אביב לביא הוא אדם מגויס. משנת 2002 הוא מגויס לנושא הסביבתי. הוא כותב על חיי עיר אקולוגיים במעריב, מגיש תוכניות רדיו ומשמש כפרשן ומרצה בנושאי סביבה. לדבריו, כעיתונאי, משהו בנושא הסביבתי דיבר אליו – עולם עתיר ידע, מאתגר ומעניין, שרובו היה חדש עבורו. ב-2005, בנו בן הארבע קיבל אלרגיה רצינית. לביא ואשתו, העיתונאית שירי כץ, יצאו למסע בין מומחים לאלרגיה, כשאחד מהם אמר שבנם אלרגי לתוספי מזון מתועשים ויעץ לבני הזוג לחשוב על אוכל אורגני ולא מעובד. כשגילו שאין ספרות בעברית בתחום, החלו להתמחות במזון אורגני ובהמשך הוציאו את הספר "המדריך הישראלי לאוכל אורגני", המספק מידע מהימן על התחום האורגני – איפה להשיגו, איך יודעים מיהו חקלאי אמין ומה זה בכלל אוכל אורגני? תוך כדי העבודה על הספר הבין לביא שהסיפור הסביבתי מורכב יותר מהתחום האורגני והתחיל לפרסם כפולת עמודים בנושאי סביבה בעיתונו, מעריב.

כיום, לדברי לביא, מצבנו בנושא הגנת הסביבה טוב, אך עדיין אנחנו בפיגור עצום יחסית לקבוצת הייחוס עמה אנו שואפים להיות מזוהים. בתקשורת נעשתה כברת דרך ושני הערוצים המסחריים ייחדו כתבות העוסקות בתחום – לילך סונין בערוץ 2 ומירב דוד בערוץ 10. גם המשרד להגנת הסביבה נוקט צעדים אקטיביים והתפקוד של המועצות המקומיות השתפר. עם זאת, המציאות רצה מהר מאוד, ואנחנו עוסקים בעיקר ב"כיבוי שריפות".


צילום: מעריב
מה לדעתך הופך אדם ל"סביבתני"?
"קודם כל, תחושת אחריות עמוקה לגבי השפעות המעשים שלנו וראיית עצמנו כשותפים בקהילה. אחריות סביבתית קשורה לתפיסות חברתיות הומניות, כצדק חברתי, צורך בחלוקה צודקת ושוויונית של משאבי העולם והגנה על החלשים. בנוסף, יש משהו בצורת החשיבה הסביבתית שגרם לאנשים עם חשיבה אופוזיציונית להימשך אליו".

על הטענה של רבים ש"ירוק זו פריווילגיה של עשירים" לביא אומר שבפועל זה הפוך. "החשיבה הסביבתית הולכת עם אנשים שהם עשירים מחשבתית ולא כלכלית. חשיבה ואורח חיים סביבתי נשענים על הפחתת הצריכה, יכולת להסתדר בלי הקניונים, מקדשי הצריכה שהולכים ומתרבים בארץ. אפשר להתחיל עם הפחתה של צריכת אנרגיה – דלק, מים, מה שגם יחסוך לנו כסף מלבד התרומה לסביבה".

למעבר לאורח חיים סביבתי יותר יש שני היבטים, הוא אומר, טכנולוגי – מכונית היברידית מול מכונית רגילה, ותרבותי – אופניים והליכה מול נסיעה ברכב. "השדרוג התרבותי תמיד יהיה יותר זול: ישנה אשליה שהמכונית החשמלית, למשל, תציל את העולם. זה לא נכון – קודם כדאי להשקיע בתשתיות ובתחבורה ציבורית כדי לפתור באמת את הבעיה בתחום התחבורה בהקשר האקולוגי".

מה תמליץ למי שרוצה לעשות משהו למען הסביבה?
"כל אחד יעשה מה שטוב לו, זה לא צריך להיראות כמו מלחמה או דת. הכל בהתאם לנוחות שלך, ללמידה שלך. עיקר המסר הוא לעשות דברים מתוך הבנה, ופחות ב'אוטומט'". לביא, לדוגמה, סוחב כמויות אדירות של עיתונים, שהוא קורא במסגרת עבודתו, לפח מחזור שממוקם רחוק מביתו. עבורו לזרוק נייר לפח רגיל זה כמו לשפוך ערמת אשפה באמצע הרחוב.

שמעתי שיש ירקנים ששמים על המוצרים מדבקות ומוכרים אותם כאורגנים. איך אפשר לדעת אם מוצר הוא אכן אורגני?
"אין מערכת נטולת פרצות, אך בארץ יש מערך פיקוח אמין של חברות אגריאור וסקאל. 90 אחוזים מהיבולים האורגנים מיוצאים לאירופה ועוברים בדיקות מעבדה קפדניות. רוב החקלאים מייצאים ועובדים בתקנים עולמיים המקובלים בעולם, הזרם המרכזי האורגני בהחלט עומד ברמה גבוהה של אמינות. כשמגיעים לחלקה אורגנית אפשר לראות את ההבדל: יש שם פרפרים וחרקים, הכל חי, יש עשבייה, כי אין קוטלי עשבים כימיים, שחושפים את האדמה סביב הגידולים".

בנושא האמינות מוסיף לביא כי המקום בו צריך לדרוש פיקוח הוא תחום בתי הקפה והמסעדות. "כשיש מנה אחת אורגנית במסעדה, והמקום טוען שהוא אורגני זו הטעייה מקוממת. על פי חוק, חקלאי שמתיימר להיות אורגני והוא לא – זו עבירה פלילית. צריך שהחוק יהיה תקף גם במסעדות".

אתה מרגיש לפעמים כמו נביא זעם?

"אני מאתגר את התקשורת, ויש מגוון דרכים לומר זאת. אנשי הסביבה נתפסים ככאלה שהם נגד משהו, כשהם בעצם בעד המון דברים אחרים. אני משתדל לא לבוא ממקום של לנדנד, אלא להעביר מידע ועובדות. אני ביקורתי ומביע דעה מנומקת כלפי כל דבר, זה לא בא ממקום של 'אתם לא בסדר' אלא מתוך רצון להבין למה, מה התפיסה מאחורי אותו עניין. וצריך כמובן לעשות את זה בצורה מעניינת, לא ברמת הסיסמאות, להשתמש בהומור ולא להיות מטיף חמור סבר".

איך נשפר את המצב ונגן טוב יותר על הסביבה?
"אם נדבר, נלמד, נתווך את הנושא, נעטוף באריזה ידידותית למשתמש ולסביבה. התפיסה הישראלית מתמקדת בעיקר בתחומי ביטחון ומדיניות. צריך להשקיע מאמץ בהעברת מידע בסיסי בנושאים סביבתיים, כשבתחום הביטחון כל מידע חדש נתפס כחם באופן מיידי. ייקח עוד זמן רב עד שסדר העדיפויות ישתנה".

למרות התסכול, לביא אופטימי. לדבריו, החקלאות הקונבנציונלית הופכת לאורגנית יותר, ההדברה הביולוגית נכנסת גם לשדות לא אורגנים ונעשה שימוש בפחות אמצעי הדברה כימיים. המיזם של קיבוץ שדה אליהו בתחום ההדברה הביולוגית (הכולל, בין היתר, שימוש בתנשמות) הוא דוגמה מצוינת לשינוי המתחולל. בעיקר צריך הרבה אמונה מהסוג של לביא, שתדביק את כולנו ברצון העז להגן על הסביבה.

הדס בכר, בעלת המותג BabyHaBa, מייצרת בגדי תינוקות אורגנים ומוצרים אקולוגיים באבן יהודה.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: