מפוסטר ענק בכניסה לפיגרס (Figueres), עיר מולדתו, ניבט דאלי, שפמו מעוקל ואת עינו האחת מכסה כוכב ים. כאילו קורץ לנו. בתחילת שנות השישים הציע ראש עיריית פיגרס לדאלי מבנה תיאטרון עירוני נטוש, כאתר למוזיאון משלו. דאלי התלהב …"איפה אם לא כאן בעירי? אני הרי צייר תיאטרלי, הוטבלתי בכנסייה שממול ובאולם סמוך הצגתי את תערוכת ציוריי הראשונה". דאלי ניסה לשמר את מה שנותר מהמבנה שהוקם ב-1849, נשרף ונזנח ב-1939 בסיום מלחמת האזרחים. הוא יצר מקום שהביקור בו שובר את כל הכללים החלים על מוזיאון, מבלבל, מאתגר, משעשע ו"דורש" להיכנס לראש שלו. לדבריו: "ברור שקיימים עולמות אחרים… העולמות האלו מתקיימים בינינו ושוכנים על האדמה, בדיוק במרכז הכיפה (של המוזיאון) ומכילים את העולם החדש, הבלתי צפוי וההזוי של הסוריאליזם"… על גג המוזיאון בין ביצים ענקיות, ניצבות 120 רקדניות מוזהבות, שונות זו מזו. קירותיו החיצוניים של המבנה צבועים באדום חמרה ועליהם תקועות בסימטריה, כמו תבליטי ברזל, לחמניות. וכל זה עוד לפני שנכנסים למוזיאון. בכניסה לפטיו הפנימי שכיפתו השקופה מרושתת כעינו של זבוב, מתחיל הקר- נבל… משחק מילים ודימויים המתאר חווית נסיעה של גאלה ודאלי אי שם באמריקה הגשומה. מטבע של אירו מפעיל את הגשם בתוך הקאדילק שבמרכז הפטיו וזו לא ההפתעה היחידה. לא כדאי לפספס את ציוריו היפהפיים של אנטוניו פישוט, חברו, שותפו של דאלי ומנהל המוזיאון. כניסה נפרדת מובילה לאוסף תכשיטים מרהיב (כלול בכרטיס כניסה). מומלץ לרכוש אזניות לסיור מוקלט. אפשר גם ללכת לאיבוד בין החללים עם המון המבקרים ולנסות לתפוס ראש עם דאלי. בכל מקרה, הביקור פנטסטי ומיוחד. בכניסה תור ארוך. כמו אנטוניו גאודי, האדריכל הנערץ על דאלי, שנקבר בין יסודות האמנות המופלאה אשר יצר בכנסיית "המשפחה הקדושה" בברצלונה, כך גם דאלי, נקבר מתחת לכיפת חלל העולם הסוריאליסטי שיצר בתיאטרון-מוזיאון בפיגרס.
במרחק שתי סמטאות נמצא מוזיאון צעצועים (Museu Del Joguet), עם אוספים מקסימים שמלהיבים גדולים וקטנים. צעצועים של דאלי וצילומים מילדותו מוסיפים נדבך לדמותו. |
| הבית של דאלי וגאלה הדרך המטפסת ועולה על קו הרכס של הרי אמפוריה מרהיבה. כביש חד מסלולי צר מקביל לקניונים עמוקים. טרסות ירוקות מלטפות את שיפולי ההרים כמו בד ירוק מתקפל. פתאום מתגלה הכחול העמוק של הים התיכון ומתחילה גלישה איטית לכפר הדייגים קדקס על בתיו הקטנים. הלבן בוהק בעיניים. בסוף שנות העשרים הגיעה לנמל הקטן של פורט ליגט (Port Lligat) שבשולי הכפר חבורת אמנים מפריז לבקר את דאלי הצעיר בביתו שעל חוף המפרץ היפהפה. ביניהם היו גם אלנה איקונובה, אישה ממוצא רוסי ובעלה, המשורר הצרפתי פול אלואר. דרך החתחתים הדרמטית שעברו היתה אולי סימן לבאות. בסיום הביקור היו האשה ודאלי מאוהבים. גאלה (כנוי חיבה שהעניק לה דאלי ) שהיתה בוגרת מאהובה בעשר שנים, הפכה למקור השראתו ולשותפה בחייו וביצירתו. שותפות זו נמשכה חמישים שנים.
הביקור בביתם של דאלי וגאלה מרתק. מבוך חדרים של בקתות דייגים שחוברו לבית מגורים בו חיו מ-1930 ואליו חזרו אחרי מלחמת העולם השנייה מארצות הברית. מיקומו נפלא. מכל חלון נשקף הים. בחדר השינה מונחת מראה בפינת הקיר לא כדי להתבונן בעצמך אלא בזוית לחלון שאפשרה לדאלי לראות את זריחת החמה מבלי לקום כלל מהמיטה. כל חדר הוא עולם בפני עצמו. אוסף חפצים מקרי מפוזר גם בפטיו, המעוצב בניגוד גמור לפטיו הספרדי המסורתי למרות שכל האלמנטים הנדרשים קיימים: מים, צמחיית צל וחומרים טבעיים. ספסל פלסטיק בצורת שפתיה המפורסמות של מיי וסט בצבע וורוד פוקסיה לוהט. וילון לבנבן תלוי מאחורי הספסל ו"מכסה" את השמיים הכחולים. תפאורה מתעתעת, מציאות שונה. בבית אין ציורים של דאלי. בכל ביקור נכנסים רק שמונה אנשים (בתיאום מראש של יום ושעה מדוייקת!). אתר אינטרנט |
| המוזיאון בפובול במרחק ארבעים קילומטרים מפיגרס, בכפר פובול (Púbol) שוכן מוזיאון גאלה דאלי. פסלי פילים עם רגליים דקיקות ועורבים ניצבים על גבם, "משוטטים" בגן העוטף מבצר ימי-ביניימי הרוס למחצה, שהעניק דאלי כמתנה לגאלה. שניהם עסקו בשחזור המבנה והגן. הביקור חושף טפח נוסף מחיי בני הזוג ובעיקר מחיי האישה שאיתו. כשעברה גאלה בשנות השבעים להתגורר בו, הוסכם ביניהם שדאלי יוכל לשהות שם רק על פי הזמנתה… "הגאלה של גאלה" אוסף שמלות מעצבים כולל פריטים שעיצב דאלי. חפצי דקורציה, דלת מדומה שצייר על קיר וציורים שנתן לה, מוצגים בחללים בלתי צפויים, עם אלמנטים המשווים נופך רומנטי. אפילו מגן עם סימן אצולה עיצב דאלי למלכתו כדי שאשליית ה"אצילים" תהיה מושלמת.
בחנייה עומד עדיין הקאדילק בו נסעה גאלה את נסיעתה האחרונה בארון מתים מפורט ליגט לכאן, מקום קבורתה. 12 שנה חייתה פה ומשנפטרה בגיל 88 עבר דאלי להתגורר כאן במקומה, כמוה, בבידוד. אחרי כמה שנים נכווה משריפה, נזקק לטיפול רפואי בבית החולים בפיגרס ונפטר ב-1989. חובה להכין כרטיסים מראש. אתר אינטרנט |
