קפדוקיה ארץ הפלאות

הכפר אוצ'יסאר (Uchisar) שבעה קילומטרים מהעיר נוושהיר (Nevsehir), עשוי לשמש תחנה ראשונה מלהיבה בסיור בקפדוקיה. את המצודה המרכזית של הכפר, מין צוק סלע ענק ומנוקב במאות מחילות חפורות ומערות וכוכי מגורים, מכנים תושבי הכפר "בית הדירות הראשון בעולם". התצפית על העמק ועל אוצ'יסאר קצת לפני הכניסה לכפר מרשימה, בייחוד אם זו הזדמנות ראשונה לראות את "ארובות הפיות", הכינוי הרווח לעמודי הסלע שמזדקרים מן האדמה. ההסבר לשם שנותנים תושבי קפדוקיה הוא שרק פיות יכולות ליצור לעצמן ארובות יפות כל כך. תצפית טובה אחרת היא מראש המצודה של אוצ'יסאר (הכניסה עולה 2 לירות טורקיות, כשמונה שקל). מאוצ'יסאר אפשר לנסוע או ללכת בשביל הליכה מסומן היטב לכיוון גורמה (Goreme), העיירה המפורסמת ביותר באזור. המרחק בין אוצ'יסאר לגורמה כשישה קילומטרים בלבד.

טיסה בכדור פורח בקפדוקיה היא אחת מהאטרקציות המלהיבות שמציע האזור | צילום: סבטלנה טיכונובה

גורמה
גורמה משמשת בשנים האחרונות כמרכז התיירותי הסואן בקפדוקיה. סביבת העיירה מציעה אטרקציות נוף ומסלולי טיול מגוונים לצד שירותי תיירות כהשכרת אופנועים, קטנועים, מכוניות וחמש חברות שמפעילות מדי בוקר סיורים בכדורים פורחים בשמי העמקים והגאיות שמקיפים את גורמה.
האתר הבולט ביותר בסביבה הוא המוזיאון הפתוח שהוכרז כנכס מורשת עולמי של אונסק"ו. 300 כנסיות עתיקות, שנחפרו במערות, נבנו וצוירו בין המאות העשירית לחמש עשרה פזורות ברחבי קפדוקיה. יותר מאלפיים קפלות קטנות התגלו באזור. המוזיאון הפתוח משמר ומאפשר לבקר בתנאים נוחים ב-14 כנסיות. כולן חפורות במעמקי הסלע הלבנבן והרך, שמאפשר לתושבי קפדוקיה להתחפר בהרים.
יותר מחמישים מלונות בוטיק קטנים, בכל אחד עד שלושים חדרים, פועלים במערות ובכוכי הסלע בגורמה ובסביבתה. אלה נוספו על המלונות הגדולים של הרשתות המרכזיות שפועלות בעיקר סביב הערים.

צ'אושין וזלווה
בין הכפר הקטן והשקט צ'אושין (Cavusin), כחמישה קילומטרים מצפון לגורמה, לעיירה זלווה (Zelve) מתנשאים כמה מעמודי הסלע המרשימים ביותר. צוקים אנכיים זקורים שנראים כפטריות ענק בגלל שכיפתם עשויה מאבן בזלת קשה שנשחקה פחות מהסלע הרך שמתחתיה. מדריך התיירים מוסטפה אייסון בעקבותיו צעדתי, כינה את האזור הסמוך לצ'אושין, העמוס כולו בזקיפי סלע פאליים ענקיים "עמק ביל קלינטון".
במרחק נסיעה קצר משם (כשמגיעים מצ'אושין פונים ימינה לכיוון זלווה) נמצא אתר פאשה בה. זה מתחם די גדול ובו מאות זקיפי סלע יפים, כמה כנסיות חפורות בצוקים, נקיקים בצבעים ובצורות שונות וכפי שקורה במקומות רבים מסוג זה גם שורה ארוכה של חנויות מזכרות וחנויות פירות יבשים, שבהשראת הנוף נושאות את השלטים "הויאגרה של הטבע". גם בזלווה פועל מוזיאון פתוח בו אפשר לטייל במעלה שלושה עמקים קטנים ולראות כנסיות חפורות, שני מנזרים בנקיקי הסלע והרבה מאוד עצים יפים שפורחים עכשיו בלבן, ורוד וסגול.
הכפר Zelve היה מיושב עד 1952, אז תושביו שחיו במערות נטשו אותו מאחר והמגורים במערות הפכו מסוכנים מדי והיה חשש שמהערות יתמוטטו.

העיירה גורמה בלילה. גורמה משמשת בשנים האחרונות כמרכז התיירותי הסואן בקפדוקיה | צילום: דיוויד פדרה

קאימאקלי
הכניסה לעיר המחילות התת קרקעית בקאימקלי (Kaymakli),  השוכנת 19 קילומטרים מדרום לנוושהיר, נראית תמימה ולא מרשימה במיוחד. עוד חור שנפער בסלע. ההמשך מדהים פי כמה. במהלך הביקור במקום יורדים לעומק שלושים וחמישה מטרים מתחת לפני האדמה. רוב הזמן צועדים המבקרים מעט שפופים, כיוון שגובה המחילות כמטר וחצי. רובן די צרות, אם כי מדי פעם הן מתרחבות לאולמות, חדרים, מחסנים ושטחי מחייה מרשימים. המבוך נדמה כאינסופי ומנהלי המקום טוענים שרק חמישית מן המחילות פתוח עתה לביקור. רוב המחילות נחפרו במאה השישית, כדי לשמש כמקלט בעת מתקפה על תושבי הכפר. ההערכה היא שתושבי רוב הכפרים באזור חפרו בסלע סבך מחילות כדי שיוכלו להסתתר בהן. הם אגרו במקום מזון ושתייה והקפידו על פתחי האוורור. התאורה במקום אינה מרובה מדי וכך אפשר להיכנס במהירות לאווירה המעט קלאסטרופובית והמסתורית שהמקום מטפח.

עמק איחלארה
עמק איחלארה (Ihlara) נמתח בדרום קפדוקיה (50 קילומטר מדרום לנוושהיר) לאורך 14 קילומטרים. הליכה לאורכו של העמק היא אחד המסלולים היפים והמפורסמים ביותר באזור. לא חייבים כמובן לצעוד את המסלול כולו, די בקלות אפשר לרדת אל העמק מצפון לכפר אילארה ולצעוד כשעה וחצי עד הכפר בליסירמה (Bellisirma). 128 כנסיות, חלקן בנויות וחלקן חפורות פזורות לאורכו, וסביבן כ-4000 מקומות מגורים בנקיקי הסלע, אבל את עיקר הייחוד מעניקה למקום הצמחייה. 224 צמחים אנדמיים (ייחודיים לאזור זה) התגלו בעמק אילארה. הנוף, זרימת המים, עצי הצפצפה ועצי הפרי הפורחים משרים על ההליכה הזו שלווה גדולה. בבליסירמה אפשר לאכול באחת המסעדות שפועלות על גדת הנחל.

אוונוס (Avanos)
העיירה השוכנת על גדות הנהר האדום מפורסמת בעיקר בתעשיית הקדרות שלה (הודות לטין האדום שמספק הנהר). בעיירה שפע של בתי מלאכה בהם מכינים כלי חרס. אפשר להצטרף לחלק מן הסדנאות ולהתנסות בעבודות קדרות.