע אשר ישמש לתעשייה. הירש אומר כי הציע במהלך פגישה עם ראש המועצה כמה אלטרנטיבות. יש מחצבות נטושות שהמשרד להגנת הסביבה ממילא מחייב את השיקום שלהן, כמו מחצבת צרפתי ומחצבת רביבים. אפשרות נוספת היא להקים את אזור התעשייה בשטחים הצמודים למפעל צין ומפעל אורון, שהם ממילא פגועים כבר. בנוסף, הבדואים מביר הדג' העלו הצעה להקים אזור תעשייה משותף של מועצת נווה מדבר ומועצת רמת הנגב, באופן שלא יפגע בשטחי השמורה. "לב העניין הוא שאזור רמת הנגב מאופיין במרחבים פתוחים ובדלילות אוכלוסין, ובקרבה למרכז הארץ. אלה היתרונות של המרחב, ויש הרבה מיזמים תיירותיים קטנים אך משגשגים שנובעים מהיתרונות האלו. החסרונות של המרחב – אין בו ריכוזי אוכלוסייה גדולים והוא לא יושב על ציר מרכזי שמוביל ממקום למקום – אלמנטים שחשובים לקיום של תעשייה. לעשות תעשייה בשמורת טבע זה לזרוק הצידה את היתרונות של המרחב לטובת החסרונות של המרחב", אומר הירש.
מה שמטריד לא פחות הוא שרשות הטבע והגנים שוקלת לוותר על שטח השמורה בתמורה לקבלת שטח חלופי. לפי החזון של רשות הטבע והגנים, "רשות הטבע והגנים שומרת על הטבע – על בתי הגידול הטבעיים, על תפקוד המערכות האקולוגיות ועל מגוון הצמחים ובעלי החיים – בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים" (מתוך אתר רט"ג). על כן, על פי המנדט שניתן לרט"ג על ידי מדינת ישראל, חובתה לעשות ככל יכולתה על מנת לשמור על קיומה של שמורת חולות משאבים בשלמותה ולא לבצע "מחטף" של חילופי שטחים על חשבון ערכי טבע ייחודיים שהופקדו בידיה. הטבע איננו רכושה של הרט"ג והיא אינה יכולה לעשות בו ככל העולה על רוחה.
מה אומרים במועצה?
בפגישה שנערכה ב-29 באפריל 2018 בין רודני וטל הירש לבין ערן דורון, ראש מועצת רמת הנגב, הסביר האחרון כי המועצה עומדת לאבד כ-40 מיליון שקל מתקציבה השנתי ולכן היא מחפשת חלופות להכנסה. אחת האפשרויות שנבחנה היא הקמת אזורי תעשייה חדשים, כשהמועצה בוחנת את האפשרות להקים אזור תעשייה על חשבון חלק משמורת חולות משאבים, במקביל לבחינת האפשרות לקבל ממשרד הביטחון שטחים המשמשים כיום כשטחי אש. בתום הפגישה, אמר ראש המועצה כי יבדוק את החלופה להקמת אזור תעשייה על שטח מחצבת רביבים במקום בשטח של שמורת טבע חולות משאבים. נמסר לנו כי בימים אלה המועצה ממשיכה לקדם את תכנית אזור התעשייה על שטח השמורה. כפי הנראה שהחלופות לא נבדקות.
תגובת רשות שמורת הטבע
פנינו לדוברות רשות הטבע והגנים וזו התגובה שקיבלנו: "המועצה האזורית רמת הנגב פנתה לרט"ג בבקשה לבחון גריעת שטח של כ-400 דונם משמורת חולות משאבים. שטח זה נמצא בצמוד לאזור התעשייה של המועצה האזורית רמת הנגב וליישוב ביר הדג'. לאור בקשת המועצה, הרשות מקיימת עבודת מטה לבחינת כלל המשמעויות. לאחר סיום התהליך תובא המלצת הרשות בפני הגופים המוסמכים להחלטתם".
.