קיימות ושריפות ענק באוסטרליה

השינויים שנגרמו בהרכב האטמוספרה במאה השנים האחרונות הם הגורמים העיקריים לשינויי האקלים העולמיים, שינויים שכבר קשה להכחישם. אחת התוצאות של שינויים אלה הן שנות בצורת קשות, התייבשות ושריפות ענק ביבשת אוסטרליה. התנהגות אנוכית וקצרת ראייה של המדינות המתועשות, כמו ארה"ב ומדינות אירופה (במאה ה-20), ומדינות עם כלכלה מתפתחת, כמו סין, הודו, ואינדונזיה (במאה ה-21), מביאות שינויים אקלימיים המופיעים בהדרגה – ואוסטרליה היא אחת המדינות המשלמות את המחיר.

אנחנו רואים שוב ושוב מנהיגים, אנשי עסקים ומובילי דעת קהל שאינם מספקים דוגמה איכותית ואחראית מספיק בנושאים של קיימות ושל שמירה על איכות הסביבה. לו היינו כולנו נרתמים לייצר שינוי, נוהגים באחריות ולומדים כיצד לפעול בצורה אקולוגית יותר וברת קיימא – היינו יכולים להשפיע – לאט, באופן מדורג, אבל בהחלט להשפיע – על המשך השינויים האקולוגיים המתרחשים סביבנו.

שריפת יער באוסטרליה. שריפות גדולות וממושכות פולטות לאטמוספרה כמויות עצומות של גזי חממה 

פרופסור יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי הרצליה, מספר על שריפות הענק, הנזק האקולוגי שלו הן גורמות, וגם על שריפות ענק בישראל.

אל ניניו – ההתחממות יוצאת משליטה
פרט להשפעה הרת האסון של חוסר אחריות של המין האנושי בשימוש באנרגיה ממקורות של דלקים מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי) – הגורמת לריכוז גבוה יותר של גזי חממה באטמוספירה, שהם הגורם הראשי לשינויי האקלים העולמיים, ראינו בשנת 2015 גם גורמים טבעיים שהם אינם בשליטתנו, המשפיעים על ההתחממות הכללית. בשנת 2015 חווינו תופעה אקלימית חריגה בעוצמתה – אירוע אל-ניניו, שהביא למזג אוויר קיצוני: גלי חום ממושכים מצד אחד, וסופות ושיטפונות מצד שני. ידוע שכאשר יש אל-ניניו, המונסון בדרום-מזרח אסיה נחלש, דבר שמביא ליובש קיצוני ובצורות. יותר מ-150 מיליון איש בהודו ובדרום-מזרח אסיה נפגעו מכך ב-2015.

הנזקים האקולוגיים של שריפות ענק – באוסטרליה, ובכלל
שריפות יער גדולות וממושכות פולטות לאטמוספרה כמויות עצומות של גזי חממה ותוצרי בעירה שונים, בהם בעיקר חלקיקי פיח (Black Carbon) שבולעים היטב קרינה תת-אדומה וגורמים להתחממות והתייבשות השכבות האטמוספריות בהן הם נמצאים. דבר זה גורם לשינוי בתכונות העננים, ולעתים דוחה או מבטל כליל את יכולתם להמטיר גשם. חלקיקים אלה יוצרים פלומות עשן שיכולות להינשא למרחקים אדירים מהשריפה עצמה – אלפי קילומטרים. כך, למשל, עונת בירוא היערות ושריפת הפסולת החקלאית בדרום מזרח-אסיה מתאפיינת באלפי שריפות קטנות. כאשר יש אל-ניניו, המונסון שבדרך כלל מכבה את השריפות בגשמי הזעף האופייניים לו, מתעכב. כתוצאה מכך השריפות מתמשכות ומתפשטות, ואזורים רבים מושפעים מרמות זיהום אוויר גבוהות ואפילו קטלניות.

שלט ברכס ההרים הכחולים באוסטרליה, המצביע על הסיכויים לשריפה

ב-2005/6 השריפות באינדונזיה היו כה קשות, עד שכל דרום אסיה היה עטוף בשכבת עשן סמיך. כך קרה גם באוסטרליה, כשהעשן שנישא מהשריפות הגיע למרחקים גדולים מהמקור וזיהם את האוויר. עונת השריפות השנה היתה הקשה ביותר מאז 2008/9 וגרמה להרס רכוש רב, לשריפה של מאות בתים ולאובדן של יערות בשטח כולל של עשרות אלפי הקטארים. חלק מהשריפות נמשכו שבוע ויותר, והשיאנית היתה שריפה במחוז ויקטוריה שנמשכה 34 יממות.

הנזקים האקולוגיים הנגרמים לסביבה עקב שריפות ענק, כמו אלה שאנחנו רואים באוסטרליה, הם משמעותיים. בטווח הקצר – מוות של בעלי חיים וצמחים ואובדן בתי גידול של בעלי חיים שונים, תוך פגיעה אנושה בשרשרת המזון. ככל שהשריפה נמשכת זמן ארוך יותר, הנזקים לטווח ארוך הופכים משמעותיים יותר – הקרקע עצמה סובלת פגיעה קשה והיא מאבדת את חומרי המזון שלה (נוטריינטים) החיוניים להתאוששותן של מערכות ביולוגיות. זרעים של עצים שהיו מסוגלים להביא להתאוששות היער מתים עקב הטמפרטורות הגבוהות שחודרות לעומקים גדולים יותר. חרקים שהיו מאביקים את הצמחים נכחדים, ובעלי כנף שניזונים מחרקים אלה מתקשים לשרוד.

למערכות אקולוגיות, בפרט כאלה באזורים צחיחים למחצה, לוקח שנים להתאושש משריפות יער מסוג זה. למרות שהתופעה ידועה ומוכרת (Bushfire), העובדות מלמדות על כך שאוסטרליה נפגעת בעוצמה גוברת והולכת עקב ההתייבשות ההדרגתית וההחלשה של מערכות מזג האוויר שמביאות אליה גשמים. לכן בטווח המיידי, השטחים שנשרפו יתקשו להתאושש עקב מיעוט משקעים.

האם באוסטרליה מתייחסים ברצינות לאג'נדה החברתית ולנושאי הקיימות?
על אף שאוסטרליה חתומה על פרוטוקול קיוטו להקטנת פליטות גזי חממה ועומדת ביעדי הפליטה שלה – מפתיע לגלות כי מדובר בעלייה מתונה של אחוזי הפליטה ולא בהפחתה (+8%). מאידך, הממשלה האוסטרלית דווקא צמצמה בצורה משמעותית את תקציבי המחקר לנושא האקלים, קיצוץ המלמד על קוצר ראות, שכן למחקרי אקלים דרוש זמן ממושך, והמערכות מגיבות בצורה לא לינארית לשינויים שמתרחשים. כך, למשל, שונית הענק באוסטרליה (The great barrier reef) נפגעה אנושות השנה עקב התחממות מי האוקיינוסים והעלייה בחומציותם, דבר שגרם להלבנת האלמוגים (Coral Bleaching) ולנזק ביולוגי כבד. המומחים סבורים שייקח לשוניות האלמוגים שנים להתאושש, אם בכלל. מכאן ברור שקיצוץ תקציבי המחקר של שינויי האקלים ותוצאותיהם הוא מקרה מובהק של חשיבה לטווח קצר, ואכן מבשר רעות לדורות הבאים.

הכרמל, כשנה אחרי השריפה הגדולה. בקנה מידה עולמי, השריפות בישראל הן קטנות

ומה איתנו? האם השריפה ביערות הכרמל ו"שריפות ענק" אחרות שאנו חווים משפיעה גם עלינו?
ראשית, ההתחממות הגלובלית היא הצרה של כולנו. ההשפעה של מדיניות קצרת רואי וחסרת אחריות בהקשר של ההשפעה על האקולוגיה ופליטת גזים לאטמוספירה אינה יודעת גבולות. גם כאשר זה לא אנחנו הנוהגים בחוסר אחריות – שינויי האקלים הם חובקי כל והם משפיעים גם עלינו.

מאידך, השריפות בישראל (גם אלה הזכורות לכולנו כשריפות ענק) הן קטנות בקנה מידה עולמי. אלו הן שריפות שנמשכות יום או יומיים והשטח העולה באש בהן הוא קטן יחסית. ההשפעה של שריפות כאלה היא מקומית וחולפת.

איך מייצרים שינוי ומבטיחים לילדינו עולם נקי וקריר יותר?
כיום כבר אין ספק שהמצב מתחמם לא רק באוסטרליה, אלא במדינות נוספות רבות ברחבי העולם, כגון קנדה, ארצות הברית וגם מדינות ביבשת אירופה. שריפות ענק הן רק בעיה אחת מני רבות שהחום הקיצוני ותקופות יובש מתמשכות גורמות להן. שיאי טמפרטורה נשברים, מדינות שלמות נתפסות לא ערוכות, גלי החום גורמים להתפרצות שריפות המזיקות לאדם ולטבע ומתבהר הצורך להקצות משאבים למחקר וחינוך שמטרתם שינוי דפוסי חשיבה ומעבר להתנהלות אחראית יותר תוך שאנו מבינים את הערך הרב הטמון בקיימות.

האמת היא שבטווח הקצר לא ניתן למנוע את השינויים האקלימיים ואת השריפות שמתרחשות בעטיים. צריך לנסות למזער את הנזקים שנגרמים מהשריפות על ידי ניהול נכון של משאבי הטבע, היערכות מוקדמת להתראה קצרה ופריסה אפקטיבית של כוחות כיבוי, תוך מאמצים להכלה מהירה ומניעת ההתפשטות של השריפה. בני האדם צריכים להגיע לנקודת איזון חדשה עם הטבע, משום שזו הופרה עקב פעילותם.

בתמונה הפותחת: שריפה באוסטרליה | צילומים: שאטרסטוק