התאמה: לכל המשפחה. קושי מסלול: קל מאוד! אורך מסלול: כשני קילומטרים משך מסלול: שעה וחצי הגעה מהמרכז: נסיעה בכביש ירושלים-תל אביב לכיוון ירושלים. במחלף בן שמן פנייה לעבר מודיעין, כביש מס' 443. כקילומטר וחצי אחרי הפנייה ימינה למבוא מודיעים ישנה פנייה שמאלה אל קברות המכבים. פונים שמאלה ומיד שוב שמאלה אל רחבת חנייה הסמוכה לכביש הראשי. ממגרש החנייה נפסע אל הגבעה הסמוכה. היא זרועה קברים חצובים בסלע ומסודרים בשתי שורות. הקברים בנויים במתכונת פיר קטן, שבתחתיתו שני מקומות קבורה, אולי לבני זוג. מעל הקברים הונחו מכסים אבן גדולים וכבדים. כיום חלקם חסרים. זהו המקום אליו מצביע השילוט. האומנם כאן נקברו המכבים? ממתי מזוהה כך המקום? מסתבר שבערבית נקרא המקום קובור אל-יהוד, קברי היהודים, אולם החשמונאים לא מוזכרים. אנו שולפים עדות לעזרתנו. העד הוא זרובבל חביב ז"ל, לשעבר חניך הגמנסיה העברית בהרצליה. הוא מספר כיצד בשנת 1907 יצאה למקום משלחת חיפושים. כשהגיעו לאזור פגשו רועה ערבי וכששאלוהו היכן קברי החשמונאים, לקח אותם אל המקום בו אנו עומדים כרגע ואמר להם: אלו קברי היהודים. זרובבל מספר כמה מורי ותלמידי הגמנסיה התרגשו, הדליקו במקום נר חנוכה ראשון, ויצרו מסורת על מקום קבורתם של החשמונאים. השתכנעתם? לא ממש? בצדק… הבה נמשיך, נחלוף על פני האנדרטה הגדולה, נמשיך בדרך עפר ונפנה שמאלה, לעבר הכביש הראשי. ממש בסמוך אליו נמצאת מערת קבורה עתיקה. היא נחשפה עם הרחבת הכביש. נמצאו בתוכה גלוסקמאות אבן (ארונות קבורה קטנים, לעצמות) עליהן חקוקים השמות חשמן, שמעון, מרים, שרה, מנילאוס. חלק מהשמות מוכרים לנו ממשפחת בית חשמונאי. התרגשות גדולה הייתה בקרב החוקרים. האומנם התגלו קברות המכבים? גם כאן ישנן כמה בעיות. ראשית, ידוע כי קבורה בגלוקסמאות אבן לא הייתה נהוגה לפני ימי המלך הורדוס, המאוחר בעשרות שנים לחשמונאים ושנית – ישנה עדות נוספת שטרם הזכרנו. הפעם זוהי עדות בת 2000 שנה; כתביו של ההיסטוריון יוסף בן- מתתיהו. הוא מספר לנו כי שמעון החשמונאי הקים מצבה גדולה לאחיו. המצבה הייתה בנויה אבנים טובות, נראתה למרחוק והשקיפה על הים. הוא מתאר עמודים מפוארים ושבע פירמידות: שתיים להוריו וחמש עבור אחיו. במקורות אחרים מצוין מקום הקבר בסמיכות לכפר מודיעין, הוא הכפר אל-מידיא הסמוך לנו. אם כך, נפסלה גם אפשרות המערה. מה עושים? בואו נתרחק קודם כל מרעש המכוניות הדוהרות על הכביש. נחזור אל הרחבת האנדרטה ונמשיך ממנה בדרך עפר צפונה (שמאלה) אל גבעה סמוכה, ובה מבנה קבר מוסלמי של שיח' ע'רבאוי (המערבי). ח'רבת הגרדי גורס השלט, לצדו אנדרטת אבן, המנופצת פעם אחר פעם, לזכר 23 חיילי צה"ל שמצאו את מותם במקום במהלך מלחמת העצמאות. במהלך המאה ה-19 זוהה המקום כאתר אפשרי למקום קבורת המכבים. ראשית, הסתכלו מערבה, מבין העצים. ביום עם ראות טובה אכן ניתן לראות מכאן את הים, כפי שכותב בן-מתתיהו. איפה כל השרידים המפוארים אתם שואלים, ובצדק. ובכן, צר לי לאכזב אתכם, הם אינם. אולם הארכיאולוג קונארד שיק, שחפר כאן במאה ה-19 מצא כאן שרידי כנסייה מפוארת ותחתיה מצא גרם מדרגות שירד למערות קברים. היו שם חמישה קברים בטור ועוד שניים ניצבים. נשמע מוכר? בהתאם להסכמים עם התורכים, כיסה את החפירה ומאז לא נחפר המקום שנית. שרידי בנייה קדומה, באבנים גדולות, עודם מפוזרים בשטח. כתובות מרוססות על הקיר וריבוי נרות הנשמה הדולקים הם עדות לכך שיהודים מסוימים מקדשים היום את קבר השיח' כקברו של מתתיהו. היכן קבורים המכבים? בהחלט יכול להיות שכאן, אולם כדי להיות בטוחים נאלץ להמתין לחפירות ארכיאולוגיות מסודרות במקום. |
האמנם "קברי המכבים" באמת שלהם? האם קבר מתתיהו הכהן אינו אלא קבר שייח ערבי? החליטו בעצמכם פורסם 5.10.11 |
Array
(
)