| עונה מומלצת: כל השנה. התאמת המסלול: כל המשפחה, מתאים ביותר כטיול אחר-צהריים קצר. קושי מסלול: קל מאוד. אורך מסלול: כשני קילומטרים. משך מסלול: כשלוש שעות. מפה: קיסריה נכללת בתחומי מפת סימון שבילים מס' 4, "הכרמל", אולם בכניסה לגן ניתן עלון שבו מפה מפורטת יותר של האתרים. הגעה מהמרכז: ניסע בכביש החוף החדש (כביש מס' 2). במחלף נחל חדרה נפנה לכיוון קיסריה. ניסע ישר לעיר (בצומת T נפנה ימינה ולא שמאלה – לשדות-ים). נעקוב אחר השילוט לתיאטרון שיורה שמאלה. סיורנו יתחיל בכניסה לפארק הסמוכה לתיאטרון. • עתיקות קיסריה נמצאות בתחומי גן לאומי ולכן הכניסה אליו כרוכה בתשלום וכפופה לשעות הכניסה המקובלות. בתארו את קיסריה כתב ההיסטוריון יוסף בן-מתתיהו כי המלך הורדוס בחר לו "עיר אחת אובדת" והפך אותה לעיר שפאר בנייניה, ובמיוחד נמל הים שלה. משך חמש מאות שנה בערך הייתה קיסריה בירת ארץ-ישראל, תופסת את מקומה של ירושלים לזמן ארוך, אבל הגלגל שב והתהפך. ממש כמו בימיו של הורדוס חזרה העיר והייתה לעיר אבודה ולא מוכרת. בטיול זה נצא להכירה ונחקור את עברה המפואר דרך סיור בין הממצאים ההולכים ומתגלים בחפירות ארכיאולוגיות מהשנים האחרונות. לאחר שנחלוף על פני שורת חלקי פסלים מוצגים לראווה ניכנס אל התיאטרון העתיק. זהו אחד ממתקני השעשועים הבולטים ביותר בתרבות היוונית והרומית. הועלו בו טרגדיות וקומדיות בליווי מקהלה. מבנה התיאטרון שופץ ושוחזר וכיום מועלים בו מחזות והופעות עכשוויים. מן התיאטרון לכיוון חוף הים נמשך שביל שיוליך אותנו אל שרידי ארמונו של הורדוס (בו גם דרו הנציבים הרומיים ששלטו אחריו). לא הרבה נותר מהמבנה, שיני הגלים והזמן נגסו בו עד כלות, אולם נוכל להתרשם מהמיקום המיוחד על השונית ולדמיין איזו בריזה עברה דרך הטרקלין בקיץ.
בינינו לבין לשון היבשה החודרת לים מצפון לנו משתרע לאורך החוף ההיפודרום – מתקן למרוצי סוסים שבנה הורדוס. כדי לגלות אותו נאלצו הארכיאולוגים לחפור דרך רובע מגורים ביזאנטי שנבנה מעליו בתקופה מאוחרת יותר. חלקים חשופים מאותו רובע נמצאים ממזרח (מימין) להיפודרום. שביל מטפס ברור אליהם ונעלה בו כדי להתרשם מפאר שרידי הבתים, מהרחובות המרוצפים אבן ומרצפות הפסיפס והשיש המסוגננות. עוד מצפון נוכל לבקר בבית מרחץ גדול (מעליו סככה חדשה בולטת) ושרידי מחסנים לסחורות. מצפון לרובע המגורים הביזאנטי ניצבת חומה עתיקה עם חפיר. נלך לאורכה מערבה (שמאלה) ונעבור דרך שער. כאן נוכל לראות את לב העיר העתיקה. כיום ניצבים במקום שרידי כפר בוסני שהוקם כאן במאה ה-19. מעבר להם משתרע נמל הורדוס והנמל הצלבני הקטן ממנו (שובר הגלים שנראה כיום הוא מודרני, שוברי הגלים העתיקים נראים מתחת למים!). הנמל שהקים כאן הורדוס בלט אל תוך הים ונסגר על ידי שוברי גלים ענקיים. הדבר היה בשעתו חידוש של ממש ושימש כמודל לחיקוי. מכאן נמשיך אל עבר שער החומה הצפון-מזרחי בו שרדו קמרונות צלבניים מרשימים בסגנון גותי. הליכה קצרה בדרך הפונה ימינה (לאחר חציית החפיר בגשר) תוביל אותנו חזרה לרכבים. כדאי להמשיך עם הרכב לעבר ההיפודרום המזרחי הגדול בו שב והוצב במקומו אובליסק מצרי ענק שהובא ארצה בימי קדם (נמצא בהמשך הדרך הסלולה מהשער הצלבני מזרחה, ישר. שער אבן מימין לדרך בעיקול קל מסמן את מקומו). נשוב ברכב לרחוב הראשי של קיסריה המודרנית. כאן נוכל לעקוב אחר השילוט הברור שמאלה לחוף אמות המים. בחוף, מלבד רחצה או צפייה בשקיעה, נוכל להתרשם ממובילי מי השתייה לעיר שחלקם בנויים על קמרונות אבן. |
הפעם נצא אל בירת ישראל העתיקה, ששינתה פניה ואבדה. סיור בין חפירות ארכיאולוגיות מעניינות שייקחו אותנו אלפי שנים אחורה למסע מרתק אל ימי מלכותו של הורדוס. בואו להציץ אל העבר פורסם 29.1.09 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 417
[name] => השרון
[slug] => %d7%94%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%9f
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 417
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 81
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )