החורף הוא תקופת הקרנבלים ברחבי העולם – מאירופה ועד דרום אמריקה. חלק מהקרנבלים החלו כחגיגות פגאניות, בעונת השנה שבה הימים קצרים והלילות ארוכים, ובאו לסמל את ניצחון האור על פני החושך. בהמשך, רבים מהם התגלגלו לחגיגות דתיות. הקתולים ששומרים על צום הלנט – תענית שבמהלכה המאמינים נמנעים מאכילת בשר, שתיית אלכוהול וקיום יחסי מין – רצו לחגוג, להתפרע ולפרוק כל עול בימים שלפני תחילת התענית. המפורסם מכולם הוא כמובן הקרנבל של ריו, אבל במקומות רבים בעולם הקרנבלים הפכו פופולריים מאוד והמוני תיירים מגיעים כדי לצפות בחגיגות ולהשתתף בהן. באירופה, למשל, רבים נוהרים אל קרנבל המסכות של ונציה וגם קרנבלי החורף של שווייץ זוכים להתעניינות רבה.
אבל הקרנבלים המפורסמים הם רק חלק קטן מהחגיגות המתקיימות בכל רחבי העולם בתקופת החורף, בעיקר בחודש פברואר. מי שרוצה לחוות חגיגות אותנטיות, עם הרבה פחות תיירים, טוב יעשה אם יגיע לאחד הקרנבלים הפחות מוכרים. הנה כמה קרנבלים נהדרים ששווה מאוד להכיר:
קרנבל דנקרק, צרפת
עיר הנמל דנקרק (Dunkerque) בצפון צרפת מפורסמת בשל מבצע הפינוי הימי של 340 אלף חיילים במלחמת העולם השנייה. אבל יודעי דבר מגיעים לעיר בתקופת החורף מסיבה אחרת לגמרי. שורשיו של הקרנבל של דנקרק נעוצים במאה ה-17. בתקופה ההיא הנמל של דנקרק שימש נקודת מוצא לדייגים שיצאו לדוג בקלה באיסלנד. המסע בים הסוער היה קשה ורב תלאות ודייגים רבים לא שבו ממנו. לכן, לפני השייט נהגו לעשות חגיגת פרידה גדולה. זאת היתה תחילתן של החגיגות שהפכו במהלך השנים לקרנבל הגדול והארוך ביותר בצרפת.
ילד מחופש בקרנבל של דנקרק | צילום: HUANG Zheng / Shutterstock.com
כיום הקרנבל נמשך כמה שבועות ונודד מרובע לרובע בעיר. תחילתו בנשפים ומסיבות, ושיאו בשלושת הימים שלפני יום רביעי של האפר, בהם מתקיימות תהלוכות ססגוניות עם תחפושות, כשרבים מהגברים מחופשים לנשים. ביום ראשון אחר הצהריים מתקיימות תהלוכות עם תזמורות ושירי עם מסורתיים.
נגנים ותזמורות בקרנבל של דנקרק | צילום: Hector Christiaen / Shutterstock.com
שרובטידה בהלינסקו, צ'כיה
במזרח אירופה נהוג לחגוג בחורף את השרובטידה (Shrovetide), חגיגות שמתאפיינות בתהלוכות ריקודים, אוכל, מוזיקה והרבה שמחה, ומטרתן להביא את האביב. החגיגות מתקיימות באופן מסורתי בתקופה שלפני צום הלנט. אם אתם רוצים לחגוג את השרובטידה בקרנבל מסורתי, שאף נכנס לרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו, סעו להלינסקו (Hlinecko) שבצ'כיה.
ילדות מול שולחן עמוס בכל טוב במהלך חגיגות השרובטידה, הנחגגות במזרח אירופה
אחת המסורות של הקרנבל בהלינסקו כוללת תהלוכות של אנשים מחופשים שעוברות בין כפרי האזור ומלוות בתזמורת כלי נשיפה וריקודים מסורתיים. בין התחפושות המסורתיות אפשר למצוא את איש הקש, מנקה הארובות, הדב ודמויות נוספות. המשתתפים עוברים מבית לבית, דופקים על הדלתות ומבקשים רשות מבעלי הבתים לבקר. החגיגות כוללות גם מעדני חג מסורתיים, כמו עוגות מתוקות, נקניקיות, פודינג שחור וברנדי שזיפים, בהם מתכבדים החוגגים.
חגיגות השרובטידה בהלינסקו. הצועדים המחופשים עוברים מדלת לדלת ומבקשים רשות לבקר | צילום: Pecold / Shutterstock.com
הקרנבל של אצ'יריאלה, סיציליה
באצ'יריאלה (Acireale), עיר נמל יפה סמוך לקטניה, מתקיימת בכל חודש פברואר מאז המאה ה-16 חגיגה ססגונית במיוחד. בתחילה היו אלו חגיגות ספונטניות שבהן נהגו להשליך ביצים סרוחות ולימונים ברחובות העיר. במהלך השנים החגיגות שינו את אופיין ובשנות השלושים של המאה העשרים החוגגים החלו לחבוש מסכות עשויות עיסת נייר, שהפכו סימן ההיכר של הקרנבל עזה. החגיגות כוללות גם במות נעות מעוטרות בפרחים ובדמויות המפוסלות מתפוזים ולימונים. מטחי קונפטי צבעוניים תורמים לאווירה החגיגית. החגיגות באצ'יריאלה כל כך מהנות ואהובות, עד שחוגגים אותן שוב גם באוגוסט.
החגיגות באצ'יריאלה כוללות במות ענק מרהיבות | צילום: solosergio / Shutterstock.com
קרנבל בנש, בלגיה
מאז המאה ה-14, בשלושת הימים שלפני צום הלנט, מתקיים בעיר הבלגית בנש (Binche), מדרום לבריסל, קרנבל מסורתי מהפנט, שהוכרז על ידי אונסק"ו כיצירת מופת של מסורת אנושית בעל פה. תושבי העיר הקטנה מתכוננים לאירוע במשך חודשים ארוכים ומכינים תלבושות ומסכות לתהלוכת הקרנבל. אבל בשונה מקרנבלים אחרים, בבנש לא תראו מסכות ותחפושות בשלל צבעים. ביום שלישי השמן, היום שלפני תחילת הצום, יוצאת תהלוכה חגיגית של גברים, שכולם לבושים בתחפושת הז'יל, תחפושת בצבעי דגל בלגיה – שחור, צהוב ואדום – ועוטים מסכות לבנות שעליהן מצוירים פנים עם שפם שמסתלסל כלפי מעלה ולעיתים גם משקפיים צרים. חלק מהג'יל עוטים על ראשם כובעים ענקיים מעוטרים בנוצות יען לבנות. ילדים מתחפשים ביום הזה לפיירו, הליצן העצוב, או לארלקינו, דמותו של המשרת מהקומדיה דל ארטה. תהלוכת הגברים צועדת לקול הלמות תופים ונקישות של מקלות עץ שנועדו לגרש את הרוחות הרעות. בהמשך החגיגה נושאת אופי משוחרר יותר, כשהצועדים משליכים על הקהל הצופים תפוזים.
תהלוכה בקרנבל של בנש. המשתתפים לובשים בגדים כצבעי דגל בלגיה ועוטים מסכות בעלות הבעה זהה | צילום: skyfish / Shutterstock.com
הקרנבל בפנמה
כמו במקומות רבים באמריקה הלטינית, גם בפנמה מציינים את הימים לפני צום הלנט בקרנבל סוער. החגיגות בפנמה התחילו בתקופה הקולוניאלית, אז התושבים נהגו להתחפש למלך ומלכת ספרד וגם לעבדים וחיילים, תוך שהם יוצאים בתהלוכה גדולה ומדמים קרב. בהמשך המסורת נפסקה, אך קמה לתחייה שוב בראשית המאה העשרים. את מלך ומלכת ספרד מחליפים מלך ומלכת הקרנבל, שנבחרים על ידי ההמונים, והחגיגה כולה קיבלה אופי מודרני יותר, כולל מטחים של זיקוקי דינור. החגיגות נמשכות במשך ארבעה ימים ובמהלכן עסקים רבים נסגרים וכולם יוצאים לרחובות.
הקרנבל של פנמה מאופיין במסכות מושקעות
הקרנבל כולל תהלוכות עם תחפושות, מסכות, ריקודים, במות נעות וקונפטי. ואם לא די בכל אלה, תותחי מים מתיזים סילוני מים על הצופים. החגיגות מתקיימות בכל רחבי המדינה, אבל הגדולות שבהן נערכות בפנמה סיטי ובעיר לאס טבאלס (Las Tablas), שם האווירה מסורתית ועממית יותר, עם הופעות של להקות סלסה ורגאיי.
הקרנבל בפנמה סיטי
קרנבל בברנקייה, קולומביה
אם אתם מטיילים בדרום אמריקה בתקופת הקרנבלים ומחפשים אלטרנטיבה לקרנבל של ריו, לכו על הקרנבל של ברנקייה (Barranquilla) שמתקיים בעיר הגדולה בחוף הים הקריבי. הקרנבל של ברנקייה הוא אחד הגדולים ביבשת, עם עשרות אלפי חוגגים, והוכרז כיצירת מופת של מסורת אנושית בעל פה על ידי אונסק"ו.
הקרנבל של ברנקייה, אחד הקרנבלים הגדולים בדרום אמריקה | צילום: Kobby Dagan / Shutterstock.com
ההכנות נמשכות במשך חודשים ארוכים. הקרנבל עצמו נפתח באופן רשמי בשבת שלפני יום רביעי של האפר. שיאו של אירוע הפתיחה הוא בקרב הפרחים – מצעד של משאיות עמוסות ברקדנים, תזמורות ודמויות מחופשות. את המצעד מובילה מלכת הקרנבל אשר משליכה פרחים לכל עבר. ביומיים הבאים יש מצעדים המשלבים אלמנטים המוכרים מהקרנבל של ריו, כמו רקדניות בלבוש מינימלי ותחרויות בין להקות מוזיקה ומחול, לצד אלמנטים שמוכרים יותר מהקרנבלים של אירופה, כמו תחפושות גרנדיוזיות. ביומו האחרון של הקרנבל, יום שלישי השמן, מתקיים טקס האשכבה של חוזליטו, הבובה שמסמלת את הקרנבל, וגם הטקס הזה מלווה בהרבה מוזיקה וריקודים.
אם אתם מחפשים אלטרנטיבה לקרנבלים בברזיל, לכו על החגיגות בברנקייה | צילום: Fotos593 / Shutterstock.com
קרנבל ברפובליקה הדומיניקנית
האיים הקריביים מפורסמים בקרנבלים העליזים שלהם, כשאחד הידוע שבהם הוא הקרנבל של טרינידד וטובגו. אבל אם אתם מטיילים בקריביים בתקופת החורף, כדאי לכם להכיר גם את הקרנבל של הרפובליקה הדומיניקנית, שמתקיים מאז המאה ה-16. שורשיו של הקרנבל נעוצים בתקופת העבדות, כשאחת לשנה התירו לעבדים לחגוג ולהתפרע. מאז 27 בפברואר 1844, עם הכרזת העצמאות של האי, החגיגות הפכו גדולות ועליזות במיוחד, כשחגיגות יום העצמאות משולבות בקרנבל. בכל יום ראשון במהלך פברואר מתקיימות תהלוכות בערים שונות, כשחגיגות גדולות וססגוניות במיוחד מתקיימות בעיר לה וגה (La Vega) ובבירה סנטו דומינגו (Santo Domingo).
תהלוכות ריקודים בסנטו דומינגו, בירת הרפובליקה הדומיניקנית | צילום: Daniel-Alvarez / Shutterstock.com
מעבר לחגיגות השמחות והססגוניות, מה שמעניין בקרנבל הזה הוא ההשפעות הרב תרבותיות, שמקורן באירופה ובאפריקה. מתקיימות בו תהלוכות עם דמויות מחופשות, חלקן קבועות ומופיעות כל שנה, בהן השד הצולע (Diablo Cojuelo), העוטה מסכת שד ומצליף בבלונים בישבנם של המשתתפים כדי לטהר את האנרגיות הרעות ולהזמין אנרגיות חיוביות. דמויות נוספות הן קאליפה (Califé), דמות לבושת שחורים שעוטה כובע צילינדר גבוה ומקריאה שירי מחאה, דמויות של גנבי תרנגולות, של אינדיאנים ועוד.
דמויות מחופשות בקרנבל של הרפובליקה הדומיניקנית | צילום: Daniel-Alvarez / Shutterstock.com
המרדי גרא בסידני
המרדי גרא (Mardi Gras), שמתקיים מדי שנה בפברואר-מרץ בסידני, הוא החדש מבין הקרנבלים המוזכרים פה – הוא נולד רק בשנת 1978. זהו גם הקרנבל היחיד שנושא אופי חילוני מובהק, ולמרות שמו, הוא לא מתקיים ביום שלישי השמן דוגמת קרנבלי חורף רבים, בהם המאדי גרא המפורסם של ניו אורלינס.
גברים מחופשים לנשים במרדי גרא של סידני | צילום: attilavalentina / Shutterstock.com
הקרנבל האוסטרלי כולל מסיבות ענק, ירידים ואירועי תרבות, ושיאו במצעד הגאווה הגדול בעולם. המצעד כולל במות ענק שנישאות על גבי משאיות ואוטובוסים מקושטים, תחפושות ססגוניות, הופעות, ריקודים והרבה שמחה ופריקת עול, כיאה לקרנבל, גם אם הוא נערך באווירה קיצית משוחררת מהקשרים דתיים.