תפריט עמוד

הדרקון מקומודו – ביקור עם זהירות

באיי קומודו שבאינדונזיה, אחד משבעת פלאי עולם הטבע, משוטטות 3,000 לטאות ענק המוכרות בעולם כולו כדרקונים גרגרנים וזוללי בשר. פיהם הגדול של הדרקונים מאפשר להם לבלוע עז שלמה. גיל אל-עמי, שליח מסע אחר ביקר בקומודו וראה את המפלצות

 

לָבּוֹאָן־בָּאז'וֹ, בקצה המערבי של האי הירוק והמאורך פְלוֹרֶס שבאינדונזיה, היא עיירה עייפה הנראית כלקוחה מ"מאה שנים של בדידות" של גרסיה מרקס; רק בחלק אחר של העולם. יש בה רחוב אחד ארוך היורד לעבר הנמל הקטן, ממנו יוצאים הדייגים בוקר בוקר כבר שנים רבות למסעות הדיג, עוד הרבה לפני שהגיעו התיירים המבקשים לראות דרקונים.
"הדרקונים של האי קומודו טורפים לפעמים ילדים. הם טרפו אפילו תייר שווייצרי אחד, מורה, שטייל שם בשנה שעברה". כך סיפר לי אומן, קפיטן צעיר וכהה עור, בן האי הרחוק סולאווסי (SULAWESI), משם באים תמיד יורדי הים המנוסים. "בוא איתי מחר ואראה לך אותם!". ישבנו במסעדת "בורובודור" החשוכה, עליה המליצו בכפר, אל מול הים הרגוע, ואכלנו בתאווה דג מעולה על הגריל.
בבוקר עליתי עם אומן על סירת קאנו, ולאחר כמה חתירות הגענו לספינה צבעונית לא גדולה, שם חיכה לנו נער. לפני שהספקתי להעיף מבט מסביב, הונפה סירת הקאנו שלנו אל חרטום הספינה, העוגן הורם והופעל מנוע רעשני. בתי הדייגים שעל החוף התרחקו אט־אט.

דרקונים – רק בסרטים

"מה נאכל היום?" שאלתי את הקפיטן, כשהנוף החל לחזור על עצמו. "חכה ותראה", חייך אלי, בעודו מכין בזריזות ספגטי מוקפץ בווק גדול, עם תבלינים, הרבה צ'ילי, אורז ומין חביתה אינדונזית מגולגלת, הראויה לשם אומלט. זה נראה כמעדן מלכים, במיוחד כשהוגש בסביבה פסטורלית כמו ספינה קטנה באוקיינוס דרומי עם איים טרופיים ברקע. אכלנו. לדרקונים, בינתיים, לא היה זכר.
אחד האיים הלך וגדל ככל שהתקרבנו, הלך והתבהר, עד כי אפשר היה לזהות מעגן קטן עם מזח עץ. זה היה רינצ'ה (RINCA), אחד משני האיים הגדולים בתחום שמורת קומודו. אוכלוסיית הדרקונים שחיה עליו קטנה מזו שבקומודו, ובהתאם לכך – מספרם המצומצם של התיירים. האי אינו מיושב כלל.
ירדנו לסיפון ואומן, אחוז התרגשות, הצביע וקרא: "דרקון". ואכן לטאה מפלצתית שאורכה יותר  משלושה מטרים חסמה את הגישה לחוף. התקרבנו. הדרקון היה מרוחק מאיתנו רק מספר מטרים. הוא הרים את ראשו, הביט עלינו בעצלות והחל לזוז הצידה לאט לאט. תנועתו היתה דרקונית להפליא: רגל עצומה עם ציפורניים חדות קדימה, צוואר ארוך וראש מוטה ימינה, זנב ענק מועף שמאלה, ורגל אחורית כבדה נגררת. התקרבנו, אולי יותר מדי. לשון צהובה ארוכה נשלפה החוצה ונעלמה חזרה לתוך המלתעות. "הוא גדול מאוד", אמר אומן בשמחה.
הלשון הצהובה המפוצלת, שאורכה כחצי מטר, מזכירה את הדרקון הסיני נושף האש, ויש הסבורים כי החיה האינדונזית המשונה הזו היתה ההשראה לדמותו.
עלינו לחוף, פילסנו מעבר ביער וצעדנו לעבר בקתת השומר. היתה זו הליכה דרוכה והססנית, הפעם לא בגלל היתושים כמו בפעמים אחרות, אלא – ותודו שזה נשמע מופלא – בגלל הפחד מדרקונים. "מחר אראה דרקונים", אמרתי בערב לפני כן בטלפון לבני בן השש. "אין דרקונים אבא, זה רק בסרטים", הוא ענה לי בביטחון. הוא צדק, כמובן.
דרקוני הקומודו הם הלטאה הגדולה ביותר בעולם שחיה כיום | צילום: שאטרסטוק

דרקוני הקומודו הם הלטאה הגדולה ביותר בעולם שחיה כיום | צילום: שאטרסטוק

הלטאה הגדולה בעולם

הכוח מקומודו (Varanus comodoensis) התגלה למערב רק בשנת 1911. המגלים היו שני הולנדים. הם ירו בשני פרטים, הפשיטו אותם מעורם  והציגו את העור לראווה בג'אווה. הדרקונים הם למעשה הלטאות (ממשפחת הכוחיים) הגדולות בעולם. אורכה של לטאה כזאת עשוי להגיע ליותר משלושה וחצי מטרים, ומשקלה עד 70 ק"ג (השמועות על אורך של 4 מטרים ומשקל 150 קילוגרמים מוגזמות מעט). שמן המקומי הוא "אורה", אבל הן מכונות בפי כל "דרקוני קומודו".
תוחלת החיים של דרקונים אלה יותר ממאה שנים, והם ניזונים מבשר בלבד. הם זריזים למדי בזכות רגליהם הגדולות, והצעירים שבהם עשויים להיות מהירים מאוד. לכן הם מצליחים לתפוס איילים, חזירי בר, עיזים, עופות ואפילו בני אדם  הטורדים את מנוחתם. ברוק שלהם נמצאים חיידקים מסוכנים הממיתים את טרפם, ולכן גם קורבן שנמלט מידיהם סופו שגופתו תימצא על ידם.  אבל בדרך כלל הם ניזונים מפגרים, כולל גוויות של בני מינם. פיהם הגדול מאפשר להם לבלוע עז שלמה, אבל הם יכולים ללעוס את הטרף ב־50 המלתעות החדות שבפיהם. הם ידועים כשחיינים טובים ומסוגלים לצוד דגים ולהיזון מהם. הצעירים שבהם יכולים לטפס על עצים. זנבם הגדול משמש בדרך כלל כהגה, אבל גם ככלי נשק בעת הצורך. בלילות הם נחים בבורות או במקווי מים.
מאוחר יותר ראינו דרקונים נוספים. רובם התחממו בשמש כמו חרדונים. ראינו גם הרבה נופי בראשית, קופים, חזירי בר ואפילו סוסים שהתפראו, וחיים כיום לבדם בלי למשוך עגלות או להרכיב בני אדם. אחר כך התקרבנו ללוהו ליאנג
(LOH LIANG), חוף קומודו. הערב ירד, גשם טיפטף, ולא היה כל חשד לדרקונים. ניסיתי להירדם על סיפון הספינה.


התושבים האמיתיים

לכאורה, האי הקטן קומודו, ששטחו כ־5,000 קילומטרים רבועים, אינו מרשים ובולט בארכיפלג האינדונזי הענק, שבו כ־13,000 איים. זהו אי יבש למדי השוכן בין פלורס לסומבאווה, בפרובינציית נוסה טנגארה (NUSA TENNGARA) המזרחית והנשכחת. יש בו כפר קטן של בקתות במבוק (קמפונג), ותושביו הם צאצאי אסירים, שעונשם היה גלות. אבל האטרקציה של האי היא תושביו האמיתיים: דרקוני קומודו.
בקומודו וברינצ'ה חיים כ־3,000 דרקונים, ובשלושה איים קטנים יותר באיזור עוד כמה עשרות. איזור זה הוכרז כשמורת טבע, ורשות הפארקים הלאומיים של אינדונזיה הנקראת PHPA אחראית עליו. מטרתה: להגן על חיות ענק אלה.
חוקרים משערים כי הלטאות הללו אינן צאצאיות של הדינוזאורים. נראה, כי הן הופיעו כאן לא הרבה לפני שהופיע ההומו סאפיאנס, כלומר לפני כמה מיליוני שנים (אין מאובנים עתיקים יותר). בעבר היתה תפוצתן רחבה יותר, אבל כיום אי־אפשר לראותן מחוץ לאיזור הקטן והמבודד הזה באינדונזיה.
לדברי מדענים, רק פחות מעשרה אחוזים מהדרקונים הן נקבות המסוגלות להתרבות, אך לא ברור אם זהו יחס טבעי של נקבות וזכרים של מין זה או פרי של אסון אקולוגי. רק מעט ידוע על לטאות הענק. התפוצה המוגבלת הופכת את האוכלוסייה לרגישה לאסונות טבע, כמו סערות, שריפות או מחלות; אבל הסכנות העיקריות המאיימות על הישרדותם הן ציד בלתי חוקי ודחיקתם משטחי המחיה הטבעיים שלהם על ידי האדם. הם ניצודים בדרך כלל לצורך שעשוע, או כדי להשתמש בעורם לקישוט.
בתחילת המאה ה-20 נתפסו רבים מהם ונמכרו לגני חיות ברחבי העולם ולאוספים פרטיים. בשנת 1986 הועברו שני דרקוני קומודו לארצות־הברית כמתנה לנשיא רונלד רייגן, אבל כיום אין שלטונות אינדונזיה מאפשרים להעביר דרקונים אל מחוץ לשמורה.
עד שנת 1996, מספר פעמים בשבוע בשעה קבועה אחר הצהריים, נהגו שומרי הפארק בקומודו לתלות עז בנחל חרב, במרחק כשעה הליכה מהמשרדים. עבור התיירים היתה זו אטרקציה נוחה לצילום. הדרקונים הגיעו, קפצו זה על זה וחיסלו את הפגר בתוך דקות. אבל בהדרגה נוכחו עובדי השמורה כי החיות הפכו לעצלות ולאיטיות יותר, והתחילו לחשוש כי הן מאבדות את כושרן לצוד. הלטאות שנהגו להתבודד בעבר החלו להתקבץ לקבוצות. השינוי באורח חייהן הביא לבסוף להחלטה להפסיק את מנהג תליית העז.
באותו ערב סיפרו לי שלושת הצעירים הדנים שפגשתי בבוקר בקומודו, כי שעתיים אחרי שהפלגתי משם, זה קרה: "עמדנו ליד בקתת השומר, וצפינו אל עדר האיילים בחוף. הם נעו באיטיות, והאחרון שבהם נראה פצוע וגרר רגל. דרקון, שהסתתר בין העצים לא רחוק משם, פתח פתאום בריצה, תפס את האייל הצעיר ברגלו, הפיל אותו והחל ללעוס אותו. מלתעותיו נטפו דם. המחזה המבעית נמשך כשעה, ולא נותרו שאריות".
בפאנטאי מרה – החוף האדום, מול אי קטן לא הרחק מקומודו, צללנו לראות את נפלאות השונית הצבעונית. זו היתה צלילה מיוחדת במינה, לו רק משום שזכרתי היטב כי דרקוני קומודו מיטיבים לשחות.
צילומים: גיל אל-עמי, אייסטוק.
עוד על דרקוני קומודו:

הכוח קומודו
הם ענקיים, קניבלים, רצים מהר ומסריחים מהפה – אלה הם דרקוני קומודו, ואתם באמת לא רוצים להפריע להם באמצע האוכל
צילום: ריינהרד דירשל

 

The Best of Georgia - 4K

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מאינדונזיה

באלי: חגיגות גלונגן
באלי: חגיגות גלונגן

אחת לשנה באות רוחות האבות לבקר את בני משפחותיהן באי באלי, ולכבוד המאורע כל האי לובש חג. המקדשים, הבתים והרחובות מקושטים להפליא ולשולחן מוגשים מאכלים מיוחדים, אף הם מעוטרים מאוד. הצצה לעשרת ימי החג באי האקזוטי

אתרים באינדונזיה – המקומות שאסור להחמיץ
אתרים באינדונזיה – המקומות שאסור להחמיץ

יותר מ-13 אלף איים מרכיבים את אינדונזיה, מדינה בעלת עושר עצום מבחינה אנושית, דתית, תרבותית ונופית. הרי געש פעילים, יערות גשם, מסורות ייחודיות ובעלי חיים אנדמיים הם רק חלק ממה שתפגשו בטיול לאינדונזיה. הנה כמה אתרים מעניינים במיוחד

שמורת טאנג'ונג פוטינג באינדונזיה
שמורת טאנג'ונג פוטינג באינדונזיה

שמורת טאנג'ונג פוטינג באי האינדונזי קלימנטן היא אחד המקומות היחידים בעולם שבו אפשר לראות קופי אורנג אוטן בסביבתם הטבעית. מלבד הקופים האדמוניים, זוהי הזדמנות נדירה לפגוש עוד שלל בעלי חיים אנדמיים, חלקם בסכנת הכחדה. טיול טבע מהחלומות