בלב ערבות הסארוזק שבקזחסטן, ביישוב קטן ובדיוני, בוראנלי-בוראני שמו השוכן סמוך למקום מפגש מסילות החוצות את מרכז אסיה, מתרחשת עלילתו של הספר "והיום איננו כלה". עלילת הספר, שכתב הסופר צ'ינגיס אייטמטוב, נמשכת על פני יממה אחת, שבמהלכה מביא הגיבור, עובד המסילה ידגיי את חברו לקבורה בבית העלמין העתיק "אנא בית", השוכן בלב הערבה. הרומן משלב אגדות קזחיות עם תיאור החיים הקשים במרחב הערבה העצום והחשוף, יחד עם עלילת משנה הכוללת שיגור קוסמונאוטים לחלל. הספר, פורסם לראשונה בשנת 1980 בברית המועצות, כשקזחסטן היתה רפובליקה בברית המועצות הגדולה.
לא מעט השתנה מאז פורסם הספר – בראשית שנות ה-90, לאחר התמוטטות ברית המועצות לשעבר, הכריזה קזחסטן על עצמאותה ומאז היא מתקדמת בצעדי ענק, ונחשבת לבולטת מבין מדינות מרכז אסיה. ובכל זאת כמו בספר, הערבות העצומות נותרו כמעט כשהיו, וכך גם המסורות הקזחיות. גם קוסמודרום בייקונור (Cosmodrome Baikonur), בסיס השיגור לחלל שנבנה בידי הסובייטים בשנות ה-50, עדיין פועל בשטחה של קזחסטן המודרנית.
ביתם של הקזחים
קזחסטן היא מדינה ענקית, התשיעית בגודלה מבין מדינות העולם. שטחה הכולל הוא כ-2,724,900 קמ"ר. היא גובלת ברוסיה בצפון ובמערב, בסין במזרח, בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן בדרום, בטורקמניסטן בדרום-מערב ובים הכספי במערב. רוב שטחה הוא ערבות, ובתחומיה נמצא חלקה הצפוני של ימת אראל. שטחה של הימה הצטמק בכ-60 אחוז ומימיה מזוהמים. מקורו של האסון הסביבתי עוד בתקופה הסובייטית, כשהשלטונות היטו את מי הנהרות שזרמו קודם לכן אל הימה, במטרה לספק את צריכת המים לגידולי הכותנה באוזבקיסטן הסמוכה. פסולת תעשייתית ודשנים שהוזרמו לימה החריפה את המצב וגרמו לזיהום מימיה.
כ-18.5 מיליון בני אדם חיים בקזחסטן. כיום ההרכב האתני מחולק באופן הבא: כ-63 אחוז מהתושבים קזחים, 23 אחוז רוסים והיתר אוזבקים, אויגרים ואחרים. הקזחים הם צאצאים של שבטים תורכיים נוודים. החל מאמצע המאה ה-19 הגיעו לקזחסטן רוסים ובני לאומים אחרים וכך השתנה הרכב אוכלוסייתה. ההרכב השתנה שוב, לאחר עצמאותה של המדינה, כשקזחים ממקומות שונים בממרחב עברו להתגורר בה. כיום כ-70 אחוז מהתושבים מוסלמים וכ-26 אחוז נוצרים. השפות הרשמיות הן קזחית, שפה ממשפחת השפות התורכיות, ורוסית.
קזחסטן נהנית ממשאבי טבע רבים – יש בה שדות נפט עצומים, גז טבעי, אורניום, נחושת ומשאבים נוספים. קזחסטן בראשות נורסולטן נזרבייב, נשיא המדינה מאז 1991, מעודדת את תעשיית התיירות, ונכון להיום תיירים המבקרים בה אינם נדרשים לאשרת כניסה לביקור שנמשך עד 30 יום.
אתרים מעניינים לביקור
נור סולטן (אסטנה). בירת קזחסטן מאז 1997 (משמעות שמה בקזחית היא "הבירה החדשה") לאחר שהנשיא החליט להעביר את הבירה מאלמאטי לעיר שנוצרה כמעט יש מאין. כיום מתגוררים בעיר קרוב ל-760 אלף בני אדם. אסטנה (Astama), שאירחה בשנת 2017 את תערוכת האקספו העולמית שהוקדשה לאנרגיה עתידית, היא עיר יוצאת דופן במראה שלה. קו הרקיע שלה מזכיר ערים גדולות במערב, או לחילופין את דובאי שבמפרץ הפרסי. יש בה תנופת בנייה שמובילים השמות הגדולים בעולם האדריכלות. העיר תוכננה על ידי האדריכל היפני קישו קורוקוואה. האדריכל נורמן פוסטר תכנן את מרכז הבילוי קאן סטיר הנראה כמו אוהל ענק, מחווה לאופיים הנוודי של עמי האזור. פוסטר תכנן גם את מגדל באייטרק (Baiterek) – מגדל תצפית בגובה 105 מטר, שצורתו הייחודית מסמלת עץ שבראשו קן עם ביצת הזהב של הציפור המיתולוגית סמרוק.
מקומות מעניינים נוספים בעיר הם מוזיאון מרכז התרבות הנשיאותי, שתצוגתו כוללת העתק של "איש הזהב", שריון לוחם עשוי זהב, ומוצגים ארכיאולוגיים מעניינים. מסגד חַזְרֶט סולטאן, המסגד הגדול ביותר במרכז אסיה שנחנך בשנת 2012, יכול להכיל למעלה מעשרת אלפים מתפללים. מתחם אטמקן (Atameken) הוא מעין "מיני ישראל" במהדורה קזחית.
אלמטי. העיר הגדולה אלמטי (Almaty, "מקום התפוחים") נמצאת בדרום-מערב קזחסטן. כמיליון וחצי בני אדם מתגוררים בה. בשנת 2011 נחנכה בה רכבת תחתית. יש בה מוזיאון מעניין המוקדש להיסטוריה של קזחסטן, מעיינות חמים ושווקים צבעוניים.
רכס אלטאו. בסמוך לאלמאטי נמצא רכס אלטאו (Alatau), חלק מהרי טיאן שאן. יש ברכס כמה טרקים יפים, הכוללים טיול לאגמים יפים (Kolsay Lakes), ונופים נהדרים. בחורף פועל כאן אתר סקי.
שמורת אלטין אמל. שמורת הטבע אלטין אמל (Altyn-Emel) נמצאת בדרום-מזרח קזחסטן ומתאפיינת בעיקר בנופים מדבריים. השמורה, שהוכרזה בשנת 1996, הוקמה על מנת לשמר את תבנית הנוף הייחודית והאתרים ההיסטוריים והארכאולוגיים שבמקום. אחד האתרים המרתקים בשמורה הוא "הדיונות המזמרות", דיונות מרהיבות ביופיין, שאורכן כקילומטר וחצי וגובהן 120 מטר – כאשר הרוח עוברת עליהן נשמעים צלילים המזכירים צלילי עוגב, תופעת טבע קסומה שהסיבות לה נותרו בגדר מסתורין.
קניון אבני החול צ'רין. הקניון (Charyn canyon), שאורכו כ-90 קילומטר, נמצא במרחק נסיעה מאלמטי, בקרבת הגבול עם סין. יש בו תצורות יפות של אבני חול ענקיות שעוצבו על ידי מי הנהר.
טורקיסטן. עיר היסטורית בדרום קזחסטן, על גדת נהר הסיר דריה, אחד הנהרות הארוכים במרכז אסיה. בעיר יש אתרים עתיקים חשובים, בהם המאוזולאום של אחמט יסאווי, מיסטיקן סופי מהמאה ה-12. המאוזולאום, אחד מכמה מאוזולאומים בעיר, הוא אחד המבנים הגדולים והשמורים ביותר שנותרו מתקופת האימפריה הטימורית. טורקיסטן נחשבת למרכז רוחני מוסלמי ואלפים עולים אליה לרגל.
קוסמודרום בייקונור. נמל החלל הגדול והוותיק בעולם נמצא בדרום קזחסן, כ-300 ק"מ מעיירת הכורים בייקונור (השם נבחר באופן מכוון כדי להטעות את המערב לגבי המיקום המדויק). הקוסמודרום נבנה בשנות ה-50 על ידי ברית המועצות, ששגרה ממנו חלליות רבות, מאוישות ולא מאוישות. לאחר פירוק ברית המועצות הקוסמודרום הקזחי ממשיך לפעול, נכון לעכשיו תחת חוזה הפעלה משותף בין רוסיה וסוכנות החלל של קזחסטן. המקום משמש גם את מעבורת החלל הבינלאומית. בקוסמודרום פועל מרכז מבקרים ואפשר לתאם ביקור לזמן שבו משוגרת חללית – חוויה מלהיבה ביותר.
ההגעה לבייקונור אינה פשוטה והיא מצריכה נסיעת רכבת של יותר מיממה, הכניסה למרכז המבקרים מחייבת קבלת אישור מיוחד (הבקשה צריכה להישלח 45 ימים לפני הביקור המתוכנן). לכן, הדרך המעשית להוציא את העניין אל הפועל היא בעזרת סוכנות טיולים העוסקת בתחום, למשל חברת סטאר סיטי טורס. אם אתם חובבי חלל מושבעים, תוכלו להצטרף לחבילת תיור הכוללת טיסה ממוסקבה וחמישה ימים בבייקונור, עם לינה במלון ספוטניק (איך לא?) ברמה של 4 כוכבים וסיורי עומק בקוסמודרום.
מפת קזחסטן:
יעקב הגיב:
הרבה מוסלמים עלו מקזחסטן לישראל ומאד מקשים עליהם בגיור וחבל.
עולה שבא משם אם הוא לא יהודי הוא כנראה מוסלמים, הם מסתירים את זה כי לצערי לא פשוט להיות מוסלמי בישראל