ציד לווייתנים – תמונת מצב

שתפו:

האמנה הבינלאומית האוסרת על ציד לווייתנים, שנחתמה ב-1946, נועדה להגן על היונקים הימיים האדירים מסכנת הכחדה. אלא שלא כל המדינות, גם כאלה החתומות על האמנה, נמנעות מהציד, ועם הודעתה של יפן כי החל מקיץ 2019 היא תתיר ציד לצורכי מסחר, מצבם של הלווייתנים נראה עגום מתמיד. יש סיבה לדאגה

עודכן 5.3.19

"קראו לי ישמעאל" היא אחת משורות הפתיחה המפורסמות ביותר בספרות העולמית. ספרו של הרמן מלוויל, מובי דיק, יצא לאור בנובמבר 1851, הוא נחשב מהפכני לתקופתו והעמיד את מלוויל בשורה הראשונה של הסופרים האמריקאים. אבל מה שהלהיב את הקוראים במחצית המאה ה-19, קשה בהרבה לעיכול בעשור השני של המאה ה-21.

ציד לווייתנים, שהלהיב כל כך את גיבוריו של מלוויל, הוא אחד הנושאים הבוערים כיום בתחום של שימור בעלי חיים ומניעת הכחדתם. לכאורה, אין סיבה שהבעיה תמשיך להתקיים בימינו. כבר ב-1946 נחתמה אמנה בינלאומית להסדרת ציד לווייתנים והיא נכנסה לתוקף ב-1948 (ישראל, אגב, אשררה את האמנה רק ב-2006). האמנה נועדה להסדיר את ציד הלווייתנים לצורכי מסחר, מחקר ומורשת – הסעיף האחרון מתייחס לציד מסורתי של ילידים (למשל האינואטים בגרינלנד), שזהו חלק ממורשתם. כעשור לאחר חתימת האמנה, הוסף לה סעיף האוסר על ציד לווייתנים באמצעות מטוסים ומסוקים.

ציד לווייתנים בשפיצברגן, נורווגיה. ציור מסוף המאה ה-17

ציד לווייתנים בשפיצברגן, נורווגיה. ציור מסוף המאה ה-17

מנצלים את הפרצה

האמנה להסדרת ציד לווייתנים, שהחליפה הסכם בינלאומי משנת 1937, נועדה לתת פתרון להרג מתמשך של לווייתנים, שהביא מספר מינים עד לסף הכחדה חמורה. הבעיה באמנה, המפוקחת על ידי הנציבות הבינלאומית לציד לווייתנים (IWC), שהיא אמנם אוסרת על ציד מסחרי של לווייתנים, אבל הותירה אפשרות לציד למטרות מחקר ומורשת. במהלך עשרות שנים כמה מדינות השתמשו בפרצה המאפשרת ציד למטרות מחקר ולמרות שהיו חברות ב-IWC, הן המשיכו לצוד לווייתנים בנימוק שזהו חלק ממחקר של יונקים ימיים. את העובדה שבשר לווייתנים הופיע בשווקים מקומיים ונמכר במסעדות הסבירו בכך שלאחר שהמחקר מסתיים, הבשר שנותר נמכר כמזון.

לעומתם, ארגונים סביבתיים טוענים כי ציד הלווייתנים המתמשך נועד לצורכי מסחר ואין דבר בינו לבין מחקר מדעי. לאורך השנים, פעילים סביבתיים מארגונים דוגמת גרינפיס וסי שאפרד (Sea Shepard, "רועה הים") התעמתו באופן ישיר ובלתי מתפשר עם ציידי לווייתנים, דבר שגרר תגובות מאיימות ואפילו מסכנות חיים, כמו ניסיונות להטביע את סירות הפעילים ושימוש בנשק חם נגדם.

פעילים של סי שאפרד מתעמתים עם צידי לווייתנים

מה המצב כיום?

שלוש מדינות מתועשות ומתקדמות ממשיכות גם היום לצוד לוויתנים באופן גלוי, למרות ששלושתן היו או עדיין חברות ב-IWC – נורווגיה, איסלנד ויפן. נורווגיה פרשה מה-IWC בראשית שנות התשעים, לאחר שהנציבות הכריזה על הקפאת הציד לצורכי מחקר לתקופה של עשר שנים. הנורווגים מתירים לצוד כמות מסוימת של לווייתני מינקי, אלא שהמספר הזה עולה בהדרגה בכל שנה, וכיום ההיתר מגיע לאלף לווייתנים בשנה. ציד של נקבות בגיל הפריון מעמיד את האוכלוסייה של לווייתני מינקי בצפון האוקיינוס האטלנטי בסכנה חמורה.

הלב נשבר: גופה של לווייתן גדול סנפיר שניצוד בצפון האוקיינוס האטלנטי

הלב נשבר: גופה של לווייתן גדול סנפיר שניצוד בצפון האוקיינוס האטלנטי | צילום: KasperFiil / Shutterstock.com

איסלנד פרשה אף היא ב-1992 מהאמנה, בעקבות ההקפאה על ציד למטרות מחקר. אלא שבשונה מנורווגיה, לאורך השנים נעשו מצדה ניסיונות חוזרים ונשנים להתקבל בחזרה ל-IWC. הנציבות סירבה לאשר את חזרתה של איסלנד כל עוד היא אינה מסכימה להתחייב באופן מפורש על עצירת הציד למטרות מחקר. לבסוף הושג הסכם וב-2004 איסלנד חזרה ל-IWC, אולם שנתיים מאוחר יותר, ב-2006, היא שבה והתירה ציד של לווייתנים מצויים ולווייתני מינקי. ארגונים סביבתיים מקומיים, המתנגדים למהלך, יצאו בקמפיין המצהיר "הכירו אותנו, אל תאכלו אותנו", שנועד להעלות מודעות ולהרתיע את תושבי איסלנד והתיירים המטיילים בה מאכילת בשר לווייתן.

אבל האיום הגדול ביותר על הלווייתנים מגיע מצד יפן, שיש לה היסטוריה ארוכה ועקובה מדם של ציד לווייתנים. לאורך כל שנות חברותה ב-IWC, יפן המשיכה בציד, כביכול למטרות מחקר, למרות שהמספרים הגדולים מאוד העידו אחרת. יפן גם התעמתה באופן גלוי, בים ובבתי משפט, עם פעילים סביבתיים המתנגדים לציד. ציידי הלווייתנים היפנים יוצאים למסעות ציד לא רק בגבולות הימיים של יפן אלא גם באוקיינוס הדרומי, באזור אנטארקטיקה, למרות מחאות בינלאומיות והתרעות מצד IWC.

הפגנה בלונדון בתחילת 2019, לאחר שיפן הודיעה על כוונתה לחדש את ציד הלווייתנים

הפגנה בלונדון בתחילת 2019, לאחר שיפן הודיעה על כוונתה לחדש את ציד הלווייתנים | צילום: Kevin J. Frost / Shutterstock.com

בשנת 2014, בעקבות עתירה שהגישה ממשלת אוסטרליה, קבע בית הדין הבינלאומי בהאג כי ציד הלווייתנים של יפן אינו חוקי ואסר על המשכו. אלא שגם החלטה זאת לא עצרה את הציידים, ובכירים בממשלת יפן טענו להגנתם כי אכילת בשר לווייתנים היא חלק בלתי נפרד המסורת היפנית ועל כן יש להתיר את הציד לא רק מסיבות מחקריות אלא גם מסיבות של מורשת. אלא שלמעשה בשר לווייתנים מהווה אחוז קטן מאוד מהדיאטה של היפנים ונראה שלא היו פורצות מחאות אם הוא היה נעלם כליל מהשווקים.

יפן מכריזה על חזרה לציד לווייתנים

העימותים בין החברות האחרות ב-IWC ויפן נמשכו לאורך העשורים האחרונים, עד שיפן הודיעה בראשית 2019, כי היא פורשת מהנציגות ומתכננת לחזור לציד לווייתנים באופן מלא החל מיוני 2019. ההצהרה הזאת, מצדה של ציידת הלווייתנים הגדולה ביותר כיום, משאירה כל אוהב בעלי חיים בכלל ויונקים ימיים בפרט בחרדה עמוקה לגבי הגורל הצפוי ללווייתנים.

בתמונה הפותחת: גופות לווייתנים שנטבחו בצפון האוקיינוס האטלנטי, סמוך לאיי פארו | צילום: Uladzimir Navumenka / Shutterstock.com
לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: