לרומא פנים רבות, המתקיימים בעת ובעונה אחת ומעידים הן על היסטוריה ארוכה והן על מציאות עכשווית חיונית עד מאוד. רומא היא תשלובת של כמה ערים שונות במראן, בעברן ובהרכב האוכלוסייה שלהן; היא בירת איטליה מאז 1871 ובו בזמן "עיר הנצח", בירתם הרוחנית של מיליארד קתולים; והיא גם המאוכלסת בערי איטליה (2.645 מיליוני תושבים מתוך כ־58 מיליון במדינה כולה). רומא היא "לַדְרוֹנָה" – עיר הגזל – שבעיני חברי "הליגה הלוֹמְבַּרְדית" הימנית שבשלטון, ולא רק בעיניהם, היא עיר שמוצצת את לשד הארץ; ובאותה עת היא גם המרכז היהודי החשוב באיטליה, שבו מתגוררים כמחצית מיהודי המדינה, כ־15 אלף, וגם העיר שבה נבנה בכספי ערב הסעודית המסגד הגדול ביותר על אדמת איטליה.
…
מיליוני תיירים וחוקרים, איטלקים וזרים, מגיעים מדי שנה לרומא כדי לבקר במרכז ההיסטורי ובוותיקן. כאן נמצאים רוב המוזיאונים והאתרים הארכיאולוגיים מהמאה השישית לפני הספירה ואילך, כאן עומדים ארמונות השליטים ממשפחות האצולה של העבר, וכאן שוכן המרכז הפוליטי של הרפובליקה האיטלקית של ימינו (שנוסדה ב־1946). בשנה האחרונה לנו ברומא מיליוני תיירים זרים – קרוב ל־128 מיליון לינות, נוסף ל־183 מיליון לינות של איטלקים – תיירים ואזרחים, שבאו לשהות בה לרגל ענייניהם. מעניין שלמרות זאת איזור רומא הוא רק השלישי בין אזורי איטליה במספר ימי שהייתם של זרים בו (השניים האחרים הם איזור פירנצה ואיזור ונציה).  | | על גדת הטיבר. רומא, שמספר תושביה תפח במהירות אחרי מלחמת העולם השנייה, פסקה לגדול, והיא כיום עיר מזדקנת. שיעור הילדים מתחת לגיל 13 הוא רק 16 אחוז, ויותר מ- 15 אחוז מתושביה כבר עברו את גיל שבעים | צילום : טל גליק |
…
במאת השנים האחרונות נבנו מחוץ לחומות רומא האפיפיורית פרוורי מגורים נאים, שבהם ממוקמים סניפי חברות גדולות, רבות מהשגרירויות הזרות (בתוכן גם הישראלית), מכוני מחקר ועוד. סביבם נבנו בקצב מהיר, בעיקר בשנות השישים והשבעים, פרוורים ורבי קומות, המקיפים את העיר כדי לספק מענה לגלי הגירה מכפרי הסביבה ובעיקר מהדרום החקלאי והעני.
צמיחת האוכלוסין נבלמה לאחרונה עקב שיעור הילודה הנמוך, הזהה לממוצע הלאומי, שהוא מהנמוכים בעולם. רומא, שמספר תושביה תפח בקצב מהיר אחרי מלחמת העולם השנייה, פסקה לגדול. אוכלוסייתה מזדקנת, ושיעור הילדים מתחת לגיל 13 הוא רק 16 אחוז. לולא המהגרים, שרובם מארצות העולם השלישי, היה האחוז הזה נמוך אף יותר. 15.5 אחוז מתושבי רומא בני יותר משבעים, והמשפחה הממוצעת מונה 2.7 נפשות. לכן ייתקל המבקר ברומא בילדים ובני נוער מעטים יחסית. רומא היא בעיקרה עיר של פקידים ועובדי שירותים שונים, שמייצגים כשמונים אחוז מהאוכלוסייה העובדת. בניגוד לערי איטליה האחרות, אין בה כמעט מפעלי תעשייה ויזמים פרטיים. מספר החברות הרשומות ברומא הוא כשליש ממספרן במילאנו, בירת הכלכלה האיט־לקית. שיעור המובטלים בבירה מגיע לעשרה אחוזים; שיעור זה זהה אמנם לממוצע הלאומי, אבל גבוה לעומת מרכזי המסחר והתעשייה שבצפון.
…
לעיני התייר ברומא בולט ריבוי הנזירים, הנזי־רות ואנשי הכמורה הקתולים. שיעור הזרים בתוכם גדל בקצב מהיר, בעוד מספר האיטלקים יורד. פחות ופחות איטלקים נכונים כיום להקדיש את חייהם לכנסייה הקתולית. ערב איחוד איטליה וביטול ממלכת האפיפיורים (1871) היו ברחבי המדינה יותר ממאה אלף אנשי כמורה. ב־1922, עם עליית המשטר הפשיסטי, ירד מספרם
ל־37,930 ומאז המשיך לרדת. התופעה האת איננה פוסחת על רומא, וגם בה נסגרו עשרות מנזרים.
…
ברומא ממוקמות חמש האוניברסיטאות הקתוליות, שבהן מוכשרת צמרת הכנסייה הקתולית בעולם. האוניברסיטה הגרגוריאנית של מסדר הישועים היא העתיקה מכולן (נוסדה בשנת 1551) והגדולה בהן, עם קרוב לארבעת אלפים סטודנטים. ארבע האוניברסיטאות האחרות הן אַנְגֶ'ליקוּם של הדומיניקנים, הלָטֵראנית של הוותיקן, הסֵָלֵזְיאנית של מסדר הסלזיאנים ופרופגנדה פידֵה של מחלקת המיסיון בוותיקן.
לאוניברסיטאות האלה קשורים אלפי מכוני לימו־דים מיוחדים בכל רחבי תבל. בדיונים שנערכו בשנים 1964־1965 במסגרת הכנס האֵקוּמֶני המכונה "ותיקן שתיים" הוחלט לפתוח את האוניברסיטאות גם לסטודנטיות, אבל חלק הארי של הסגל האקדמי מורכב מגברים. הסיבה: על פי תקנוני האוניברסיטאות, חייבים מוריהן להשתייך למִסדרים שייסדו אותן.
…
במשך תקופה ארוכה היתה איטליה ארץ שייצאה מהגרים. מיליוני צאצאים של מהגרים איטלקים חיים בכל רחבי העולם, בעיקר ביבשת אמריקה (למעלה ממחצית אזרחי ארגנ־טינה, לדוגמה, הם כאלה). אך במרוצת 15 השנים האחרונות התהפכה מגמה זו, ואיטליה הפכה מדינה שמושכת מהגרים ממדינות מתפתחות. חלקם רואים באיטליה ארץ מעבר זמנית לארצות אחרות במערב אירופה ובמרכזה, וגרמניה בראשן, בעוד אחרים מחפשים כאן את מזלם.
מספרם של הזרים באיטליה מתקרב היום, לפי נתונים רשמיים, ל־1.2 מיליון בעלי רשיון שהייה ומשפחותיהם. לפי אומדנים אחרים מתקרב המספר לשני מיליון, לרבות מאות אלפים נעדרי רשיון שהייה, שהחוק מאיים עליהם בגירוש. ברומא עצמה מתקרב מספר העובדים הזרים בריש־יון (ובני משפחותיהם) ל־180 אלף, בעוד שמספר העובדים הזרים הכולל גדול בהרבה. שיעור המהגרים הגבוה ביותר הוא של מוסלמים יוצאי צפון אפריקה ואלבניה.
…
בעבר נחשב העם האיטלקי לסובלני ביחסו לזרים, אולי מפני שלא נאלץ להתמודד עם תופעת הגירה המונית של עובדים נעדרי אמצעים, שתרבותם, אורח חייהם ודתם שונים משלו. אבל בשנים האחרונות ישנם גילויי גזענות בכל רחבי איטליה, כולל ברומא. הגזענות  | | שיעור הזרים בקרב הנזירים, הנזירות ואנשי הכמורה עולה בהתמדה, בעוד מספר האיטלקים יורד. פחות ופחות איטלקים נכונים כיום להקדיש את חייהם לכנסייה הקתולית, ואפילו ברומא נסגרים עשרות מנזרים מחוסר מועמדים | צילום טל גליק |
באה לידי ביטוי
גם במצע הפוליטי של כמה מפלגות, ובראשן של "הליגה הלומברדית", שמעוזה בצפון העשיר.
רמת הפשיעה ברומא כמעט כפולה מהממוצע הארצי, וחוגים רחבים בעיר מאשימים בתופעה הזאת גם את הזרים. עובדה זו היא בעלת השפעה מסוימת על המפה הפוליטית של הבירה, שבה מאז ומתמיד גדול כוחו של הימין הקיצוני בהשוואה לכל שאר ערי איטליה. בבחירות לוועד העירייה שנערכו אשתקד זכתה במקום ראשון "החזית הלאומית" (21 אחוז מסך כל הקולות), מפלגת ימין, שהחליטה להתנתק רשמית משורשיה הניאו־פשיסטיים רק בקונגרס שנערך בשנת 1994 בעיר פיוג'י, דרומית־מזרחית לרומא.
ההתנערות מהמקורות הפשיסטיים היתה במידת מה מס שפתיים, כיוון שמנהיגות המפלגה נשארה על כנה, כמו גם מזכירה הכללי, ג'יאנפראנקו פיני, כיום סגן ראש הממשלה. רבים מפעילי המפלגה מייחסים לשינוי בעיקר חשיבות טקטית כאמצעי להגיע לשלטון.
רומא היא גם מרכז חשוב של המפלגה הניאו־פשיסטית, שקיבלה בבחירות לעירייה 1.8 אחוזים מקולות המצביעים. מפלגה זו לא ניאותה להסכים למפנה שעליו הוחלט בקונגרס פיוג'י, אבל באחרונה הביעו מנהיגיה נכונות לצמצם את הקשר האידי־אולוגי עם מורשת מוסוליני ומשטרו, שהביך ועודו מביך את הנהגת "החזית הלאומית" ואת בעלי בריתם ב"קדימה איטליה" – מפלגתו הגדולה של ראש הממשלה, סילוויו בֵּרְלוּסְקוֹני.
מעוזן של שתי המפלגות האלה הוא בפרוורים
של הבורגנות הבינונית והנמוכה. משם יוצאות מדי פעם חבורות של בריונים, שלא אחת פגעו גם בתושבי "הגטו היהודי" לשעבר, שבו שוכנים בית הכנסת הגדול ומוסדות הקהילה. תופעות אלו מדאיגות, מן הסתם, את הקהילה היהודית, שרוב חבריה נמנים עם הבורגנות הבינונית והגבוהה ומשולבים היטב בחיי החברה והכלכלה האיטלקיים. במרוצת הזמן התארגנו צעירים יהודים שמתמודדים עם אלימות הבריונים, לא אחת בהצלחה ניכרת.
על אף שגשוגן של מפלגות הימין ברומא, מורכבת הקואליציה של מועצת העירייה כיום ממפלגות המרכז והשמאל (52.2 אחוז מהבוחרים הצביעו עבורן), וראש העיר הוא ואלטר וֶלְטְרוֹני, לשעבר סגן ראש הממשלה. בעבר היה ולטרוני חבר הנהגת המפלגה הקומוניסטית, שהיתה גדולה מכל אחיו־תיה בעולם המערבי עד 1989. אז החליט הרוב במפלגה זו על הפיכתה למפלגה דמוקרטית שמאלית, שהובילה ב־1996, לראשונה בתולדות איטליה, קואליציה מרכזית־שמאלית לזכייה בבחי־רות הכלליות.
…
ברומא שלוש אוניברסיטאות (השלישית נפתחה ב־2001), שבהן רשומים כמה עשרות אלפי סטודנטים – הריכוז הגדול ביותר באיטליה. משך הלימודים הרשמי ברוב הפקולטות הוא ארבע שנים לתואר הראשון. לאחר מכן, בגיל ממוצע של 27, עוזבים רוב הסטודנטים את האוניברסיטה. לפי נתונים רשמיים, רק סטודנט אחד משלושה מסיים את לימודיו; 28 אחוז מהם עוזבים כבר אחרי השנה הראשונה, וחלק ניכר בתום השנה השנייה. הנשירה נובעת מכך שבעיני סטודנטים רבים האוניברסיטה היא מעין חניון לבוגרי תיכון המחפשים תעסוקה.
ברומא נמצאות 23 מתוך שבעים הפקולטות של אוניברסיטאות אמריקאיות באיטליה, שבהן לומדים בעיקר היסטוריה, תולדות האמנות, לשון וספרות איטלקיות, מדעי החברה וגם ארכיטקטורה. הם, כמו האלפים שלומדים בבתי הספר ללשון האיטלקית (משבוע ועד שלושה חודשים בדרך כלל), ממשיכים לחיות חודשים אחדים בעיר יפה, בעלת חיי תרבות עשירים ומכוני מחקר ייחודיים.
…
רומא מפורסמת גם בסלונים הפוליטיים והאינטלקטואליים שבה, חלקם בארמונות מתקופות זוהר של העבר. מנהיגים פוליטיים, דיפלומטים, בכירי הכמורה, אינטלקטואלים,  | | ברומא יש חיים פוליטיים ערים. מנהיגים, דיפלומטים, בכירי כמורה, אינטלקטואלים ואנשי עסקים נפגשים בה כדי לדון בבעיות שעומדות ברומו של העולם המדיני והכלכלי באיטליה | צילום : משה שי |
אמנים ואנשי עסקים בכירים נפגשים שם כדי לדון בבעיות שעומדות ברומו של העולם הפוליטי והכלכלי.
בשנים האחרונות הוחל בביזור ארגוני של המדי־נה, והסמכויות של רשויות המחוזות הורחבו על חשבון המשרדים הממשלתיים ברומא. יש להניח שחשיבותה של הבירה תיפגע, גם אם בה ימשיכו לקבוע את מדיניות החוץ והכלכלה.
…
פנים רבות לרומא. יש מי שחולם לברוח ממנה – מהצפיפות ומעומס תנועת כלי הרכב (הקמת הרכבת התחתית נתקלה בקשיים רבים עקב עושר הממצאים הארכיאולוגיים הפזורים בעיר, וגם תוכניות להרחבתה מעוררות בעיות רבות) –
לפרוורים מרוחקים, טובלים בירק, שנבנו בעיקר בתריסר השנים האחרונות. יש מי שאוהב את המרכז ההיסטורי, על רחובותיו היפים, הארמונות, הכנסיות, החנויות הרבות והאווירה הייחודית. יש מי שבא לענייניו וממהר לעזוב את העיר הגדולה ואת בני רומא, שאינם נחשבים, ככלל, לבעלי נימוסים מעודנים, ויש מי שאוהב לחוש כאן את הדופק הפוליטי של המדינה.
אבל מי שהפרוטה בכיסו מחפש לרכוש בית קיץ בסביבה הלא רחוקה, בקִרבת איזור אֵטרוּרְיָה שמצפון לרומא (ובו ערים כדוגמת טַרְקווינְיה או צֶ'רְוֵוטֶרי), בעיירות שעל שפת הים הקרוב או על גבעות אוּמְבְּרִיָה וטוסקנה, מרחק שעה או שעתיים נסיעה אל עולם אחר. למידע נוסף על רומא>>
|
