איך בכל זאת מפיקים את המקסימום ממסע צילומים של ארבע על ארבע? איך אפשר להתגבר על המגבלות ולצלם תמונות טובות? ואיך מעבירים בצילום את אווירת המסע? הנה כמה עצות טובות.
הצלם מצלם והשיירה עוברת
ונפתח דווקא באזהרה: מי שמצלם לא נוהג. הנהג צריך להיות מרוכז מאוד, להסתכל על הדרך כל הזמן ולא לעסוק בחיפוש זוויות צילום טובות.
ועכשיו אליכם, הצלמים. קודם כל, שבו ליד הנהג. כשיושבים מאחורה שדה הראייה
|
אפשר לנצל את תנועת הרכב כדי להעביר את תחושת הנסיעה. בתמונה זו, שצולמה במהירות תריס נמוכה יחסית, טשטוש העצים מקדימה וחדות העצמים במרחק גורמים למתבונן להרגיש כאילו הוא עצמו מביט מחלון הרכב הנוסע | צילום: דובי טל |
מצומצם יותר. הקפידו שהמצלמה תהיה תמיד על הברכיים, ושמלאי סרטי הצילום, ערכת הניקוי ועדשה נוספת יהיו בהישג יד. אם במהלך הנסיעה נתקלתם במשהו ששווה צילום, מובן שהדבר הטוב ביותר הוא לעצור בצד הדרך, לרדת מן הרכב, לקחת את הזמן שלכם ולהתמסר לצילום. הקפידו לרדת באופן בטוח. תנו לג'יפים שמאחוריכם לעבור ולענני האבק לשקוע בטרם תצלמו. האם כדאי לצלם גם את הג'יפ כחלק מההתרחשות או להעלים אותו? זה כבר תלוי בכם. אם העניין שלכם הוא לא רק בנוף הסובב אלא גם במסע עצמו, נסו למצוא דרכים לשלב בצילום את הג'יפ כולו או אולי חלקים ממנו.
ומה אם לא מתאפשר, מפאת הזמן או המיקום, לרדת מהג'יפ? רצוי מאוד לכל הפחות לעצור, ואז לעשות כמיטב יכולתכם למצוא זווית צילום טובה מתוך הרכב. אם אתם ברכב סגור אל תתעצלו לפתוח את החלון, גם אם בחוץ חם או קר מאוד (לשמשות יש לעתים גוון כהה שמעוות את התמונה, ומן הסתם הן גם לא נמלטו מקצת בוץ ואבק בדרך. גם מהשתקפויות כדאי להיזהר).
גם במקרה כזה תוכלו לבחור אם להעלים את הג'יפ מן התמונה או להפך, להכליל אותו כדי לתת את תחושת המסע. כדי לעשות זאת תוכלו להשתמש בעדשה רחבת זווית (20־28 מ"מ) ולהכניס לצילום את מסגרת החלון ואולי גם את חלל הג'יפ ואת יושביו.
ומה עושים אם אין שום אפשרות לעצור, ובכל זאת הנוף מפתה אתכם וחבל לוותר לחלוטין על תמונה? כאן יש לכם שתי אפשרויות: הראשונה היא לייצב את המצלמה עד כמה שאפשר ואז לעבוד במהירות גבוהה (1/250 או 1/500), כדי לבטל את תזוזת המצלמה. האפשרות השנייה היא לנצל את התנודות כדי להעביר את תחושת התנועה, ואז לצלם במהירות נמוכה (דוגמה לכך אפשר לראות בתמונה משמאל).
הג'יפ כאובייקט
מסע הג'יפים יספק לכם הזדמנויות לצילומים רבי אקשן, שהג'יפ יכול לשמש בהם נושא מרכזי. זוהי גם הזדמנות לשחק קצת בצילום תנועה. למשל, אם תצלמו תוך כדי נסיעה רכב הנע במקביל אליכם באותה מהירות, הרכב
|
שק מלא אורז או שעועית, הקרוי bean bag, מאפשר לייצב את המצלמה בקלות לצילום מתוך רכב עומד | צילום: Niall Benvie |
יתקבל חד והנוף מאחוריו ייראה מרוח. תוצאה דומה תקבלו אם תעמדו במקום ותעקבו, עם המצלמה, אחר רכב נוסע, כשהצילום נעשה במהירות נמוכה. כדי לקבל אפקט הפוך – רקע חד ורכב מטושטש – הישארו בחשיפה ארוכה אך יצבו את המצלמה.
במעברים קשים אפשר לרדת מהרכב (בזהירות!) ולצלם את המתרחש: יש מצבים שבהם גלגל או שניים נשארים באוויר, ואפשר לתפוס את הרכב בזוויות לא שגרתיות. במקרים כאלה נסו לצלם מזווית נמוכה עם עדשה רחבת זווית, כדי להעצים את מראה הרכב המתמרן.
ואם כבר מדברים על תמרונים: אנחנו, כמובן, בעד נהיגה זהירה. אם בכל זאת נקלעתם למצב שדורש חילוץ, נסו לתעד את האקשן סביב החילוץ: שקיעת הרכב, התחפרות הגלגלים באדמה, העפר שניתז לכל עבר… כך, לפחות, תישארו עם חוויה מתועדת.
הגנת המצלמה
נסיעת שטח חושפת את ציוד הצילום למזיקים כגון אבק, מים וטלטולים. הנה כמה דרכים לשמור על הציוד:
• האבק הרב עלול לגרום נזק לסרטים, לעדשה וכמובן לתוצאה הסופית. כשמחליפים סרט, אל תפתחו את מכסה המצלמה במקום שיש בו הרבה אבק. לפעמים גרגר אבק קטן שנכנס למצלמה שורט את הסרט לכל אורכו. בכלל, כדאי מדי פעם, לפני שמצלמים, לבדוק את נקיון המצלמה ולנקות את העדשה.
• חובה להרכיב על העדשה פילטר, להגנה משריטות ומאבק.
• ציוד הצילום חייב להיות ארוז בתיק מרופד, שאותו יש למקם במקום בטוח ברכב ולא תחת אביזרים שעלולים ליפול עליו בהיטלטלות הנסיעה.
• אם המסלול אמור לעבור בתוך נחלי מים זורמים, רצוי להגן על הציוד בתיק אטום למים, או בשקיות אטומות מיוחדות למצלמה.