טיול בעמק נוברה, צפון הודו

כשמתחילה העלייה נשמעים ברקע שני רעשים בולטים: הקליקים של חגורות הבטיחות של היושבים בג'יפ, שמבינים שאם לא עכשיו אימתי, והצפירות הבלתי פוסקות של הנהג. שם הנהג הוא קארמה והוא צופר את דרכו במיומנות בסיבובים חדים בין חמורים תועים, פרות קדושות וילדים חמודים בתלבושת בית ספר כחולה, בעוד אנחנו מתפללים לקארמה טובה. הרעשים לא מפריעים להנאה מהנוף המשגע, שמוגש לנוסע במגוון צורות גיאומטריות: מקווים של מפולות ענק בצהוב חיוור ועד למשולשי פסגות אדמדמים מצופים שלג. כשמתחילים לצוץ כפרים בצדי הדרך, בולטים בירוק יער ובלבוש הצבעוני של התושבים, נוסף לחלל הרכב קולן של קריאות ההתפעלות של הנוסעים. ברוכים הבאים לעמק נוברה (Nubra) בצפון הודו, ליד הגבול עם פקיסטן.

למידע נוסף:

• מידע וכתבות על צפון הודו
• דרום הודו – מדריך מסע אחר
• הודו – מדריך מסע אחר

הדרך מלה לעמק נוברה
קחו את הרי אילת, הכפילו את מספרם, הגדילו והגביהו אותם פי כמה, פזרו שלג בפסגותיהם והרי לכם אזור לדאק, בין המדבריות הגבוהים בעולם, בצל הרי ההימלאיה. העיר המרכזית באזור היא לה (Leh), אליה ניתן להגיע בטיסה מדלהי (וכך תזכו בנוף מדהים וגם תנחתו באחד מנמלי התעופה הגבוהים בעולם) או באוטובוס ממנאלי (וכך תזכו בכאב ראש). עמק נוברה הפראי והמרתק נמצא בקצה הצפוני-מזרחי של חבל לדאק, על גבול פקיסטן-סין. לכן, לפני שתגיעו לעמק עליכם להוציא אישור שהייה (Permit), שאותו תוכלו לקבל בכל סוכנות נסיעות תוך יום אחד בתמורה לכ-500 רופי (30שקל).

השתקפות ליד הכפר הונדר, עמק נוברה

אחרי שקיבלתם אישור, תוכלו לטייל בעמק בשלוש שיטות:
שיטת היאק הבודד: מתחנת האוטובוס של לה, סעו באוטובוס מקומי אל הכפר דיסקיט (Diskit) ומשם טיילו בין הכפרים באמצעות אוטובוסים. כך יהיה לכם חופש מוחלט ותוכלו ליהנות מחוויה אותנטית.
שיטת היאק האמיץ: תפסו טרמפים מהיציאה הצפונית של העיר וכך תוכלו להכיר את המקומיים מקרוב וגם לנסוע בזול.
שיטת היאק הבטוח: אם אתם קבוצה של שישה אנשים ויותר, תוכלו לשכור נהג עם ג'יפ שיסיע אתכם בין הכפרים ועל הדרך יעצור לכם במקומות שווים לצילום וימליץ לכם על גסט האוסים ומסעדות בכפרים. כך תוכלו להיות לטייל בביטחון, בנוחות ובמהירות. לפני הנסיעה (כ-2000 רופי לאדם), מומלץ לבדוק שהנהג לא שתה או עישן ושישן טוב בלילה: הדרך עד לכפר הראשון, חמש שעות אורכה, מצריכה ריכוז רב. אני בחרתי לטייל בשיטה האחרונה. יצאנו לדרך אני ועוד שש בחורות, ושרדתי כדי לספר.

שיטת היאק הבטוח – הג'יפ שלנו בדרכו לעמק

אחרי כשעתיים נסיעה וחמש עצירות לשירותים, אנחנו עוברים את הפאס הכי גבוה בעולם לכלי רכב (Khardung La – 5602 meters). הנוף המושלג מתחלף בצבעים ארציים שנחתכים בנהר גועש ואפור ככל שאנחנו מתקדמים, עד שאנחנו עוצרים בכפר דיסקיט. הכפר הציורי הוא מקום נחמד למנוחה וארוחה, וטומן בחובו עוד שתי נקודות עניין: בתמורה ל-30 רופי תוכלו לבקר במנזר העתיק השוכן על צלע ההר ובפסל בודהה מוזהב עצום בגודלו, ממנו יש תצפית מרהיבה אל העמק.

הבודהה המוזהב ליד הכפר דיסקיט

כשאני שואל את קארמה הנהג מדוע הוצב הפסל דווקא כאן, הוא צוחק ועונה: "להראות לפקיסטנים, שלא יבואו לפה!" ואני לא יכול שלא להיזכר בבודהה שלנו בארץ: הוא עומד שם גאה ופוער את פיו בהתרסה אל עבר רמת הגולן וסוריה – האריה השואג בתל חי.

ואכן, מטיילים רבים (אם כי יש סיכוי שזה רק אני…) מכנים אזור זה בשם "רמת הגולן ההודית". נקודות הדמיון רבות: אזור נידח ופראי בצפון המדינה, יישובים מעטים, עיסוק מרכזי בחקלאות ובצאן, אוכלוסיית מיעוטים ונוכחות צבאית מרשימה בעקבות הקרבה לגבול.

בדרכנו לכפר טורטוק (Turtuk) אנחנו עוצרים בדיונות החול של הונדר (Hunder). בין ריצה בחולות האפורים לרכיבה על גמלים דו דבשתיים אנחנו מוצאים זמן לרקוד במעגל עם משפחה לדאקית שיצאה לפיקניק. הבגדים הצבעוניים שלהם בולטים על רקע ההרים, ואחרי שתמה מוזיקת המנטרה הטיבטית, אנחנו מנסים לשווא ללמד אותם את "עוד יבוא שלום עלינו" – שיר שרלוונטי הרבה בשבילנו, קצת בשבילם.

ריקוד ספונטני עם קבוצת לאדקים בדיונות החול של הכפר הונדר שבעמק נוברה

במפות מסוימות לא תוכלו למצוא את הכפר טורטוק. במפות אחרות יופיע כיתוב שמתריע שהגבולות המסומנים במפה הינם זמניים ו/או לא מוסכמים על כל המדינות השכנות. במלחמת הודו-פקיסטן ב-1971 הפקיסטנים כבשו חלק מעמק נוברה, אך ההודים דחקו אותם חזרה ואף כבשו חלק קטן מפקיסטן, הכפר טורטוק בתוכו. וכאן מתגלה לי נקודת הדמיון המרכזית: כמו הרמה, גם זו היא אדמה שהתנהלה עליה מלחמה, וחלקה אף שטח כבוש שנוי במחלוקת. אחרי עלייה מעייפת אנחנו מגיעים לגסט האוס המומלץ של חוסיין, שמכבד אותנו במשמשים טריים (תוך כדי שהוא מזהיר, בעברית, לא לאכול הרבה כדי להימנע משלשול). אוכלוסיית הכפר מורכבת מתושבים מוסלמים מהזרם הסופי באסלאם ומטיילים ישראלים שמצלמים אותם ללא הפסקה.

ילדה מהכפר טורטוק. תושבי הכפר הם מוסלמים מהזרם הסופי

ניתן לעלות למנזר ולצפות בנוף משגע, לעשות טיול יום מאתגר למפל סמוך או פשוט לצפות במקומיים מנהלים את חייהם השלווים: אמהות ממיינות גרגרי חיטה, ילדים צוחקים בדרכם לבית הספר וגברים שסוחבים קש או דליי מים.

אישה עובדת בשדה חיטה בכפר טורטוק

הדרך חזרה ללה אורכת שמונה שעות, אבל אני לא נרדם. הצבעים, האנשים והצלילים של העמק מעסיקים את המחשבות, אבל לבסוף הגוף נכנע ואני שוקע בשינה. כשאני מתעורר מצפירה חזקה במיוחד של קארמה (הפרות בהודו פשוט לא זזות מהכביש), אני נזכר בנקודת דמיון נוספת של האזור לרמת הגולן: כמו הרמה, גם עמק נוברה נחשב בעיני לאחד האזורים היפים והמרתקים בתת היבשת, וגם אליו אין ספק שאחזור לבקר שוב.

פינוקים נוסח עמק נוברה – בית ההארחה דרגון גסט האוס בהונדר

מפת האזור: