קָייפֱנְג (Kaifeng), הייתה בירתן של שש שושלות בסין, החל במאה העשירית לספירה וכלה במאה ה-13. כשלוש שעות באוטובוס מלוּאוֹיָאנְג, קייפנג מספקת חוויה שונה באופן מהותי. אמנם הארמון הקיסרי הפך ברבות השנים לפארק ציבורי ומשלוש מערכות החומות שהקיפו את העיר נשארה רק אחת, אבל אתריה הרבים מעלים באוב את הבירה העתיקה. קייפנג מוקפת בשדות חיטה שמגיעים כמעט עד לחומות עצמן. בדומה לערים רבות בסין, גם קייפנג לכודה במערבולת של בנייה ומתכסה במהירות באריחי אמבטיה בצבעי פסטל. מרכז העיר, למזלה, עדיין לא נפל בידיהם של הקבלנים; חלק גדול מהבניינים לאורך רחוב שׁוּדְיָאן (Shudian Jie) והסמטאות סביבו השתמרו מתקופת צִ'ינְג (Qing: 1911-1644 לספירה). רוב המבנים הדו-קומתיים עשויים מעץ ומעוטרים בציור קיר ובמרפסות אלגנטיות. בלילה רחוב שודיאן נחסם לתנועה ומתמלא בדוכני שמעטס ואוכל. מוסלמים מוכרים שיפודי טלה ולאפות, בעוד המוכרים הסיניים מציעים שיפודי חסילונים ועוגות מתוקות מאורז דביק. המקומיים מרכיבים לעצמם ארוחות שלמות ויושבים לאכול בשולחנות הרבים שמוצבים מאחורי הדוכנים. כולם גרו כאן הקהילות המוסלמיות והנוצריות, לעומת זאת, קיימות עד היום. ישנם מספר מסגדים בתוך העיר, אך המעניין ביותר הוא מסגד דוֹנְגדָה (Dongda Si). הוא מעוצב כמו מקדש סיני ועל קירותיו מתנוססות כתובות בסינית ובערבית. בניגוד למקדשים סינים, שמתוכננים מדרום לצפון, המסגד בנוי ממזרח למערב, כדי שהאמאם יוכל לפנות לכיוון מכה. מעל הכניסה למסגד מצוין שמו בסינית ומעליו מופיע בערבית: "כֻּל מַשְׂגִ'ד בַּיְתֻ אְללָה" – "כל מסגד הוא ביתו של אללה". שתי פגודות הראשונה, שנקראת פגודת פּוֹ (Po Ta), נבנתה ב-974 לספירה והיא הפגודה הבודהיסטית העתיקה ביותר בקייפנג. בניגוד לרוב הפגודות בסין, הבסיס שלה משושה ולא מתומן, היא בנויה מאבן ומכוסה בתחריטים של בודהות. רבים מהתחריטים איבדו את ראשם. הפגודה מציצה מעל צריפים ובתים מתפוררים בתוך שכונה של חירבות ותרנגולות מחוץ לחומות. פגודת הברזל (Tie Ta), בחלקה הצפוני של העיר, מוקפת בפארק ציבורי ומוצפת תיירים. היא מתנשאת לגובה של 55 מטרים ומכוסה בלבנים שמצופות בזיגוג בצבע חלודה. כמו פגודת פו, גם כאן הלבנים מעוטרות בתחריטים של בודהות, אך מצבן טוב יותר. מרחוק המקדש נראה כמו אולם אירועים, וגם מבפנים הוא לא נראה כמו מקדש סיני סטנדרטי. על הכניסה לרחבה המרכזית, למשל, שומרים שני שיחים גדולים שנגזמו להיראות כמו ארנבים. מסביב לפסלו של השופט, שנראה חמור סבר גם היום, תלויות ארבע תמונות רחבות שמורכבות מאריחי קרמיקה. בניגוד לרובם המוחלט של המקדשים בסין, הסגנון של התמונות, שצוירו בשנות ה-80' של המאה העשרים, מודרני בצורה מובהקת. באחד האולמות הצדדיים של המקדש השתמשו בבובות שעווה כדי להקים לתחייה את אחת הסצינות המפורסמות ביותר בפועלו של השופט. בסצינה זו הוא נראה כשהוא שופט למוות מלומד שזנח את אשתו ואת ילדיו כדי להתחתן עם אישה ממעמד גבוה יותר. בקדמת הבמה מוצגות שלוש גיליוטינות מוזהבות: לאחת יש ראש של כלב, לשנייה של נמר ולשלישית של דרקון. כל גיליוטינה יועדה לעבריינים ממעמד מסוים: הכלב – לפשוטי העם; הנמר – מלומדים ממעמד הביניים; והדרקון – פקידים בכירים ומשפחת המלוכה. למרות שאפשר לראות את האתרים המרכזיים של קייפנג ביום אחד מרוכז, יומיים בתוך החומות יאפשרו קצב נינוח יותר ולפחות ארוחת ערב אחת בשוק הלילה. |
ביקור בקייפאנג, בירה עתיקה במחוז חנאן שבסין, מגלה כי מרכז העיר עדיין לא עבר בנייה מאסיבית ואפשר לראות בו פגודות עתיקות לצדם של מסגדים - זכר לתקופה שבה כולם חיו פה בשלום זה לצד זה, אפילו יהודים עודכן 19.5.18 |
סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3482
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 432
[name] => סין
[slug] => china
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 432
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 289
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )