תפריט עמוד

"לרוב אני עירום. למה לי ללבוש בגדים? הגוף שלי עוטף את נשמתי, ולא צריך שום בגד אחר, אלא בבוקר חורפי שכזה.
"גדלתי במשפחה עשירה בדלהי. תמיד נמשכתי לקבוצות סאדהואים קדושים שהתגודדו בגדות הנהר, ומדי פעם הצטרפתי אליהם במקום ללכת לבית הספר. בגיל 21 עזבתי את המשפחה והצטרפתי לקבוצת סאדהואים. מבחני הקבלה היו קשים מאוד. כ־40 יום הייתי צריך לצום ואסרו עלי לדבר. כשנגמר מבחן הקבלה עברתי עיקור, כדי לדכא כל משיכה מינית. זאת היתה תקופה קשה מאוד עבורי, אך שמחתי שיצאתי מזה בחיים. רבים אחרים שמנסים להתקבל לשורות הסאדהואים מתים מחולשה או עקב סיבוכי העיקור.

"גם אחרי שהתקבלתי, עקבו אחרי עוד שלוש שנים כדי לוודא שבאמת ניתקתי כל קשר עם משפחתי. המשפחה מאוד התנגדה להחלטה שלי. כבר 22 שנה אני נודד ברחבי הודו, ולא ביקרתי אותם אפילו פעם אחת, אבל אמא שלי ואחי מצליחים מדי פעם לאתר אותי ומנסים לשכנע אותי לחזור הביתה.

"אם לא הייתי סאדהו, הייתי מוכר היום תכשיטים בחנות של אבא שלי בדלהי ומתעשר כמו האחים שלי. אבל אני מאושר בחיי. שרפתי את כל הרכוש שלי. מרחתי את גופי באפר, כאילו אני כבר מת ושרפו את גופי. המוות כבר מאחורי ולא יכול עוד להפחיד אותי. אם האלים רוצים במותי, אני מוכן לבוא מיד ולעלות לנירוונה. לפעמים הייתי רוצה שיבואו לקחת לפחות את עיני, כדי שלא אצטרך לראות את סבלם של כל כך הרבה אנשים עניים סביבי".

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: