קולורדו: מסה ורדה והקניון השחור

יוצאים מדנוור בכיוון דרום-מערב, בכביש 285. הכביש, החוצה את שמורת היער פייק (Pike) ואת מעבר קנושה (Kenosha Pass), מגיע אחרי כ-220 קילומטר לצומת עם כביש 50, ליד העיירה סאלידה (Salida). פונים מזרחה, ולאחר שמונים קילומטר נוספים, מגיעים לעיירה קניון סיטי (City Canon), שבה שפע מלונות ומוטלים.

קניון סיטי היא המקום המתאים ללינת לילה, לפני סיור הבוקר ברויאל גורג' (Royal Gorge), הקטע הקניוני האחרון של נהר ארקנזס. על אף שאין זה פארק, כדאי בהחלט לבקר במקום (הזמן המומלץ – מאמצע מאי עד אמצע אוקטובר). כ-13 קילומטר מערבית לעיירה זורם הנהר בשצף בערוץ צר במיוחד, מתחת למצוקי גרניט ענקיים. מעל הקניון תלוי גשר בגובה 315 מטר, וניתן גם לרחף ברכבל מעל התהום, או לרדת ברכבת הנוסעת בשיפוע תלול לתחתית הערוץ – מקום שבו רסס המים, הקצף והרעש יוצרים חוויה בלתי נשכחת.

הקניון השחור. ברחבי הפארק פזורים מצפורים המשקיפים על תחתית הקניון ועל מצוקי הגדה שמנגד | צילום: NPS / Lisa Lynch

מופע קודר בלב הקניון
חוזרים בכביש 50 מערבה, עוברים דרך סאלידה, ואחרי שלושים קילומטר נוספים בכביש פראי, חוצים את מעבר מונארך (Monarch Pass; 3,400 מטר מעל פני הים). שלוש הפסגות שמצידו הצפוני קרויות על שם האוניברסיטאות החשובות בארצות הברית (הרווארד, פרינסטון וייל), ומתנשאות לרום של כ-4,250 מטר.
ממשיכים בכביש 50 מערבה כ-150 קילומטר, באזור הררי מיוער, וממנו פונים צפונה בכביש הצר 347SR, שבו נוסעים כעשרה קילומטר, עד הכניסה לקניון השחור. אתר מדהים זה הוא מהפארקים הצעירים ביותר בארצות ברית (הוא הוכרז ב-1999), על אף שהוגדר כאתר לשימור שנים רבות קודם לכן. רוב התיירים לא מגיעים לפארק הזה, הידוע פחות מהקניונים של מערב ארצות הברית – וההפסד כולו שלהם. גיאולוג אמריקאי אחד ציין, כי "קניונים אחדים במערב גדולים ממנו, מהם ארוכים יותר, מהם עמוקים יותר… אולם אין עוד קניון אחד באמריקה הצפונית המשלב עומק, צרות, תלילות והופעה קודרת-מפחידה כמו הקניון השחור של הגאניסון".

ואכן, המאפיינים הגיאולוגיים הייחודיים של הפארק יצרו כאן אתר יוצא דופן, בשטח זעיר בקנה מידה אמריקאי – 83 קילומטרים רבועים בלבד. בתחומי הפארק נכלל הקטע הדרמטי ביותר בקניון הנהר גאניסון, קטע של כעשרים קילומטר, שבו חרצו המים אפיק בעומק של 800 מטר, דרך סלעי היסוד של האזור. הצבע השולט בקירותיו החשופים של הקניון, אפור כהה עד שחור, מקנה לו אופי קודר ונתן לו את שמו. המרחק בין שתי הגדות מגיע בחלק העליון ל-330 מטר, אך בתחתית הערוץ הוא עומד לעיתים על 12 מטר בלבד. קשיי הנגישות לתחתית הקניון הפכו אותו למקלט בטוח לחיות בר, כמו הצ'יפמנק (Eutamias), הגירית (Taxsidea taxus), חתול הבר (Fellis rufa), הפומה (Felis concolor), המרמיטה (Marmota), הקויוט (Canis latrans) והדוב השחור (Usrus americanus). הקניון הוא אחד המקלטים האחרונים של הבז הנודד (Falco mexicanus), הנמצא בסכנת הכחדה.

מעטים התיירים היורדים לתחתית הקניון או יוצאים לרפטינג בנהר הגועש, והריינג'רים במרכז המבקרים לא מעודדים הרפתקאות כאלה, עקב הסיכון הגבוה הכרוך בהן. בפארק אין שבילי הליכה מסומנים, ומי שרוצים לרדת לקניון ברגל או לגלוש מהמצוקים חייבים בתיאום ובהיתרים מיוחדים.

לאורך החלק המרכזי של הגדה הדרומית, סמוך לשולי המצוק, יש דרך עבירה לכלי רכב. שבילים קצרים (כמה מאות מטרים עד כשני קילומטר) יוצאים ממנה, ומובילים למצפורים מדהימים, המשקיפים על תחתית הקניון ועל מצוקי הגדה הצפונית. מומלץ במיוחד להגיע למצפורי "סלע דוכן המטיף" (Pulpit Rock Overlook), "תצפית השטן" (Devil’s Lookout), ו"הקיר הצבוע" (Painted Wall), שממנו נשקף מצוק כהה, המעוטר בפסים בהירים.

הזמן המומלץ לביקור בפארק – שיש להקדיש לו לפחות שלוש שעות – הוא ממאי עד אוקטובר, כאשר מרכז המבקרים פתוח בכל יום, בשעות 18:00-8:00. בחודשי החורף הדרך אל המצפורים נחסמת לעיתים בשל שלגים, על אף שהנוף הפראי של הפארק עשוי להיות עוד יותר מרשים מאשר בקיץ.

המסלול המוצע מחייב נסיעה של 300 קילומטר ביום השני. לכן, מיד בתום הביקור בקניון השחור, יש לפרוש למוטל הקרוב ללינה. בעיירה מונטרוז (Montrose), הנמצאת על כביש 50, כ-13 קילומטר מערבה מהקניון השחור, יש מגוון אפשרויות לינה.

מידע נוסף באתר הפארק

מסה ורדה. בתחומי הפארק התגלו מאות מכלולים של מגורי צוקים | צילום: Massimo Catarinella, Creative Commons 3.0

אל השולחן הירוק
בבוקר היום השלישי יורדים ממונטרוז דרומה, בכביש 550 – כביש הררי צר ומתפתל. הנתיב נחשב, ובצדק, לאחת מדרכי הנוף היפות בארצות הברית, ואזור יוריי (Ouray), שבו הוא עובר, מכונה "שווייץ של אמריקה". ממשיכים כ-200 קילומטר, דרך שמורת היער סאן חואן (San Juan), ומגיעים לעיירה דוראנגו (Durango), על צומת הכבישים 550 ו-160. פונים מערבה בכביש 160, ואחרי 58 קילומטר נוספים מגיעים לכניסה לפארק מסה ורדה. להבדיל מקודמו הצעיר, זהו אחד הפארקים הוותיקים בארצות הברית (הוא הוכרז ב-1906). שמו, שפירושו "שולחן ירוק" בספרדית, ניתן לאזור על ידי הסיירים הספרדים, שגילו כאן במאה ה-18 רמה ענקית ומיוערת.

הפארק נמצא בקצה הדרומי-מערבי של קולורדו, באזור שבו מרוכזת כיום אוכלוסיה גדולה של אינדיאנים, החיים בשמורותיהם. ההקשר האינדיאני הוא שהקנה לפארק מסה ורדה את חשיבותו, והוא שהביא ב-1978 להכרזתו כאתר שימור בעל חשיבות עולמית (World Heritage Site) על ידי אונסק"ו. הפארק מושך מבקרים וחוקרים בעיקר בשל היותו המתחם הארכיאולוגי החשוב והגדול בארצות הברית. במקום התקיימה במשך כ-750 שנה – מאמצע המאה השישית ועד סוף המאה ה-13 – חברה אינדיאנית, ובתחומי הפארק התגלו כ-4,000 אתרי עתיקות, ובהם כ-600 מכלולים של מגורי צוקים. אחדים ממכלולים אלה הם מהגדולים והשמורים ביותר שהתגלו בעולם.

השם שהוצמד לאינדיאנים הראשונים שחיו במקום הוא "אנאסאזי" (Anasazi), "הקדמונים" בשפת הנבאחו. האנאסאזי, שהיו במקור ציידים-מלקטים, חיו תחילה בבורות חפורים, אבל בהמשך פיתחו בהדרגה כלכלה חקלאית, והצטיינו בהקמת מבני פולחן. בראשית המאה ה-13 הגיעה תנופת הפיתוח במקום לשיאה, והוקמו המכלולים הארכיטקטוניים המדהימים של מגורי הצוקים. זמן קצר לאחר מכן, בסוף המאה ה-13, ננטש האתר, מסיבה שלא הובהרה עד היום.

אל הפארק – שמומלץ לבקר בו באביב, בקיץ או בתחילת הסתיו – נכנסים ישירות מכביש 160, ובתוכו נוסעים בכביש מתפתל וקשה לנהיגה 24 קילומטר, עד מרכז המבקרים. בדרך חובה לעצור ב"נקודת הפארק" (Park Point), האתר הגבוה ביותר במסה ורדה (2,621 מטר), לתצפית נוף פנורמית מהממת. מרכז המבקרים פעיל ממאי עד סוף ספטמבר, ולידו נמצאים המוטל היחיד הקיים בתוך הפארק, Far View Lodge, מסעדות, חנות ותחנת דלק.

ארמון הצוק ומקדש השמש
לפני הסיור בפארק, מומלץ לצפות במופע המולטימדיה "אנאסאזי", הנערך בלודג' ומציג את ההיסטוריה של הקהילה האינדיאנית שהתקיימה כאן בעבר ואת אורח החיים שלה. עשרה קילומטר נוספים דרומה מובילים אל מוזיאון צ'אפין מסה (Chapin Mesa), הפתוח בכל חודשי השנה, ומציג ממצאים שנחשפו באתר.
המוזיאון משמש גם כנקודת יציאה לסיורים עצמאיים בפארק, ולטיולים בהנחיית הריינג'רים. האתרים המרשימים ביותר הם בית עץ האשוח (Spruce Tree House), מול המוזיאון; בית המגדל המרובע (Square Tower House) בן חמש הקומות; בית המרפסת (Balcony House), שאליו ניתן להגיע רק בסולם שגובהו עשרה מטר; מקדש השמש (Sun Temple) וארמון הצוק (Cliff Palace), קבוצה מדהימה של מבנים צמודים, ובה כ-200 חדרים.

נסיעה בשתי דרכים חד-סטריות טבעתיות מאפשרת צפייה באתרים השונים גם למי שאינם מסוגלים להגיע אליהם ברגל. חשוב לזכור, שהכניסה לאתרים כרוכה במקרים מסוימים במאמץ גופני ניכר, ולכן מומלץ ללוקים במחלות לב או ריאה וביתר לחץ דם להסתפק במבט עליהם מנקודות התצפית.
מלבד הלודג' שבפארק אפשר ללון בעיירה הסמוכה קורטז, הנמצאת על כביש 160, 16 קילומטר מערבה מהכניסה לפארק. זאת גם נקודת הסיום במסלול הארוך שעשינו.

מידע נוסף באתר הפארק