קרנבלי תפוזים – בחזרה לימי הביניים

בפראפרזה על המשפט הידוע: תפוז שהופיע במערכה הראשונה ייזרק במערכה האחרונה. זה בדיוק מה שקורה בשני קרנבלים שמתרחשים במרחק רב זה מזה, ובכל זאת יש בהם לא מעט מהמשותף.

הקרנבל של איבריאה: מעשה באציל ובת טוחן
הקרנבל הראשון נערך בכל שנה כחודש לפני חג הפסחא (סוף פברואר או תחילת מרץ) בעיר האיטלקית איבריאה (Ivrea), בצפון-מערב המדינה. במשך שבעה ימים חוגגים ברחבי העיר בתהלוכות, ירידים, ארוחות מסורתיות ועוד, אבל גולת הכותרת שמורה ליומיים האחרונים, שבמהלכם נערכים קרבות תפוזים בין שתי קבוצות יריבות: הקבוצה האחת מייצגת את פשוטי העם, וחבריה לובשים אדום והולכים ברגל, והקבוצה השנייה מייצגת את האצילים, שמסתירים את פניהם מאחורי מסכות ונוסעים בכרכרות רתומות לסוסים. בעת הקרבות, המוני פירות כתומים מתעופפים באוויר, וגם הצופים שעומדים מהצד עלולים למצוא את עצמם בלבו של שדה קרב כתום ועסיסי.

משתתף בקרנבל של איבריאה מלקק את הפצעים (או את מיץ התפוזים) | צילום: Giò-S.p.o.t.s, flickr

מאחורי הקרנבל העליז הזה עומד סיפור עתיק יומין, ששורשיו נעוצים בימי הביניים ובהבדלים התהומיים בין המעמדות. על פי סיפור מקומי, בימים ההם שלט באיבריאה ברון אכזר, שהתעמר בנתיניו ללא רחם. יום אחד החליטה בתו של הטוחן לשים קץ חמצב והובילה את ההמונים במרד, שהסתיים בסילוקו של הרודן אל מחוץ לגבולות העיר. הקרנבל השנתי מעלה על נס את הסיפור הזה (שלא ברור אם אכן התרחש במציאות) בתהלוכות ססגוניות העוברות ברחובות העיר. בין הדמויות הצועדות אפשר להבחין בבת הטוחן ובשומר ראשה, בברון האכזר מוקף בחייליו ובהמוני העם. לכל קבוצה לבוש אופייני, וקל להבחין מי נגד מי, וכך לכוון טוב יותר את נשק התפוזים. בסופו של יום, רחובות העיר מכוסים בתפוזים מעוכים ובשלוליות דביקות של מיץ, וכך גם בגדיהם, פניהם ושערותיהם של הלוחמים האמיצים ושל הצופים.
עוד על הקרנבל של איבריאה באתר האינטרנט.

תהלוכה בקרנבל של איבריאה. הלובשים אדום מגלמים את פשוטי העם

הקרנבל של בינשה: ליצנים בנעלי עץ
גם בקרנבל של בינשה (Binche), עיירה קטנה במרכז בלגיה, תפוזים משחקים תפקיד חשוב, וכך גם הלבוש המרתק של המשתתפים. שורשיו של הקרנבל הזה, שהוכרז על ידי אונסק"ו כיצירת מופת של התרבות האנושית, נעוצים במאה ה-14. הקרנבל נמשך בימים שלפני יום רביעי של האפר (כחודש לפני חג הפסחא), ובמהלכו מקיימים בעיר ירידים, חגיגות, הדלקת מדורות ועוד. ביומו האחרון של הקרנבל העיירה דוברת הצרפתית מתמלאת ביצורים מוזרים ומרתקים להפליא, דמויות של ליצנים המכונים גילֶה (Gilles). את הגילה מגלמים תושבי העיירה, ילדים ומבוגרים, הלבושים בתלבושות זהות מסוגננות להפליא ולרגליהם נעלי עץ. יש קבוצות של ליצנים העוטות מסכות לבנות אופייניות, שעליהן מצוירים גבות, שפם מעוצב וחתימת זקנקן (ראו בתמונה למטה).

הקרנבל של בינשה. ליצן במסכה ומקל לגירוש שדים | צילום: adokken, flickr

עם עלות השחר הליצנים הללו יוצאים לרחובות ורוקדים לקולות תופים, כשהם מניפים מוטות לגירוש רוחות ושדים. בהמשך היום, מופיעים ליצנים שונים, הפעם עם כובעים לבנים מפוארים להפליא, מעוטרים בנוצות יען, ובידיהם הם נושאים דליי עץ עם תפוזים. התפוזים מוגשים לאנשים מסביב, אבל לעיתים קרובות יותר הם פשוט מועפים לכיוון הקהל. כשמטח כזה של תפוזים מתקרב, מומלץ בחום להתכופף.
עוד על הקרנבל של בינשה באתר האינטרנט.

בסרטון הבא אפשר לראות את קרבות התפוזים של איבריאה. שימו לב להתלהבות שבה נזרקים הפירות הכתומים:

הקרנבל של איבריאה. תפוז שהופיע במערכה הראשונה ייזרק באחרונה