| החוקרים מאוניברסיטת סנט אדרוז גילו במחקרם כי האורנגאוטנים הצליחו להבין את ערכם של אסימונים ולסחור בהם בכדי לעזור אחד לשני לזכות בבננות. במאמרם, שהתפרסם במגזין Biology Letters, הם קובעים כי זוהי ההוכחה הראשונה ל"ההדיות מחושבת" אצל פרימאטים שאינם בני אדם. לפי הדיווח, גורילות ושימפנזים לא נטו לשתף פעולה במחקר. שני אורנגאוטנים, בים ודוק, שמתגוררים בגן החיות בלייפציג, גרמניה, הראו יכולת טובה במיוחד לעזור זה לזו. בהתחלה נתנו להם מספר אסימונים מסוגים שונים והם למדו מהו הערך של כל סוג. אסימונים מסוג אחד הם יכלו להחליף תמורת בננות בשביל עצמם, בסוג השני של האסימונים יכלו להשתמש כדי להשיג בננות לבן זוגם והסוג השלישי של האסימונים חסר ערך. דוק, האורנגאוטן הנקבה, נהנתה להחליף אסימונים כדי להשיג בננות בשביל בים, הזכר. לעתים בים הצביע על האסימונים שלה כדי לעודד אותה, אך הוא לא מיהר להחליף את האסימונים שלו כדי לעזור לה להשיג בננות. כשהיא התחילה להראות פחות רצון לעזור לו, בים הגיב על ידי כך שהחליף יותר ויותר אסימונים בשבילה, עד שמאמציהם להשיג בננות אחד לשני הפכו להדדיים ופחות או יותר שווים. "כך אנו רואים חישוב מאחורי הנתינה", הסבירה ד"ר ואלרי דופור שהובילה את המחקר באוניברסיטה הסקוטית. "אם לא תיתן לי מספיק, אז אני לא אתן לך; אבל אם תיתן לי מספיק, בסדר, אני מקבלת את שיתוף הפעולה שלך ומבטיחה אותו על ידי כך שאתן לך בתמורה". בעלי חיים רבים מחליפים טובות ועוזרים אחד לשני. מנהג הטיפוח אצל הפרימאטים הוא דוגמה טובה לכך. אבל המדענים טוענים כי זו הפעם הראשונה שיש הוכחה מדעית להדדיות מחושבת, כשבעלי החיים משנים את התנהגותם בהתאם ובתגובה להתנהגות של בעל חיים אחר שעוזר להם. "לא רק בני האדם מחשבים נתינה ולא רק בני האדם מצפים לקבל משהו בתמורה כאשר הם משתפים פעולה", אמרה ד"ר דופור. "גם האורנגאוטנים עושים זאת". עם זאת, קופי אדם אחרים – גורילות, שימפנזים ושימפנזים ננסיים (Bonobo) – לא היו מסוגלים, או אולי לא היו מעוניינים, להשתתף במשחק באותה הצלחה. |
במחקר חדש גילו מדענים מאוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד שקופי אורנגאוטן למדו לעזור אחד לשני להשיג אוכל על ידי החלפת אסימונים, אבל רק אם העזרה היא הדדית פורסם 6.1.09 |
Array
(
)