בכוח הרוח
טורבינות רוח מתבססות על עקרונות דומים לטחנות הרוח בהולנד, אך במקום להשתמש ברוח לטחינת קמח, מנוצלת האנרגיה שלה להפקת חשמל. היתרונות של טורבינת הרוח הם בניצול משאב בלתי מתכלה – רוח, ובהעדר פסולת בתהליך ייצור האנרגיה. החסרונות הם בכך שהרוח היא במידה רבה בלתי צפויה, ושהמקומות המתאימים להפקת האנרגייה רחוקים מאזורי הצריכה, מה שהופך את עלות השינוע שלה לגבוהה.
תחום הפקת חשמל באמצעות אנרגיית רוח תפס תאוצה עם החיפושים אחר אנרגיה חלופית בשנות השבעים של המאה ה־20, בעת משבר הנפט שפקד את ארצות הברית ואת המערב כולו. בחיפושיה של ממשלת ארצות הברית אחר מקורות אנרגיה חלופיים בלטה קליפורניה, שנמצאה מתאימה מבחינת האקלים להוביל את הפיתוח והיישום בתחום אנרגיית הרוח, כמו גם בתחום האנרגיה הסולרית.
במהלך שנות השמונים הוקמו בקליפורניה יותר מ־15 אלף
טורבינות רוח, שסיפקו אנרגיה חשמלית נקייה וזולה. בסך הכל סיפקו הטורבינות, במהלך שנות השמונים, יותר מ־1,500 מגה ואט, שהם בממוצע כאחוז אחד מצריכת החשמל של המדינה כולה. הפיתוח המואץ של מקורות אנרגיה חלופיים נמשך עד 1985, נחלש בשנים שלאחר מכן והתחזק שוב באמצע שנות התשעים כתוצאה ממדיניות ממשל קלינטון ומשיפורים טכנולוגיים בתחום.
כיום מחליפים את הטורבינות הישנות בדגמים חדישים, המייצרים יותר חשמל ומצריכים פחות אחזקה. התהליך נועד לנצל תשתיות ישנות בכל רחבי ארצות הברית ונתמך על ידי הממשל. כיום ניצבות בקליפורניה 16 אלף טורבינות, המפיקות 1,700 מגה ואט בקירוב. הן מייצרות יותר משלושה מיליארד קילוואט שעה של חשמל בשנה, יכולת המשתווה לזו של תחנת כוח גרעינית בינונית.
לאמץ את הכביש
פרויקט "אמץ כביש מהיר" (Adopt a Highway) נולד בשנת 1989 בקליפורניה, ומאז התפשט למדינות רבות בארצות הברית ובאירופה. הרעיון הבסיסי הוא שמודעות סביבתית אינה נוגעת רק לחצר האחורית, אלא גם לשטחים ציבוריים ככביש מהיר. כך זה עובד: קבוצות מתנדבות מאמצות שלושה קילומטרים של כביש מהיר, ובקטע הכביש המאומץ שלהן הן אחראיות על פינוי אשפה, מחיקת כתובות גרפיטי, ניכוש עשבים, שתילת פרחים ועוד. משך האימוץ נקבע לשנתיים. הרשויות מצידן עוזרות בארגון הציוד, דואגות למקומות בטוחים לעבודה, מחלקות את הקטעים בין הקבוצות ומציבות שלט הוקרה לקבוצה המאמצת.
עד היום התנדבו למשימה בקליפורניה יותר מ־120 אלף תושבים, שפעלו בקבוצות של שניים עד 15 אנשים, ושחסכו למדינה 120 מיליון דולר בהוצאות אחזקה. בסך הכל ניקו המתנדבים כעשרת אלפים קילומטר של צידי כבישים. בתהליך נאספו 706,293 מטר מעוקב של פסולת.
פרויקט סביבתי דומה הוא ה"קארפולס" (Carpools). במסגרתו מתארגנים כמה אנשים ונוסעים יחד – בכל פעם במכונית אחרת – לעבודה או לחוגים של הילדים. כל יום מגיע תורו של מישהו אחר מהקבוצה לאסוף את שאר החברים במכוניתו. הצפיפות בכבישי המדינה המאוכלסת ביותר בארצות הברית והקף התופעה האדיר הביאו לכך שיש נתיבים מיוחדים המוקצים לקבוצות אלה. הפרויקט נועד לא רק לשם חיסכון בדלק – שמחירו בקליפורניה דווקא נמוך – אלא לצמצום פליטת העשן המזהם והצפיפות בכבישים.
המכונית החשמלית
כיום יש בקליפורניה יותר מ־3,000 כלי רכב המוּנעים בחשמל בלבד. ברחבי המ־דינה פרושות כ־350 תח־נות טעינה. הטעינה אמנם נמשכת שעות אחדות, אך היא מסופקת  | | כביש בלוס אנג'לס. 85 אחוז מהקרקע בעיר מוקדשים לכלי רכב, שזיהום האוויר שהם יוצרים גורם למחלות לב וריאה | צילום: משה שי |
חינם כשירות לציבור במרכזי קניות, תחנות רכבת וכדומה. יש שני סוגים של מכוניות שמוּנעות באנרגיה חשמלית: מכונית דו מנועית, שלה מנוע חשמל ומנוע בנזין או דיזל (Hybrid Car), ומכונית שעובדת על חשמל בלבד. היתרון של הסוג הראשון הוא אפשרות הבחירה בין נסיעה על חשמל לבין נסיעה על בנזין או דיזל. המכונית המונעת בעזרת חשמל בלבד, לעומת זאת, מוגבלת לתנועה בתוך העיר ומשוּוקת ככלי רכב שני למשפחה או לציי רכב מסחריים.
פרויקט חדש שנמצא כיום בשלב הרצה נסיונית מכונה "מכונית תחנה"
(Station Car). הרעיון הוא להציב צי של מכוניות חשמליות בתחנות רכבת או במקומות מרכזיים אחרים. מי שירצה להגיע מהתחנה למקום עבודתו ישכור את המכונית לכמה שעות, כך שהיא תוכל לשמש כמה אנשים באותו יום. היתרון במכונית חשמלית הוא שהיא קלה לתחזוקה, מכילה מעט חלקים מסובכים ואין בה נוזלים, למעט נוזל בלמים. אורך החיים הצפוי שלה – 20 שנה – הופך את כל העניין לכדאי כלכלית.
קיבוץ בעיר המלאכים
לוס אנג'לס ידועה בערפיח שלה, בכבישים המהירים, בניכור ובפשע, בחסרי הבית וביוקר המחיה. העיר ידועה לא פחות בשל רב התרבותיות שלה, רוח היזמות שבה, תעשיית התקשורת והבידור, מוסדותיה האקדמיים וחדשנותה בתחום סגנון החיים. כאן, בעיר הזאת, נולד בשנת 1993 פרויקט ייחודי: אקו־וילג' (Eco-Village). המייסדים בחרו להקים קהילה ירוקה בלב לוס אנג'לס, כחמש דקות נסיעה מהדאון טאון. הכפר הוקם במתחם הכולל שני בלוקים, ובו חיים כיום 500 חברים שעובדים במקצועות חופשיים בעיר.
בתחום הדיור, בעיר שבה 300 אלף תושבים שוכרים דירות בעלות שמגיעה למחצית מהכנסתם, ובדרך כלל בצפיפות יתר, מציע אקו־וילג' דיור זול בבעלות שיתופית, כמו גם שירותי טיפול בילדים, חינוך, חדרי אוכל משותפים, בעלות משותפת על כלי רכב, קרן הלוואות, גני ירק משותפים ועוד. המגורים בכפר תוכננו בצורה שתמנע בזבוז חשמל ומים ותמעיט בזיהום.
מכוניות הן הגורם המזהם מספר אחת בלוס אנג'לס. 85 אחוז מהקרקע בעיר מוקדשים לכלי רכב, שזיהום האוויר שהם יוצרים גורם למחלות לב וריאה, מגביר את ההתחממות הגלובלית ומזהם גם את הקרקע והמים. האקו־וילג' שואף לניהול חיים בלי בעלות פרטית על מכונית וממליץ על מקום עבודה הנמצא במרחק הליכה או במרחק נסיעה באופניים מהבית.
בתחום צריכת החשמל והמים מעדיפים בכפר להאיר את הבתים בנורות פלואורוסנט, החסכוניות ב־85 אחוז יחסית לנורות רגילות, להשתמש בבתי שימוש חסכוניים ובמערכת מִחזור מים ולעודד צריכה חסכונית. לא רק המים ממוחזרים בכפר, אלא גם חומרים אחרים כזכוכית, נייר, מתכות, פלסטיק ועוד. לא עוצרים בירוק
את המקום שתופסת החקלאות האורגנית בקליפורניה אפשר לראות בכל סופרמרקט ובשפע הפירות והירקות האורגניים המוצעים למכירה על המדפים. המכירות של מזון אורגני בקליפורניה הן הגבוהות ביותר בארצות הברית: בשנת 2000 הגיע הקף המכירות ל־200 מיליון דולר, עם 1,533 חקלאים הרשומים כמגדלים של תוצרת אורגנית.
מזון אורגני מיוצר על ידי מערכות חקלאיות שמקפידות להימנע משימוש בחומרים כימיים, החל ממדבירים ודשנים כימיים ועד להנדסה גנטית. החקלאים מתבססים על דשנים מתוצרת עצמית כגון קומפוסט ועל עידוד הדברה ביולוגית. בדרך זו הקרקע לא נפגעת, וללא חומרים מלאכותיים – התוצרת בריאה וטעימה יותר.
גם במשק החי מקפידים החקלאים על שימוש בחומרים טבעיים בלבד והימנעות משימוש בתרופות קונוונציונליות לטיפול בחיות. השימוש בהנדסה גנטית, ליצירת כמויות גדולות יותר של חלב, ביצים ובשר, נפסל לטובת גידול בעלי חיים בצורה הומנית. בחמש שנים האחרונות, החקלאות האורגנית במדינה הכפילה את עצמה והיא לא מראה סימנים לעצירה. |
