אם אתם עסק עצמאי שעובד עם לקוחות עסקיים, סביר להניח שיצא לכם לשמוע את המונח "שוטף פלוס 30", "שוטף פלוס 60", או רחמנא ליצלן – "שוטף פלוס 90".אז מה זה בעצם תשלומים בשוטף + משהו? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת, במילים של בני אדם 🙂
מה זה בכלל שוטף פלוס?
הדרך הפשוטה ביותר להגדיר תשלומים בשיטת "שוטף פלוס" היא – אתם עושים עבודה או מספקים שירות ממש עכשיו, אבל התשלום עליה יתקבל רק בהמשך, לאחר פרק זמן שהוגדר מראש בחוזה העבודה ביניכם ובין הלקוח.
המספר שמגיע אחרי ה"שוטף פלוס" קובע בכמה זמן נדחה התשלום. בואו נבין את זה לעומק באמצעות דוגמה פשוטה:
- נניח שיש לכם עסק עצמאי למכירת תותים אורגניים שאתם מגדלים בחווה מופלאה אי שם בצפון הרחוק.
- הלקוחות שלכם מורכבים בעיקר ממסעדות שמשתמשות בתותים שלכם במנות ובקינוחים שלהם.
- אתם מספקים לאחד הלקוחות שלכם, מסעדת "פולופולופופו", תותים בשווי של 1,000 שקלים אחת לחודש.
לצורך הדוגמה, נניח שזה עתה סיימתם לספק למסעדה את מנת התותים החודשית שלה.
בואו נבחן מתי תקבלו את הכסף שלכם ממנה בתנאי התשלום השונים:
- תשלום שוטף: אם הגדרתם מול הלקוח תשלום שוטף, כלומר – תשלום ללא דחיה, המסעדה צריכה לשלם לכם עבור התותים בתחילת החודש שלאחר אספקת התותים. כלומר, במקרה שלנו, אתם אמורים לקבל את 1,000 השקלים שלכם מהמסעדה בתחילת חודש ספטמבר.
- תשלום שוטף + 30: במקרה שקבעתם תשלום שוטף פלוס 30 מול המסעדה, דחיתם את התשלום שאתם אמורים לקבל מהם ב-30 יום. כלומר, אם בתשלום שוטף הייתם מקבלים את הכסף שלכם בתחילת ספטמבר, הרי שבשוטף + 30 תקבלו אותו בתחילת אוקטובר.
- תשלום שוטף + 60: בדומה לסעיף הקודם, גם הפעם דחיתם את התשלום שאתם אמורים לקבל – אבל ב-60 ימים. זה בעצם אומר שבמקום לקבל את הכסף בתחילת ספטמבר, תקבלו אותו חודשיים מאוחר יותר – בתחילת נובמבר.
- תשלום שוטף + 90: נראה לנו שכבר הבנתם את הקטע, אבל רק כדי לוודא – בתשלום שוטף פלוס 90, דחינו את מועד התשלום השוטף (שהיה אמור להיות בספטמבר) ב-90 ימים, ונקבל אותו בתחילת דצמבר.
חשוב להדגיש שאת הקבלה או את חשבונית מס-הקבלה יש להוציא רק לאחר קבלת התשלום בין אם מדובר בחשבונית דיגיטלית או בחשבונית מנייר.
זהו, מקווים שעכשיו כל נושא התשלומים השוטפים פלוס מובן לכם קצת יותר. שיהיה לכם בהצלחה! 🙂