שווקים בעולם – הכי מעניינים

קשה להמליץ על שוק כזה או אחר; השווקים הם מוקדי משיכה עיקריים, בלעדיהם לא ייראו המקומות הללו כמו שהם ואווירת הקסם של המסע אליהם תשתנה או תיעלם. ובכל זאת, הנה כמה מהשווקים הנבחרים לטעמי.

אוזבקיסטן | שוק אוכל בטשקנט
בחורף האוזבקי צונחות הטמפרטורות מתחת לאפס, ובקיץ חם שם מאוד. לכן מומלץ לטייל שם באביב או בסתיו. אל השווקים מגיעים בקלות ובלי כתובת מדויקת; ממילא השמות ארוכים וכתובים באוזבקית או ברוסית, מי מבין.

רוב השווקים באוזבקיסטן נערכים במבני קבע מלבניים. לעתים המבנים מחוברים או סמוכים זה לזה, ואז תמצאו ליד שוקי המזון שוקי אומנות, מזכרות ופרטי לבוש אותנטיים.

השוק בבירה טשקנט (Tashkent) נראה מבחוץ כהיכל מפואר. מבנה עגול רחב ידיים, עם חלונות ענקיים ומקושתים, כיפת פסיפס בכחול ובטורקיז, ומעל לכל כיפת זהב ככתר. פנים השוק הוא כבר אופרה אחרת: פשטות במיטבה, עושר משכר של צבעים וריחות. תבלינים ריחניים באדום, כתום וצהוב נתונים בשקי חבל ענקיים וניצבים כחיילים במסדר, ולידם נח בשקיות בד קטנות הזעפרן הכתמתם. מוכרות כדורי היוגורט היבש ישובות על כריות ליד שקי הכדורים הלבנים מדיפי הריח החמצמץ. היוגורט האוזבקי המיובש נשמר חודשים ונאכל בימי חורף ובמסעות ארוכים. בסמוך נמצאות מוכרות היוגורט הטרי החביבות שמציעות לטעום מן הלָבן־הלָבן הזה. בהמשך יושבים מוכרי הלחם המקומי הטרי והריחני, ליפיוֹשְקָה. מחוץ לשוק מוכרים מקומיים פלוף, שהוא תבשיל של אורז, ירקות ובשר כבש המתבשלים יחד בחבית על גחלים. מעדן.

עוד שווקים טובים באוזבקיסטן: בסמרקנד (Samarkand), ברחבת מאוזוליאום שאחי זינדה, נמצא שוק של שטיחים אוזבקיים אוריגינליים שפתוח בזמנים שהמאוזוליאום פתוח, כלומר בכל יום מהבוקר עד הלילה. האיכות בדרך כלל טובה, והצבעים עמידים.
בבוכרה (Bukhara) מבני השוק עוצרים נשימה. שוק השטיחים והצורפים (הרבה זהב אדום) שוכן לא רחוק ממאוזוליאום סמניד, במבנה שמורכב מכיפות רבות המעטרות עמודים יפים, פשוטים ומדויקים, והוא פתוח כל יום מבוקר עד ערב.

בחיווה (Khiva) הסמוכה, עיר שנשתמרה במלוא הדרה מהמאה השמינית, עומדים מדי יום מבוקר עד ערב רוכלים המציעים בסמטאות החאנים והמדרסות מגוון עבודות יד, בעיקר צעיפים, נעלי בית סרוגות וכובעים מעורות ומפרוות.

תורכיה | שוק ספרים באיסטנבול
תורכיה שופעת שווקים, ובאיסטנבול לבדה יש עשרות. מלבד השווקים המוכּרים, שוכן באיסטנבול שוק הספרים סהפלאר צ'רשיסי (Sahaflar Çars¸isi) הנפרש בין כיכר ביאזיט (שבימי ראשון הופכת לשוק פשפשים ענקי) ובין השוק המקורה. בשוק הספרים תמצאו ספרים ישנים וחדשים, זולים ויקרים, חוברות וספרי קודש (לפני שקונים כדאי לבדוק שכל הדפים נמצאים). השוק פעיל יום יום עד רדת החשכה. לחובבי חנויות הספרים כדאי להגיע גם לרחוב איסתיקלאל מספרים 389 ו־469 ואל Mephisto, חנות ייחודית ספונת עץ באיסתיקלאל 173.

עוד שווקים בבירה התורכית: שוק עתיקות בבניין של חמש קומות שוכן ליד צומת הרחובות אתאתורכ ושיחזאדה באשי. השוק פתוח מדי יום, אך התנועה בו ערה בעיקר בשבתות. למבקשים לקנות ולא רק לראות כדאי להגיע בחודש הרמדאן, אז השוק ריק ואפשר להוריד מחירים בקלות. בשכונת אורטקוי (Ortaköy) מתקיים בסופי שבוע שוק אומנים שמזכיר באופיו את שוק נחלת בנימין שלנו, רק הסמלים המקומיים אחרים.

מחוץ לאיסטנבול כדאי להגיע לכמה ימים אל קאש (Kas¸), כפר נופש ציורי במרחק של כשעה וחצי מאנטליה שבו שוק מזכרות המאורגן סביב כיכר אחת ופועל בכל יום מבוקר ועד לילה. חרוזים כחולים, שטיחים, כלים יפים בצד ממתקי רחת לוקום הופכים את השיטוט כאן לחוויה נעימה וטעימה. מוקדם בבוקר מתקיים כאן שוק ירקות ופירות, בגדים וערסלים השזורים מחבלים בעבודת יד.

דוכן קרמיקה במקסיקו. כלי הקרמיקה שמיוצרים במקסיקו ידועים באיכותם בגבוהה

מרוקו | ג'מע אל־פנא במרקש
הפעילות בשוקי מרוקו נמשכת עד הלילה. הם מאופיינים בסמטאות צרות וארוכות, ולכל סמטה אופי ותוצרת משלה: קדרות ונגרות, חרושת ונפחות, תבלינים וממתקים, גלביות ובבוצ'ים (נעלי בית), תרופות מבעלי חיים חנוטים ומצמחים, פסיפסים וזכוכית משובצת, הכל.

יותר מכל אהבתי את שוקי מרקש ופאס. במרקש יש להגיע אל כיכר ג'מע אל־פנא ההומה מספרי סיפורים ומאלפי נחשים, קוסמים ונשים המציירות בחינה על הגוף (יש לסגור מחיר מראש). מהכיכר נכנסים לרחוב סוק א־סמארין (כיוון צפון־מזרח). תלי בדים רקומים, כפתנים וג'לביות מובילים אל סמטת העורות, סמטת הצמר, סמטת המתכות ועוד. נמכרים כאן שטיחים מכל רחבי מרוקו (זהירות: צבעיהם נוטים לדהות עד מהרה), מוצרי צורפות, נעליים, מאפים וגם קוסמטיקה מצמחים, פרחים וכלים. השוק פועל מהבוקר עד הלילה, אך בכיכר המוקד משתנה: עד הצהריים נמצאים שם בעיקר רוכלים ומאלפי נחשים, ולקראת הערב ממלאים את המקום דוכני אוכל.

בסמטאות שמסביב פועלים בשעות היום והערב גם שוק הקצבים, שוק התבלינים ושוק טנטוריאס שבו עדיין צובעים צמר בשיטות עתיקות. בכל פינה נראים כלי חרס צבעוניים והטאג'ין המסורתי (לרוכשי טאג'ין למטרת בישול: בדקו שאין בכלי סדקים).

בעיר פאס פועל מדי יום שוק צביעת העורות המיוחד. לא צריך לחפש את השוק – הריח הנורא הנודף מעורות בעלי החיים התלויים לייבוש נודף למרחוק. מומלץ לאחוז בעלי נענע או יסמין קרוב לאף. הילדים המשוטטים ברחובות האלה מומחים בלהגיש נענע לתיירים ולהובילם תמורת כמה מטבעות לגגות שמהם אפשר לצפות בבחורים ובילדים צעירים הצובעים את העורות בתמיסות צבע הנתונות בבורות.

מקסיקו | שוק אומנויות במקסיקו סיטי
במקום שבו החיים הם התוספת לצבע ולא הצבע הוא תוספת לחיים, אך טבעי הוא למצוא בשווקים, בכיכרות ובצדי הדרך שטיחים ואריגים, פסלים ומסכות, ערסלים ותיקים בשלל צבעים. בשונה ממדינות מוסלמיות, שבהן שולטים כחול, ירוק וטורקיז, במקסיקו ובגואטמלה מוצאים צמידים, חגורות, צעיפים, סריגים, אריגי קיר ורצפה, מפות ומגבות בצבעוניות העולה על כל דמיון (עם הסתייגות קלה לגבי בגדים מסורתיים: לכל שבט או כפר צבעים ודוגמאות אופייניים לו).

במקסיקו סיטי (Mexico City) מומלץ לבקר בשוק האומנים שפועל בכיכר הידלגו, קרוב למוזיאון פרידה קאלו, שם מציגים האומנים את מעשה ידיהם: בובות סרוגות, אריגים צבעוניים ורקומים, עבודות קרמיקה, מפות, מפיות ושָלים בשלל דוגמאות וצבעים. זהו שוק שבת בעיקר, אך הכיכר מלאה בכל ימות השבוע, ויש בה נגנים, פנטומימאים וליצני רחוב.

עוד שווקים יפים במקסיקו: בסן כריסטובל (San Cristobal) הקולוניאלית והצבעונית, ברחבה שלפני כנסיית סנטו דומינגו, פועל מדי יום שוק עבודות יד ומלאכת מחשבת תחת כיפת השמים. רוב הפריטים המוצגים כאן מובאים לשוק על ידי תושבי הכפרים הסמוכים.

בכפרים סן חואן צ'מולה (San Juan Chamula) וסן לורנסו סינקנטאן (San Lorenzo Zincantan) שבצ'יאפס (Chiapas) תמצאו אריגת יד איכותית, שטיחונים ארוגים, מפות צבעוניות ארוגות ועליהן רקמת פרחים בחוטי צמר, סרטים לשיער וחגורות ארוגות ורקומות. החומרים השולטים כאן הם חוטי צמר וכותנה בכל הצבעים. האורגות והמוכרות נמצאות ברחבות המרכזיות של הכפרים ובחצרות הבתים הסמוכים, ואין כל בעיה לאתר אותן.

בכפר נאצ'יק (Nachik) רוב הנשים הן אורגות. על יריעות בד כהה נרקמים פרחים בחוטי כסף וזהב, והתוצרת מוצעת למכירה בשעות היום בצדי הדרכים.

בכפר אמטננגו (Amatenango) התאגדו הנשים והקימו קואופרטיב יצרני של כלי קרמיקה שאותם הן מוכרות אחר כך בשוק מקורה במרכז הכפר.

גואטמלה | שוק עבודות יד בצ'יצ'יקסטננגו
בגואטמלה, מדינה של הרי געש, אמונות ואגדות, מקדשים ושווקים צבעוניים, החגיגה גדולה אף יותר. ריחות וצבעים משתוללים שם מן השעות שלפני זריחה ועד הערב הבא. בכל מקום התושבים מגיעים בלבוש המסורתי של הכפר שלהם – אנתרופולוגיה חושית במיטבה.
העיר צ'יצ'יקסטננגו (Chichicastenango) מפורסמת בשוק הירקות המקורה שלה השוכן בבניין בן שתי קומות, ובו כמות אדירה של ירקות ופירות מסודרים כגושי צבע. צמוד אליו, למרגלות כנסיית סנטו תומס, נמצא השוק הפתוח שמציע עבודות יד, מבחר מסכות עץ צבעוניות שגולפו ביד, נרות בגבהים ובצבעים שונים (לכל צבע משמעות משלו בעת בקשת משאלה בתפילה לאלים), אריגים, יריעות רקומות לכל מטרה, וגם אזור של מסעדות מאולתרות. השוק מתקיים בימים ראשון וחמישי, אך מעניין להגיע לכאן ערב קודם ולראות את הסוחרים שמגיעים עם מרכולתם ועם משפחתם להקים את הביתן שלהם. לאחר ההתמקמות הם מקימים סככה, מבשלים ואוכלים, ולקראת בוקר פורקים את הסחורה ומסדרים אותה.

עוד שווקים טובים בגואטמלה: בסנטיאגו אטיטלן (Santiago Atitlan) השוק הוא גן עדן רקום! כאן אפשר למצוא בימי ראשון שוק פירות וירקות בסמטאות הגבוהות, ולמטה מוכרים בעלי חיים ופרחים רקומים ביותר מ־300 דוגמאות וצבעים.

הכפר אלמולונגה (Almolonga) מספק את החוויה המעוררת ביותר מיד עם הזריחה, כשנשים לבושות בבגדים הייחודיים של הכפרים שלהן מגיעות לאחר נסיעת לילה מכפרי הסביבה ופורקות מהטנדרים ירקות ופירות שנקטפו זה עתה. זהו שוק צבעוני וריחני אמיתי: במהלך היום הרוכלים מבשלים מרק תירס ליד הסירים והמחבתות, האריגים, האורז וגרגרי התירס. כשמתקרבים לרחבה המרכזית מכה באף הריח הטרי של הנענע והפטרוזיליה. עד עשר בבוקר כבר לא נותר זכר לסחורות שנארזו לאגודות צבעוניות, ורק הניחוח הנעים עוד נותר אחריהם.