תפריט עמוד

קיבוץ הרדוף – לחיות ירוק ובהרמוניה

שתפו:

קיבוץ הרדוף, בגליל התחתון, הוקם ברוח האנתרופוסופיה וכולל שלל יוזמות מעניינות, מחינוך אנתרופוסופי, דרך קהילה שיקומית ועד לחקלאות ביו-דינמית. הצעה לסיור נופי, מחכים וטעים

עודכן 22.2.22

כשנכנסים לקיבוץ הרדוף שבגליל התחתון, ליד שפרעם, נשבים תחילה ביופיו של המקום. המיקום של הקיבוץ הוא אחד היפים בארץ – בתוך חורש טבעי, בנקודת תצפית גבוהה שמממנה רואים את נחל ציפורי, נוף של יערות, גבעות גליליות וגם את הים התיכון. אבל מהר מאוד מבינים שזה לא רק הנוף והפסטורליה הקיבוצית. יש פה משהו באוויר, שמרמז כי מדובר במקום אחר. וקיבוץ הרדוף הוא באמת מקום אחר. זהו הקיבוץ הראשון והיחיד בארץ שהוקם ברוח האנתרופוסופיה (חכמת האדם), תורה רוחנית שייסד ד"ר רודולף שטיינר באירופה בסוף המאה ה-19. בארץ מכירים בעיקר את החינוך האנתרופוסופי, אבל האנתרופוסופיה מקיפה את כל תחומי החיים – מחקלאות, דרך אדריכלות ועד לרפואה, והיא הרבה יותר מגני ילדים שאין בהם צעצועי פלסטיק או בתי ספר שבהם הילדים סורגים ומנגנים בחליל.


תצפית נוף בהרדוף, מנחל ציפורי ועד חיפה

"מה שמיוחד באמת בקיבוץ הרדוף", אומרת יוטקה הרשטיין, חברת הקיבוץ ומנהלת מסעדת הרדוף, "הוא שזהו המקום היחידי בעולם שבו מרוכזות כל היוזמות האנתרופוסופית שיש – בית ספר אנתרופוסופי, חקלאות אנתרופוסופית, עמותות שיקומיות לבעלי צרכים מיוחדים, תיאטרון וגם הרבה יוזמות מקומיות קטנות". בהרדוף יש, בין היתר, משרדי אדריכלים אנתרופוסופיים, נגרייה ברוח האנתרופוסופיה ואפילו הקוסמטיקאית היחידה בארץ שעובדת ברוח האנתרופוסופיה.

לא מסתפקים בחלומות
כשמגיעים להרדוף ורואים איך הכל פועל בשטח, מבינים מהר מאוד שהתדמית שיצאה לאנתרופוסופיים כאנשי שאנטי קצת תמהוניים לא ממש מוצדקת, ושכאן חיים אנשי מעשה מלאי כוונות טובות שלא מסתפקים בלחלום, אלא מנסים גם להגשים. מאחורי כל המילים הגדולות והכתבים של שטיינר, נמצאת קהילה ששואפת לחיות באופן ירוק, לשמור על הטבע והסביבה, לקבל לתוכה גם את השונים והחריגים ולחיות בשכנות טובה עם תושבי הכפרים הערביים שמסביב. ואף שלא תמיד הכל הולך חלק, וכמו בכל מקום גם כאן יש חיכוכים ובעיות, הם עושים עבודה לא רעה. סוג של אוטופיה קטנה, אי של רוגע, שפיות וסובלנות בלב המציאות הישראלית הלא פשוטה. נעים בהרדוף, ובניגוד לדימוי של קהילה סגורה שעשוי להיות למקומות מהסוג הזה, כשמטיילים בשבילי הקיבוץ אפשר לראות את התושבים בעלי הצרכים המיוחדים (שמהווים כרבע מהקהילה) ותושבים מהכפרים הערביים הסמוכים שמגיעים עם ילדיהם לגני המשחקים שבקיבוץ. כאן מאמינים בדו קיום, יש יחסים טובים במיוחד עם הכפרים השכנים, ובקיבוץ יזמו, בין היתר, הקמת מגמת תיאטרון בתיכון של כעבייה.


גן משחקים ברוח האנתרופוסופיה. בולי עץ שהפכו לקטר ומשתלבים בטבע שמסביב

כשנמצאים במקום עם כל כך הרבה רוח, גם הציניקן הגדול ביותר יתקשה שלא להיסחף באווירה השלווה. "יש פה כוח מרפא", אומרת הרשטיין, והיא כנראה צודקת. יש כאן הרבה כוונות טובות והן מתורגמות למעשים. בקיבוץ פועלות כמה יוזמות טיפוליות ושיקומיות, בהן עמותת קמה (קהילה מרפאת בהרדוף) שכוללת קהילה שיקומית לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים ופנימייה טיפולית לילדים ונוער בסיכון, ומרכז חירם, מרכז שיקומי לאנשים במשבר נפשי. בסך הכל מתגוררים 150 מבוגרים וילדים בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים, אשר לוקחים חלק מלא בחיי הקהילה, עובדים ויוצרים במקום ומשתתפים בסדנאות טיפוליות שונות, כשהתפיסה היא שהמגורים בתוך קהילה מגוננת בטבע יפה ובסביבה כפרית מסייעים לטיפוח הגרעין הבריא בכל אדם ולחיי הגשמה.


נחיל דבורים על עץ זית בגן הבית של הרדוף

חקלאות והתכוונות רוחנית
קיבוץ הרדוף, שהוקם ב-1981, הוא גם מחלוצי החקלאות האורגנית בישראל. בקיבוץ יש כאלף דונם של שטחים חקלאיים המרוכזים בחווה האקולוגית של הקיבוץ, גן הבית, שם
מגדלים ירקות, עצי פרי, שיחי פרי, כרמי זיתים לייצור שמן זית ועוד. גן הבית הוא גם מקום שיקומי, בו עובדים אנשים מקהילת חירם, וגם מקום חינוכי, אליו מגיעים ילדים מבתי ספר אנתרופוסופיים לימי עבודה ונחשפים מקרוב לעבודה החקלאית ולמגוון הצמחים שבגן. תוצרת גן הבית נמכרת בשוק האורגני של הקיבוץ. למעשה, החקלאות בהרדוף היא לא רק חקלאות אורגנית, אלא גם ביו-דינמית, שמבוססת על הפילוסופיה האנתרופוסופית. ארז סרלין, האחראי על החקלאות בקיבוץ, הסביר לי שההבדל העיקרי בין חקלאות אורגנית לביו-דינמית הוא ההתכוונות הרוחנית. החקלאות האורגנית, כמו החקלאות הקונבנציונלית, היא חקלאות חומרית שמכוונת לרווח כלכלי, ואילו החקלאות הביו-דינמית שואפת קודם כל להיטיב עם הצמחים ועם הסביבה. "זוהי חקלאות נפשית רוחנית הקשורה לגרמי השמים, להלך נפשו של החקלאי ושל העובדים בשדה", אומר ארז.

ברמה הפרקטית זה אומר, שלא רק שנמנעים פה משימוש בחומרים מזיקים (כולל חומרי ריסוס המאושרים בחקלאות האורגנית), אלא גם דואגים לטפל בצמחים, באדמה ובקומפוסט בתכשירים הומאופטיים ומתחשבים באופן מלא בהתנהלות החיים בסביבת הגידול. "כאשר האדמה מטופלת היטב, זורעים ושותלים בזמן הנכון לצמח ומשקים בצורה סבירה, הצמח חזק ומצליח לחיות ולהתמודד עם מזיקים ובעיות שונות", הוא מוסיף.  "לב החווה הביו-דינמית היא הרפת ומלכת החווה היא הפרה, שבעזרת הזבל שלה אנו מזינים את השדות". הרפת של הרדוף היא כמובן אורגנית (אם כי יש גם חלק לא אורגני שהפרות בו ניזונות ממזון לא אורגני). כאן לפרות יש קרניים (כי לא מסירים להן אותן), לא מכתימים אותן במספרים בכוויות קור, הן ניזונות מעשב אורגני, הן לא מטופלות (אלא במקרי חירום) באנטיביוטיקה ובתרופות כימיות, ונהנות מתנאי מחיה משופרים כמו כמות מספקת של אוויר ושמש.


פרה ברפת של הרדוף. הפרות נהנות ממזון אורגני ומתנאי מחייה משופרים

המסעדה של יוטקה
במרכז קיבוץ הרדוף נמצאת המסעדה של יוטקה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס שבו כל התפיסות האלו משתלבות ביחד. יוטקה, במקור הונגריה מטרנסילבניה, הקימה את המסעדה לפני 20 שנה, אחרי שלמדה חינוך אנתרופוספי באנגליה ועבדה באנגליה בתור מבשלת בבית אנתרופוסופי לאנשים עם צרכים מיוחדים, תקופה שגרמה לה, לדבריה, "להבין שהאוכל הוא כולו התגשמות רוחנית". המסעדה, ששוכנת במבנה מקסים הצבוע כתום, מגישה אוכל צמחוני אורגני מתוצרת הקיבוץ. אבל, ויוטקה תהיה הראשונה להעיד, האוכל (הנפלא) שמוגש במסעדה הוא רק פן אחד של המסעדה. יוטקה מדברת על משולש שכולל את "הגוף הפיזי של המסעדה – איך שהיא נראית ואיך שהיא מתקיימת כלכלית, הנפש של המסעדה – היחסים בין אנשי הצוות ועם הלקוחות והרוח של המסעדה – שזה האוכל המוגש בה". יוטקה מספרת שהיא פתחה את המסעדה "בשביל להזין אנשים עם אוכל טוב", אבל מה שחשוב לא פחות, לדברי יוטקה, הוא ש"בכל יום אני דואגת איך למצוא את הקשר שלי לגוף הפיזי, לנפש ולרוח של המסעדה". וזו אולי המהות של האנתרופוסופיה – שהיא קודם כל עבודה פנימית עמוקה. "כמו שבחינוך וולדורף המחנך הולך הביתה וממשיך לחשוב על הילדים, כך גם אני בעבודה פנימית אינסופית. בכל יום, למשל, אני שואלת את עצמי איך התנהגתי אתמול, איך הייתי עם הצוות שלי".


מסעדת הרדוף. האוכל הוא רק פן אחד של המסעדה | צילום: ליאת מנדל

נראה שהעבודה הפנימית הזו מניבה תוצאות, כי ההרמוניה ניכרת גם ביחסים בין נשות הצוות, שאותו מובילה יוטקה ולצידה נמצאות ומבשלות פטמה הבדואית מכעביה שמלווה אותה מיום פתיחת המסעדה וקרן שנמצאת במסעדה כבר שמונה שנים. זוהי לא אחת מאותן מסעדות בהן במטבח מתנהל קרב סכינים והשף מוציא את כל גחמותיו על הצוות. האהבה והכבוד בין העובדות מחלחלים גם ללביבות השקדים והירקות הנפלאות, למטבלים הנהדרים של ארוחת הבוקר או למנה ההודית שמורכבת מדאל עדשים, קארי חומוס וקארי ירקות.


מסעדת הרדוף. חלל מרגיע, נעים ומזמין | צילום: ליאת מנדל

בכל בוקר יוטקה יוצאת לטיול רגלי ביער הסמוך לביתה ומלקטת בו פרחים ועשבים, למשל, את הזעתר שפטמה משתמשת בו להכנת הרוטב של המוסקה הצמחונית, או את פרחי החרדל שיקשטו את צלחות הסועדים. המסעדה עצמה היא מסעדה כפרית מקסימה, עם פינות ישיבה בחוץ, בגינה היפה, או בחלל המסעדה הנעים והאסתטי שבו אח ופסנתר והרבה חפצי נוי יפים שמוצעים למכירה בחנות הצמודה (בה אפשר לקנות גם ספרים, צעצועים וחומרי יצירה ברוח האנתרופוסופיה). התפריט כולל סלטים, מרקים, ממולאים צמחוניים, פשטידות וקינוחים בריאים כמו גלידות תוצרת בית, כדורי חרובים, פרפה תמרים ועוד פינוקים מתוקים. את הארוחה אפשר ללוות בשייקים על בסיס יוגורט, קפה אורגני והכי מומלץ – קנקן של מיץ הרדוף, תערובת של פרחי היביסקוס, ציפורן וקינמון מומתקת עם רכז תפוחים.


מגוון מנות צמחוניות במסעדת הרדוף

טיול בקיבוץ
אחרי הארוחה כדאי לצאת ולטייל קצת בקיבוץ, במיוחד אם יש אתכם ילדים. יוטקה תשמח לצייר לכם מפה של הקיבוץ, עם כל המקומות שכדאי להגיע אליהם. ממש ממול למסעדה נמצא השוק האורגני של הרדוף, במבנה עץ קטן, ובו נמכרת התוצרת המקומית (לא בשבת). מכאן אפשר להמשיך לגן המשחקים המקסים, עם מתקני גן שעשועים קלאסיים כמו נדנדות ובית עץ לצד מתקנים ברוח האנתרופוסופיה כמו רכבת וקטר מבולי עץ. יש כאן גם פינה שלווה המעוצבת כגן יפני עם בריכת דגים קטנה שמעליה גשר.

בסמוך, נמצאת פינת חמד מקסימה – גן אחים, על שמם של האחים משה ואברהם ארנן. זהו גן יפהפה ומוקף חומה שבה קבועים ארבעה שערים. פנים הגן בנוי בצורה סימטרית עם צמחים, פרחים ושיחים, ובליבו מזרקת מים יפהפייה. מסביב יש ספסלים וזוהי פינה נהדרת לשלווה והתבודדות. בקרבת הגן נמצאים כמה מהמבנים המרשימים של הרדוף, כמו המבנה של בית קמה ושל בית מרים, ואלה מאפשרים להתוודע לארכיטקטורה האנתרופוסופית ששואפת לחבר בין האדם לטבע ולעולם שמסביב.


גן אחים, אחת מפינות החמד היפות בקיבוץ הרדוף

מכאן אפשר להמשיך לגלריית חירם, בה מוכרים את עבודות היד שיוצרים פגועי הנפש – עבודות קרמיקה, צורפות, סלים קלועים, עבודות בד ועוד. קרוב לגלריה נמצא גן משחקים נוסף, המשולב בטבע שמסביב, שבו מתקן עץ מקסים, מתקני טיפוס ונדנדות. מכאן קצרה הדרך לרפת של הקיבוץ, שילדים ישמחו מאוד לבקר בה. בסמוך לרפת אפשר לראות את פינת החי הקטנה ואת אורוות הסוסים, ואלה גובלות ביער שתענוג לטייל בו. ביער הזה נמצא מרכז שער לאדם, מרכז קהילתי בינלאומי לפעילויות חינוך, אמנות ואקולוגיה המשותפות ליהודים ולערבים. הכביש ההיקפי של הקיבוץ מוביל לכמה נקודות תצפית מרהיבות על הנוף הגלילי – נחל ציפורי, הכרמל ואפילו חיפה.


פינת החי והאורווה גובלות ביער שנחמד לטייל בו בחורף ובאביב כשהכל ירוק ופורח

אחרי הסיור בקיבוץ, כדאי להמשיך לגן הבית, שמרוחק כקילומטר וחצי מהקיבוץ. כאן נמצאים השדות האורגניים, כרמי זיתים ועצי פרי, ויש גם בריכת דגים קטנה עם ברווזים. כאן מגדלים גם את המזון לרפת האורגנית. זהו גם מרכז חינוכי ושיקומי, בו עובדים משוקמי נפש ומתנדבים מחו"ל.

משפחות יכולות להצטרף לסיורים מודרכים חווייתיים שכוללים סיור ברפת של הרדוף והגמעת עגלות, הכנת אוכל לפרות, האכלת תרנגולים ואיסוף ביצים וקטיף ירקות בשדה שבסיומו מכינים ארוחה שכוללת סלטים, חביתות ופיתות. להזמנת סיורים ומידע נוסף על גן הבית לחצו כאן
לאתר הבית של קיבוץ הרדוף

לחצו להגדלה

 

קיבוץ הרדוף, עשרים שנה אחרי
קיבוץ הרדוף, עשרים שנה אחרי
מקבוצה קטנה של אידיאליסטים ששאלות של מהות וזהות הביאו אותם לעולם האנתרופוסופי, קם קיבוץ הרדוף. עשרים שנה אחרי – מגלה כתב "מסע אחר" אור רכלבסקי – החלטו …
אור רכלבסקי |צילום: טל גליק

 

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: