כאשר ניגשים לתהליך רכישתה של מצלמה דיגיטלית, מגלים כי ההיצע גדול וכי האפשרויות הן כמעט אינסופיות. על מנת שנוכל ליהנות מן המצלמה שרכשנו, כדאי ללמוד את מאפייני המצלמות השונות, להבין מי השחקנים העיקריים בשוק ומהם היתרונות והחסרונות שברכישה ממקור זה או אחר.
מטרת המדריך שלהלן היא לספק מידע שיקל על ביצוע רכישה מושכלת של מצלמה דיגיטלית לשימוש ביתי. נערוך השוואה בין המצלמות השונות לפי מאפייניהן הטכניים, כפי שתוארו בפרק הקודם, כאשר לכל אחד מגורמים אלו השפעה על ביצועי המצלמה ועל מחירה. בפרק זה נעסוק ב
מערכת יוצרת הדמות ובמערכת האופטית, ואילו הפרק הבא יוקדש ל
מערכת המחשב ולמערכת ספק הכוח. לאחר מכן נסקור סוגיות הקשורות ברכישת המצלמה עצמה: האם כדאי לקנות בארץ או בחו"ל, מה ההבדל בין "חדש" ל"מחודש", מה הבעייתיות של ייבוא "אפור" ועוד.
המערכת יוצרת הדמות: חיישן התמונה ומספר הפיקסלים
המרכיב העיקרי במערכת יוצרת הדמות הוא חיישן התמונה. למספר הפיקסלים בחיישן יש השפעה מכרעת על איכות התמונה ועל מחיר המצלמה.
לאור היחס הקיים בין ביצועי המצלמות למחיר, מומלץ לא לרכוש מצלמה בעלת פחות מארבעה מיליון פיקסלים, וכאשר מדובר במצלמה ביתית, אין סיבה לרכוש מצלמה בעלת יותר משישה מיליון פיקסלים. קיים קשר הדוק בין גודלו הפיזי של החיישן ובין מספר הפיקסלים ול"רעש" הנוצר והפוגע באיכות התמונה. מאחר שברוב המצלמות הביתיות החיישן קטן, כאשר יצרן משתמש בחיישן בגודל נתון ומעלה את מספר הפיקסלים על ידי הקטנתם, אין שיפור משמעותי בכושר ההפרדה של החיישן. מצלמות מהדור הנוכחי, בעלות ארבעה מיליון פיקסלים, מסוגלות לספק קובץ איכותי הניתן להדפסה עד לגודל A4באיכות מעולה.
המערכת האופטית: העצמית ויחס הזום
במצלמות מתוצרת היצרנים הידועים מותקנות עצמיות זום איכותיות (בעלות תחום אורכי מוקד משתנה) שתוכננו במיוחד כך שיתאימו לחיישן המצלמה. ההבדל העיקרי בין המצלמות השונות הינו בתחום אורכי המוקד שהעצמית מסוגלת לכסות: ככל שתחום זה רחב יותר, ניתן להשתמש במצלמה במצבי צילום מגוונים יותר, מבחינת מרחק הצילום וזווית הראייה. מאחר שחיישני התמונה האלקטרוניים קטנים מאוד, אורכי המוקד הדרושים לצילום מטווחים שונים קטנים בהתאם. על מנת להקל על הצרכנים את ההשוואה בין מצלמות של יצרנים שונים, מקובל לספק את נתוני אורכי המוקד של העצמיות במצלמות הדיגיטליות כאילו הן מצלמות סרט 35 מילימטר. ההמלצה היא לא לרדת מיחס זום של 3:1. למי שמצלם באופן קבוע מטווחים ארוכים מאוד מומלץ לרכוש מצלמה בעלת יחס זום ארוך יותר: קיימות מצלמות בעלות יחס זום של עד 10:1, אולם עצמיות כאלו יוסיפו למחיר המצלמה 25־30 אחוז.
משקל המצלמה וממדיה קשורים גם הם ליחס הזום: ככל שיחס הזום גבוה יותר, המצלמה תהיה גדולה וכבדה יותר, והעצמית תבלוט יותר מגוף המצלמה במצב טלה, בו אורך המוקד מקסימלי.
אין לבלבל זום אופטי, המתייחס ליכולת אופטית אמיתית של העצמית, עם זום דיגיטלי. זום דיגיטלי אינו אלא מעין "זכוכית מגדלת", שאינה בעלת יכולת אופטית אמיתית ואין בכוחה להתקרב לנושא המצולם ולהגדיל את פרטיו. מכאן שיש להתייחס לנתוני הזום האופטי בלבד.
גורם חשוב נוסף לחלק מן המשתמשים הוא היכולת לצלם מקרוב, הידועה בשם צילום מאקרו. באם תחום זה מעניין אתכם, עליכם לוודא שהמצלמה אכן מתאימה לפעולה במרחק קטן, מה מרחק הצילום המינימלי האפשרי, האם מצבי הזום השונים פעילים בתחום זה, האם המבזק המובנה ניתן לשימוש גם בצילום מקרוב, האם קיימת בקרת מיקוד וחשיפה מיוחדות לצילום מקרוב והאם יש במצלמה הברגה המאפשרת להתחבר לחצובה.
בקרת החשיפה: צמצם וסגר
כמו במצלמת סרט, גם במצלמה הדיגיטלית יש שני אמצעים השולטים בכמות האור המגיעה לחיישן: הסגר, הקובע את משך החשיפה, והצמצם, הקובע את כמות האור החודרת דרך העדשה לחיישן על ידי שינוי קוטר החריר.
סגר הפועל במהירות גבוהה (זמן חשיפה קצר) מאפשר הקפאת תנועה של נושא הנע במהירות. סגר הפועל במהירות נמוכה (זמן חשיפה ארוך) מאפשר צילום בתנאי אור ירודים וקבלת אפקטים מיוחדים.
לקוטר הצמצם השפעה על עומק החדות בתמונה: צילום בצמצם סגור (מספר צמצם גבוה) מאפשר קבלת עומק חדות גבוה, מהנושא הקרוב ביותר ועד לרחוק ביותר. צילום בצמצם פתוח (מספר צמצם נמוך) מאפשר צילום בתנאי אור ירודים ויצירת חדות מבדלת (רק קטע מסוים בתמונה יהיה חד, וכל מה שלפניו ואחריו מטושטש). אפשרות שליטה ידנית על הסגר והצמצם מקובלת כאחד המדדים להבדל בין מצלמה למתחילים למצלמה למתקדמים.
אם אפשרות לשליטה ידנית בסגר ובצמצם חשובה לכם, ודאו שלמצלמה יש מצב צילום המאפשר זאת, שכן המשמעות של המצב הידני (Manual) אינה זהה בכל המצלמות. מי שמעדיף שמנגנון החשיפה האוטומטי יעשה עבורו את העבודה יכול להסתפק במצלמה אוטומטית, שתהיה לרוב זולה יותר.
