אור
על הצלם לדעת לשלוט באור ולהשתמש בו לצרכיו, להבין את מגבלות הציוד העומד לרשותו ולנצל את התאורה
הקיימת באופן יצירתי – כחלק מן המסר של התמונה. שליטה באור
1 מקור האור: כלל בסיס אומר שעל הצלם להיות בגבו אל מקור האור, כך שהאור יאיר את  | | צילום בתאורה אחורית (כשהצלם פונה למקור האור) יותר אוירה דרמטית וטקסטורות מעניינות |
הנושא המצולם – כלומר על הצלם להשתדל להימנע ממצב שבו מקור אור מאיר את הנושא מאחור. לשם כך יש לשנות את כיוון הצילום במידת האפשר או להיעזר במבזק.
עם זאת אפשר ורצוי להפר כלל זה אם התוצאה משרתת את רצון הצלם. אם נצלם בניגוד לכלל, הנושא יהיה כהה, והתאורה תהיה דרמטית, כמו לדוגמה בצילומי שקיעה. את האפקט הדרמטי שיוצרת תאורה אחורית אפשר לשלב באותו כלל בסיס שהוזכר לעיל באמצעות שימוש בתאורה נוספת, למשל במבזק המצלמה. כך לדוגמה נוכל לקבל צילום פורטרט בחשיפה נכונה על רקע שקיעה. 2 מאור חוץ: מקובל להאמין שהאור היפה ביותר הוא האור בשעה הראשונה שלאחר הזריחה או בשעה־שעתיים שלפני
השקיעה. אור זה מאופיין בניגוד נעים, בגוונים חמים ובהגדרה טובה של הנושא בגלל הצללים הארוכים. בשעות הצהריים,
לעומת זאת, הצללים קצרים והניגוד גבוה. נושאי הצילום נוטים להתאחד עם הרקע, והתוצאה המתקבלת היא בהתאם לכך.
3 אור פְּנים: בצילומי פנים הצלם יכול להיתקל במצב שבו האור מגיע מכמה מקורות. מקורות האור יכולים להיות מסוג אחד או
מכמה סוגים (טנגסטן, פלורסנט וכו') ויכולים ליצור פיזורי אור בעלי תכונות שונות. במקרים אלה יכולה להתקבל תוצאה בעייתית הן מבחינת איזון הצבע בתמונה, הן מבחינת הניגוד והצללים. מה אפשר לעשות? בשעות היום רצוי מאוד להשתמש באור חלון:
יש לוודא שהנושא ממוקם קרוב לחלון ופונה אליו, ואילו הצלם נמצא בגבו אל החלון.
במקרה שסוג אחד של תאורה הוא דומיננטי, יש לבחור במצב
ה־ White Balanceהמתאים או להשתמש ב־Custom White Balance,
כמו שהוסבר בפרק הקודם.
אפשר לשפר את התאורה על ידי הזזת מקור האור (אם הדבר אפשרי) או על ידי שינוי זווית האהיל, במטרה ליצור צללים ארוכים יותר
והפרדה טובה יותר של הנושא מן הרקע. מסגרת
בכל צילום אנו מבודדים קטע מן המציאות ומכניסים אותו ל"מסגרת". לאחר הצילום — כל מה שבתוך מסגרת הצילום הוא ישות עצמאית המנותקת מן הסביבה המקורית, ולכן על הצלם "למסגר" את התמונה כך שהקטע המבודד בה יהיה בעל משמעות וימשוך את הצופה להתבונן בו. שליטה במסגרת
1 פרטים:  | | חלוקת המסגרת לתשעה מרובעים מסייעת במיקום הנושא. במקרה זה בחלק הימני התחתון של המסגרת |
לכל פרט המופיע במסגרת הצילום יש חשיבות רבה מבחינת הצופה, ולכן הקפידו על מה שיופיע במסגרתו בנוסף לנושא. לעתים שינוי קטן בזווית הצילום או במצב הזום ייצור תמונה נקייה והרמונית יותר, בלי פרטים שאינם מוסיפים דבר או אף פוגעים בתמונה. 2 קרבה:
אל תהססו להתקרב לנושא המצולם. שגיאה נפוצה היא צילום מטווח רחוק מדי, כאשר הנושא מתקבל קטן ואילו הרקע תופס את רוב שטח התמונה. מומלץ לצלם במרחק המינימלי המאפשר את מילוי המסגרת בנושא המרכזי. יש לזכור כי לעתים צילום פרט אחד מהנושא באופן בולט עדיף על פני צילום הנושא בשלמותו. אם יש חשיבות לרקע, יש לקבוע את שיווי המשקל הרצוי בין הרקע לנושא. שימו לב כי בצילומי נוף מקובל להשתמש ביחס של שליש (השמים) לשני שלישים (הארץ) כדי לקבל תמונה טובה.
3  | | התקרבות אל האובייקט המצולם וירידה לגובהו מאפשרות לראות נושא שגרתי במבט חדש |
זווית הצילום:
הקדישו מחשבה לזווית שבה מתבוננים בנושא. מבוגר המצלם בעמידה ילד המשחק על הרצפה יפיק תמונה שבה הילד נראה מכווץ וקטן מאשר במציאות. אל תתביישו לרדת לגובה הנושא, גם אם הדבר כרוך לעתים בשכיבה על הקרקע. שילוב של מרחק צילום נכון עם זווית צילום מתאימה מאפשר לקבל תמונות מעניינות ודרמטיות יותר. צילום של בניין גבוה כאשר הצלם עומד קרוב אליו ממחיש את גובה הבניין. הכללת אלמנט הקרוב לבניין תעזור גם היא להעביר את תחושת הגובה.
4 מיקום הנושא:
לצורך קבלת ההחלטה על מיקום הנושא תוכלו לחלק את המסגרת באופן דמיוני לתשעה מרובעים זהים (i) על ידי שרטוט ארבעה קווים דמיוניים לאורכה ולרוחבה של המסגרת. הצבת הנושא במרכז התמונה היא הבחירה השבלונית ביותר. לעומת זאת, קביעת הנושא בצד התמונה, כך שנכלל בה גם חלק מן הרקע, מוסיפה עניין ומתח לצילום. מיקומו של הנושא בשליש הימני של המסגרת, לדוגמה, ייצור תחושת עומק טובה יותר מאשר הצבתו במרכז.
5 מצב הצילום:
אל תשכחו שאפשר להטות את המצלמה ולצלם במצב אנכי. התאימו את מצב הצילום לאורך הנושא (מצב Portrait) או לרוחבו (מצב Landscape). צילום של אדם יחיד, של זוג ואפילו של שלישייה (ממרחק מתאים) יתקבל טוב יותר בצילום לאורך. צילומי נוף יתקבלו טוב יותר בצילום לרוחב. | 
