לראשונה מזה שלוש שנים, מאז שמגפת הקורונה קטעה את רצף קיומו, קרנבל באזל – ובשמו הפאסנאכט (FASNACHT, ליל הצום) – חזר לרחובות רווי שמחה וההתרגשות שבעבעו מתחת לפני השטח והתפרצו בעוצמה שפצתה על הזמן האבוד.
"שלושת הימים הטובים ביותר של השנה" כך מכנים תושבי באזל את ימי הקרנבל השנתי הנחגג בסוף פברואר במהלכו העיר הידועה ברוחה התרבותית זונחת לשלושה ימים את השגרה האלגנטית והמאופקת ומגלה פן שונה של הומור משוחרר ושמחה מתפרצת באמצעות, מוסיקה, מצעדים ותחפושות. אפילו פסולת הממלאה את הרחובות נחשבת ללגיטימית. שבעים ושתיים שעות של השתטות, אווירת כאוס בסגנון שוויצרי המקפיד גם בקרנבל על כללי התנהגות.
ב-2017 זכה הקרנבל להיכלל ברשימת מורשת תרבותית בלתי מוחשית מטעם אונסק"ו בשל הצירוף הייחודי בין מוסיקה, ביטויים אמנותיים ותכנים כתובים.
באזל הידועה ברוחה התרבותית זונחת לשלושה ימים את השגרה האלגנטית והמאופקת ומגלה פן שונה של הומור משוחרר ושמחה מתפרצת
ארבע לפנות בוקר אני לא נרדמת
קהל רב שוויתר על שנת הלילה ממתין כבר שעה ארוכה דרוך ובסדר מופתי לצידי הרחובות, כולם עטופים בבגדים תרמיים, כובעים וכפפות המחממים את הגוף וגם את הלב. פתיתי שלג רכים נמסים באוויר. "אפילו 'זקני באזל'", אומרים המארחים שלנו בנימה מעט מתנצלת, "לא זוכרים קור עז ושלג כבד בימים של סוף פברואר ובשבוע שעבר כבר היה ממש חמים".
בארבע לפנות בוקר בדיוק שוויצרי של אלפית השנייה ניתן אות הפתיחה לקרנבל כשבעל התפקיד מקרב עובדי העירייה "מוריד את השאלטר" במרחב הציבורי שבעיר העתיקה ועלטה מוחלטת משתררת סביב. אלפי הצופים פורצים בשאגות שמחה ומריעים למאות נגני פיקולו והמתופפים הצועדים בתהלוכת הבוקר MORGESTRAICH הפותחת את הקרנבל ובאה לגרש את החושך ולקבל את פני האביב. מראה האור המרהיב ביופיו נוצר מאלפי עששיות שאוירו בעבודת יד צבעונית אותן חובשים המוסיקאים על ראשיהם נשאו לפידים בוערים (יום לפני הקרנבל בימינו, מתקיים טקס אש עם לפיד בוער שמתגלגל בסמטאות ששונו במהלך המאה העשרים למנורות ראש).
בתזמון מושלם, נשמעים הלמות התופים ומלודיית חלילי הפיקולו שעושים את צעדיהם, להקה אחרי להקה בקצב אקסטטי, במסלול בין הסמטאות החשוכות והתלולות. מנורות ענק נישאות בראש כל קבוצה על גבי עגלות, מאירות את הדרך ומשדרות מסרים בדמות קריקטורות מהתחום הפוליטי והחברתי האקטואלי. אבל תחילה אני נהנית מתצפית מרהיבה במרפסת מפנקת של בר מקומי, תוך כדי נשנושים והרמת כוסיות לכבוד בוא האביב. אבל אין כמו ללכת לאיבוד בין הסמטאות ולצפות בתהלוכה ללא מחיצות.
בשעה חמש בבוקר, הגיע הזמן לאתנחתא מחממת. נגנים רבים מניחים בצד את כליהם ומסיכותיהם ומתיישבים לאכול ארוחת בוקר ממטעמים מסורתיים השמורים לימי הקרנבל בלבד ובהם מככבים בעיקר עוגת בצל וקערת מרק חם מקמח.
העיר לובשת חג, החנויות סגורות וחלונות הראווה מעוצבים ברוח החג ומקושטים בדמויות המסורתיות. הברים והמסעדות מלאים בחוגגים הצורכים שפע אלכוהול אך בהתאם לכללים, לא תמצאו תופעות של שכרות ברחובות.
בארבע לפנות בוקר בדיוק שוויצרי של אלפית השנייה ניתן אות הפתיחה לקרנבל
מימוזה, תפוזים וקונפטי – חייכי אכלת אותה
עיקר ההתרחשות מתקיימת ברחובות וקהל רב של מקומיים ותיירים נסחף בשמחה משוחררת. בניגוד לקרנבלים בעולם כדוגמת ברזיל, כאן מקפידים על כללי התנהגות ברורים, רק המשתתפים הרשומים רשאים להתחפש או להופיע ועירום הוא מחוץ לתחום.
לרשותנו שעות ספורות לנמנם. וכמו שהבנתם כבר, לשעון השוויצרי יש תפקיד מרכזי בקרנבל. בצהרי היום, בשעה 13:30 בדיוק, ה-"Cortège" – המצעד הראשי, עם 11,000 משתתפים יוצא לדרך במסלול מסודר ומפוקח ברחבי העיר הנמשך עד שש בערב.
משאיות מקושטות עוברות בליווי מוסיקה רועשת. התחפושות מייצגות דמויות קבועות מרפרטואר עולם התיאטרון העתיק כמו ארלקינו מקומדיה דה ל'ארטה האיטלקית, ליצני חצר, דמות של שוטה מאלזס וגם דמויות מקוריות שיוצרים בעבודת יד מושקעת. המשתתפים המחופשים ניצבים מעבר לדלפקים שעל המשאיות הנושאות אותם מקושטות בפרחי מימוזה צהובים. אלו הימים שמותר להתל בצופים, מעמידים פנים שהם עומדים להגיש לנשים זר צהוב אך מסיחים את דעתן ובמקום פרחים הן סופגות פתיתי קונפטי צבעוניים, תפוזים קטנים, סוכריות או ראשי גזר מכאיבים.
כולם מחייכים אל כולם, אני מחייכת בטבעיות אל המסכה המחייכת אלי כביכול ונבהלת מדמויות אפלות אבל כמובן שאין קשר בין המסכה לדמות במציאות שמתגלה ברגע אנושי קטן כאישה מקומית מבוגרת מאד והפעם כבעלת חיוך אמיתי. כייף ללכת לאיבוד בין הסמטאות, לנשום את האווירה, ולבסוף כשדמות עטויה מסיכה מאיימת, הפתיעה והעניקה לי זר מימוזה. הגשתי אותו לאישה שהשתוקקה לו יותר ממני ושתינו נפרדנו מאושרות.
בערב השני מציגים כמאתיים מנורות לראווה בכיכר MUNSTERPLATZ המרווחת בחזית הקתדרלה. למנורות הנישאות בראש כל קליקה (קבוצה) לגובה של שניים-שלושה מטרים יש תפקיד מרכזי בקרנבל: הן נושאות קריקטורות מוארות שאוירו בידי אמנים מקצועיים בעלי מסרים. המבקרים מנסים לפענח את המסרים הכתובים בדיאלקט מקומי וקשים לפיענוח אפילו על דוברי גרמנית. השנה, הנושא השנתי שנבחר הוא משבר האקלים והאנרגיה כך זיהינו את פניו של פוטין בראייה גרוטסקית, בחברת גרטה טונברג, הנערה השוודית שרצתה להציל את כדור הארץ מהפוליטיקאים. מציגים את הפרשנות שלהם לנושא השנתי: משבר האקלים והאנרגיה עם דגשים חברתיים ופוליטיים.
שניצל מה?
דוברי הדיאלקט גרמני שוויצרי, עליהם נמנים בעיקר המקומיים נהנים מ"שניצל בנק", פארודיות בחרוזים עם שורת מחץ שמשדכים למנגינות ידועות ומבוצעות על ידי בדרנים המופיעים בברים. גם כאן חשתי אי ידיעת הדיאלקט המקומי פגמה בהנאה אבל אפילו דוברי גרמנית לא שוויצרים לא הבינו את הבדיחות ולא הצליחו לפענח את המסרים על הפנסים הגדולים.
שרשי הקרנבל מצויים במאה ה-14 והרשמי הראשון נוסד ב-1870 ע"י ה"קליקות" (CLIQUE), קבוצות בעלות השתייכות שכונתית או מקצועית שעליהם נימנו גברים בלבד. גם היום, לצד המוסיקאים ומשתתפי התהלוכות, רוב התושבים מעורבים בארגון ובתפעול הקרנבל בהתנדבות. הקרנבל מתקיים תמיד ביום שני (בין סוף פברואר לתחילת מרץ) לאחר "יום רביעי של האפר" המתחיל בתענית של הימנעות מאכילת בשר עד ערב הפסחא.
יום הילדים – כך משמרים מסורת לעתיד
צהריי היום השני של הקרנבל הוא יומם הגדול של הילדים, מתינוקות בעגלות ועד מתבגרים, עוטים תחפושות מעולמם ומציגים את תחפושותיהם לראווה בתהלוכה משלהם מלווים בהוריהם.
אך, בעיקר מפתחים אסטרטגיות של מעשי קונדס. עיקר עניינם מצוי בשקיות קונפטי צבעוניים ("Rappli" בעגה השוויצרית), גזרי נייר צבעוניים זעירים – ע"פ האקדמיה ללשון עברית "פתיתונים"- המשמשים באירועי שמחה ומושלכים על חוגגים.
הם מנסים להתל בנו, התיירים, בערמומיות ולהחדיר ברגע אחד של הסחת דעת, מיליון גזרי קונפטי שנשלפו מתיק נסתר לתוך המעיל והכובע שלנו ככל שאנו מנסים להימלט מאימת הקונפטי. הילדים מתגלים כמיומנים ונועזים יותר, לדחוף חופן של קונפטי לסבך שערה של זו ולקפלי הצעיף של האחרת. ניצלתי! אך רק בינתיים. זכרתי את עצתה של המדריכה כי אין טעם להתנגד ועדיף לספוג את הקונפטי ואפילו להנות. הקונפטי נערמים ברחובות, בבתי הקפה וגם על רצפת הפרקט במלון.
בחצות, כשהתופים נדמו, יוצא צוות הניקיון של העיריה ובבוקר העיר מבהיקה מניקיון וכך חוזר חלילה במשך ארבעה ימים ולילות. שעון החול בן שבעים ושתיים השעות הולך ואוזל ומנסים לסחוט עוד טיפות של שמחה ואושר עד לארבע בבוקר בפברואר 2024.
צהריי היום השני של הקרנבל הוא יומם הגדול של הילדים, מתינוקות בעגלות ועד מתבגרים, עוטים תחפושות מעולמם ומציגים את תחפושותיהם לראווה בתהלוכה משלהם
למנורות הנישאות בראש כל קליקה (קבוצה) לגובה של שניים-שלושה מטרים יש תפקיד מרכזי בקרנבל: הן נושאות קריקטורות מוארות שאוירו בידי אמנים מקצועיים בעלי מסרים
עשה ואל תעשה – כללים שיש לשמור בקרנבל:
- אין לצלם בפלאש.
- אין לאסוף קונפטי מהרצפה ולהשליך בחזרה.
- אם זר דוחף אתכם קלות, שתפו פעולה, בתוקף תפקידו הוא מפנה במהירות את מסלול התהלוכה כדי שלא תפגעו והתהלוכה תמשיך כסדרה.
- מומלץ לרכוש ולענוד את סיכת הקרנבל על הדש כדי להרגיש חלק מהאירוע ולתמוך כספית סמלית בעלויות.
- רק המשתתפים הרשמיים רשאים לעטות תחפושות.
- Basel Card מעניק הנחות והטבות בימי שהותכם
מועד הקרנבלים הבאים: 19בפברואר 2024 , 10 במרץ 2025.
מידע מעודכן על באזל Basel.com
——————-
יעל עופר: כתבת תיירות וקולינריה, טועמת שמן זית מקצועית, אוהבת לגלות את הסיפור האנושי של יצרנים ויזמים עם נשמה.
הכותבת היתה אורחת Basel Tourism וחברת התעופה SWISS