רוחות בארץ הקודש !

עדי זומר

כמו יהודים רבים נתחיל את הסקירה מראש השנה (סתיו) ונמשיך לאורך כל השנה, בכל הארץ.

ספטמבר – החלום של כל גולש
אמרתם ראש השנה? יום כיפור? סוכות? אמרתם צפוניות. עונת הסתיו בארץ מאופיינת ברוחות צפוניות שבאות בדרך כלל בסדרות של יומיים-שלושה. צפונית מאופיינת בדרך כלל בים שטוח, רוח חמה ויציבה שמתחילה מהצהריים ומתחזקת לקראת הערב ומחזיקה לתוך החושך. זוהי רוח יציבה כמו מכונה, ובשילוב עם ים שטוח יוצרת תנאים אידאליים למתחילים, לחובבי מהירות ולגולשי קייט בכל הרמות. לפעמים לקראת סוף היום נוצרים גלי רוח ואפשר גם לקפוץ. החלום של כמה גולשי wave בארץ זה לקבל צפונית עם גלים, שכן אז אפשר לגלוש במפנה ימני על הגל (כמו בהוקיפה). אירוע כזה קורה אחת לכמה שנים ואז כל גולש שמכבד את עצמו חייב להתייצב בים, ולא משנה אם זה באמצע החתונה שלו או הברית מילה של בן אחותו – צפונית עם גלים לא מפספסים!
צפונית מגיעה כאשר יש התחממות ועלייה בטמפרטורות. היום השני של הצפוניות הוא בדרך כלל הכי חזק למרות שגם היום הראשון טוב מאוד (וגם השרירים עדיין לא תפוסים)…
אז אם אתם רואים שמים נקיים ומרגישים משב חם מכיוון צפון מהרו מהרו, הצפונית נכנסת.
חופים מומלצים: קיסריה (הכי חזק בדרך כלל), בצת, בית ינאי, נתניה, הרצליה, תל אביב, בת ים (הגל הכי גבוה בצפוניות), ראשון לציון, אשדוד ואשקלון (בקיצור, כמעט כל מישור החוף למעט בת גלים שם הרוח נחסמת על ידי ההר).
הערה: חוק שכתוב בספר של אל הרוחות אומר שביום כיפור צריך לכוון את המאוורר על 25 קשר צפונית, אז נא לצפות להתעופפויות בזמני הצום…

נובמבר – ריגושים ודפיקות לב
בחנוכה מתחיל החורף (נובמבר-דצמבר לכל הכופרים למיניהם), ובחורף יש סערות המייצרות רוחות דרומיות, דרומיות-מערביות ומערביות, וכולן חזקות. מקורן של הסערות החזקות האלו הוא בשקעים הסינופטיים הנוצרים באוקיינוס האטלנטי, שמגיעים אלינו דרך אירופה או אפריקה.
התהליך הוא כדלהלן : ביום הראשון של הסערה מתחילה רוח דרומית בבוקר, שמתחלפת לדרום-מערבית בשלב כלשהו (צהריים או אחר הצהריים) ומתחזקת. גם הדרומית עצמה חזקה ויכולה להיות בעוצמה של 30 קשר ויותר, אז תחשבו מה קורה כשהיא מסתובבת (ואז מקבלים אפילו ימים של 45 קשר). כשהרוח מסתובבת גם הים עולה בדרך כלל, ומהר. זה בכלל לא נדיר שבבוקר יש דרומית 25 קשר עם ים שטוח ופתאום ב-12 בצהריים הים עולה, עד שבשעה שתיים כבר יש גלים של מטר וחצי. ביום השני הרוח הופכת למערבית בדרך כלל ונשארת חזקה אבל הדעיכה מתחילה, לעומת זאת הגלים מגיעים לשיא הגובה ויש סערות שבהן מקבלים ים של 3.5 – 5 מטרים. ביום השלישי הרוח נחלשת ומסתובבת לצפון-מערבית קפואה. יש מקרים נדירים שהרוח מסתובבת לצפונית לגמרי והגלים עדיין גבוהים, ואז החגיגה נמשכת (ראה הכוונה בפרק צפוניות). איזה כיף זה לשמוע ברדיו: "ינשבו רוחות ערות עד עזות והים יהיה רוגש עד סוער", גם הבטן שלי הופכת להיות סוערת עד רוגשת, והלב דופק באופן עז כשאני שומע את זה…
סערות זה הקרם דה לה קרם של הגלישה בארץ, משום שיש כאן הרבה ימים של High Quality Pure Wave Riding, או בתרגום לעברית גלישת גלים טהורה ומשובחת. חוף בת גלים הוא אחד החופים הטובים בעולם (לישראלים לפחות), כשהוא עובד בסערות קלאסיות. וזה קורה לא מעט בחורף. חוץ מהקור והגשם אנחנו מקבלים רוח חזקה בכיוון side-side off shore עם גלים טובים שנפתחים שמאלה ומתחננים שיפרקו אותם. ואכן, גולשי ישראל מתייצבים בגבורה ועושים את העבודה השחורה הזו של פירוק הגלים לחתיכות קטנות.
חורף 2003 היה החורף המבורך ביותר שהיה לנו עד היום (מאז שהתחילו לגלוש בארץ), והדברים שנראו בבת גלים לא יישכחו לעולם, פשוט חוף ברמה בינלאומית.
מלבד בת גלים יש את הדולפינריום ועוד כמה חופים פתוחים כמו חוף הקאנטרי בתל אביב, הרצליה, ראשון לציון וכדומה, אבל כשהתנאים נהיים חזקים והים עולה החופים האלו הופכים לבלגן. גם באילת מקבלים מנה נחמדה של שמנת מהסערות האלה, וגם אז יש גלים באילת ורוח חזקה. בכל המקרים התנאים האלו הם לגולשים מנוסים ומקצוענים, לא רצוי ללמוד להרים חבל או להרים קייט בסערות…

אפריל – זהירות, רוח מזרחית!
אביב הגיע פסח בא ואתו חוזרות הצפוניות והמזרחיות או השרקיות, כמו שזקני השבט נוהגים לכנותן. לגבי הצפוניות זה אותו הפורמט כמו בסתיו, אולי אפילו טוב יותר וחזק יותר. בנוסף, יש בעונה זו גם מזרחיות. מזרחיות הן הרוחות הכי מסוכנות שיש, למרות שזה לא נראה כך. מדובר ברוח חזקה ולא יציבה עם חורים ענקיים או לחלופין מכות רוח חזקות במיוחד. אבל הדבר הכי מסוכן בהן הוא שהן נושבות אל תוך הים ובמקרה של תקלה הן סוחפות אותנו לעומק, הרחק מהחוף.
הים ליד החוף שטוח כמו מראה, אבל ככל שמעמיקים הגלים גדלים (בכיוון הפוך מהחוף) וגם הרוח מתחזקת. זה אפקט מטעה, משום שיש הרגשה שהכול רגוע – הים שטוח והשמים בהירים בדרך כלל, אבל משום שהרוח באה מהיבשה אל הים היא מקבלת המון הפרעות של בניינים, הרים, עצים וכו' – בקיצור מסוכן. למי שיכול להתאפק עדיף לוותר, בטח לגולשי קייט. מי שלא יודע לחדד לא חוזר מהים – מפחיד! מי שבכל זאת רוצה להיכנס לגלוש חייב ליידע מישהו על החוף וצריך להיות גולש עם ניסיון רב בים.
המזרחיות החזקות ביותר נושבות בבת גלים, ובחוף הדרומי של חיפה, וגם קיסריה ואזור בצת מקבלים מנה יפה. בכינרת גם אפשר לגלוש אבל המים קפואים בעונה הזאת (טמפרטורת המים דומה לזו של האוויר, שזה בערך 14 מעלות צלסיוס).

יולי – אין כמו הכינרת
חופש גדול! גם לגולשי הים התיכון – הרוח לוקחת חופש ובקיץ היא לא באה (אולי רק בריזה קלה שמתאימה יותר למפרשיות). מה שכן קורה, זה שיש רוח יפה מאוד בכינרת. בכל יום סטנדרטי בחודשי הקיץ, אם אין שרב יש רוח מערבית חזקה בכינרת. הרוח מתחילה בסביבות שתיים בצהריום ונמשכת עד השקיעה. זו תופעה נדירה בעולם כולו, ואנחנו נהנים ממנה מאוד. מדובר בדרך כלל ברוח שבין 20 ל- 30 קשר, יציבה וחמה, שמגיעה כמעט כל יום בחודשים יוני, יולי ואוגוסט! הצד הצפוני של הכינרת מספק תנאים טובים יותר- משאבות, ג'ינו, החורשה, דוגה, דיאמונד ועוד אבל ביום טוב גם במעגן תהיה אחלה רוח, בקיצור חגיגה קיצית.
התנאים מתאימים לכל הגולשים מלבד למתחילים ממש, זה מקום אידאלי ללמוד לעלות לפליינינג, ל-Water Start, מהפכים ,קפיצות קטנות ו-Free Style. מי שמחפש גלים לא ימצא אותם בכינרת (שיבוא לבת גלים בחורף), לגולשי קייט הכינרת היא המקום, רק להיזהר כשאתם מרימים ומורידים את הקייט כי אין הרבה מקום.
בקיץ יש גם רוח טובה באילת (צפונית) אבל חם מוות. בכלל אילת די שונה מבחינת רוחות משאר חלקי הארץ, יש שם צפוניות לאורך כל השנה ובסך הכול יש שם הכי הרבה ימי גלישה. רוח צפונית קלאסית מתחילה בעשר בבוקר ונמשכת עד שש בערב לפחות. הים שטוח, יש שמש, חם, בחורות על החוף ו-20-25 קשר במים – גולש קייט יכול לבקש יותר מזה? אז מי אמר שאי אפשר לגלוש בארץ…