נהר הקונגו, הזורם דרך עשר מדינות באפריקה, הוא הנהר הארוך ביותר במרכז-מערב אפריקה והשני בשפעתו בעולם כולו. הוא שוכן ביער הגשם השני בגדלו בעולם ומפרנס נוף עשיר של יובלים, יערות עד, סוואנות וביצות – משכן למאות ואלפי מינים של יונקים עופות ודגים ורבבת מיני צמחים. במשך אלפי שנים היו תושבי אגן הנהר תלויים באופן כמעט בלעדי ביערות להשגת מים חיים, מזון וקורת גג. אדמת האגן גם עשירה במחצבים, כולל נפט, נחושת, מנגן, אורניום, קובלט וכן יהלומים וזהב. למרבה הצער, השפע העצום הזה היוו גם עילה לשורה של סכסוכי דמים שאפיינו את תולדות האזור. הנהר נודע בארצות הצפון בזכות מסעותיו של החוקר דיוויד ליווינגסטון והעיתונאי הנרי מורטון סטנלי, שיצא לחפש אחריו. וכן בשל ספרים דוגמת "לב המאפליה" של ג'וזף קונרד ובאחרונה גם "נהר הדם, מסע ללבה השבור של אפריקה" של טים בוצ'ר. הנהר והיער הטרופי שסביבו נחשבים זה מכבר למרחב ברוטאלי ואלים – עוד מימי סוחרי העבדים הערבים, דרך שנים ארוכות של מלחמות שבטים, קולוניזציה ברוטלית והרודנות החמסנית שירשה אותה, וכלה במציאות העכשווית, בכמה אזורים, של אלימות אתנית, אונס, ילדים חיילים, רעב ומגיפות. הנהר ידוע פחות בזכות התפקיד החשוב שמילא בתולדות מרכז אפריקה. לכל ממלכה או קבוצה היתה זהות מיוחדת משלה, אך על אף ההבדלים ביניהן, שררו ביניהן קשרים תרבותיים אמיצים, שהתבטאו בשפה משותפת. למרות שנפוצו על פני שטח עצום ועל אף היערות העבותים שחצצו ביניהן, התאפיינו אותן ממלכות וקבוצות במסגרות חברתיות ותפיסות עולם דומות, ויושביהן השתמשו באופנים דומים כדי לסגוד לאבותיהם הקדומים ולרוחות הטבע, כמו גם בטקסי מעבר וריפוי. גן עדן או גיהינום, לב פועם או מדמם, נתיב המים הכביר הזה הוא כחוט השני המחבר זו לזו ארצות ותרבויות, ונמתח, יש לקוות, בין עבר מפואר לעתיד טוב יותר. מבט נוסף על נהר הקונגו מציעים צילומיו של הצלם הישראלי אדי גרלד, שליווה בשנת 2007 את אנשי תוכנית המזון של האו"ם (WFP) בפעילותם במחוז קיוו שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. וכך הוא מספר: "התמונות מתעדות תמונת מצב במחוז קיוו במזרח קונגו. במשך כמה שבועות ביקרתי במחנות עקורים כתוצאה מהסכסוך המזוין בין מיליציות שונות ומאבקי שליטה במכרות. צילמתי במרכזי סיוע לנשים שעברו מסכת של אונס ממושך בידי חיילי מיליציה שונים וראיינתי ילדים חיילים, שכבר בגיל 13 הרגו עשרות אנשים, חלקם בני משפחה, בהוראת מפקדיהם. הצילום התאפשר בזכות ליווי צמוד של ארגון הבריאות העולמי של האו"ם שפועל באזור זה".
|
.jpg)