צופן הזהב

באביב 1822 עזב תומס בייל בפעם האחרונה את מלון וושינגטון שבמדינת וירג'יניה, וחזר למדינת ניו מקסיקו, להצטרף לשותפיו לעסקי כריית הזהב. לפני צאתו השאיר בייל תיבת מתכת קטנה בידי מנהל המלון, אדם בשם רוברט מוריס. הוא הורה לו לפתוח אותה אם לא יקבל ממנו אות חיים בעשר השנים שלאחר מכן. בשעה שקיבל את התיבה לידיו, לא יכול היה מוריס להעלות בדעתו את המהומה שעתידה התיבה לחולל, ובוודאי לא כי גם 182 שנה לאחר מכן יעסיק העניין מספר רב של מתמטיקאים ומדעני מחשב.
לאחר המתנה סבלנית של יותר מעשרים שנה החליט מוריס לפתוח את התיבה. להפתעתו גילה בתיבה הסבר למציאת כמות זהב עצומה, אותה הטמינו בייל ושותפיו בקרבת המלון. בייל, אשר הכיר את יושרו יוצא הדופן של מוריס, השאיר בתיבה גם רשימה של 31 יורשים וקרובי משפחה הזכאים לזהב, ובהם מוריס. לאכזבתו גילה מוריס כי ההוראות שהשאיר בייל היו בשלושה מסמכים נפרדים, כולם מוצפנים.
במשך כמה שנים ניסה מוריס לפצח את הצופן בעצמו, ללא הצלחה. כאשר הגיע לגיל
84, פנה מוריס ככל הנראה לעזרתו של אדם בשם ג'יימס וורד. במשך שנים רבות ניסה וורד לשבור את הצופן, והצליח לפענח את אחד המסמכים. וורד גילה שכל מספר בצופן הוא בעצם מספרה הסידורי של מלה בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, וכי האות המקושרת אליו היא האות הראשונה של אותה מלה. כך, למשל, הספרה 3 מתייחסת למלה השלישית בהכרזת העצמאות שהיא "The", ולכן האות המיוצגת על ידי ספרה זו היא T .
וורד לא הצליח לפענח את שני המסמכים האחרים, ובלית ברירה סיכם את הישגיו בספר, שראה אור בשנת 1885. פרסום דבר האוצר והצופן גרם לתכונה רבה. אלפי מתמטיקאים, מפענחי צפנים וחובבים ניסו מאז את כוחם בשבירת הצופן, אך איש מהם לא דיווח על התקדמות. אפילו המצאת המחשב לא סייעה: נסיונותיהם של מדעני מחשב לפענח את הצופן העלו חרס, ותוכנות שונות, שהופצו ברשת האינטרנט כדי להשתמש בכוח החישוב של מחשבים אישיים, נחלו אף הן כישלון.
לאחר יותר ממאה שנות נסיונות כושלים, התגבר הספק באשר לנכונות הסיפור. מדענים העלו את הסברה כי הצופן אינו אלא תרמית. על פי אחת הגרסאות, הזהב מעולם לא הוטמן באדמה, אלא חולק בין השותפים, ומי שפרסם את הסיפור בדבר המטמון היה לא אחר מאשר הסופר אדגר אלן פו. מנגד, מחקרים מדעיים מלמדים כי מדובר בצופן אמיתי.
העיסוק בצופן לא פסק מעולם, ובאחרונה הוא אף גבר, עקב שמועה שלפיה אחד מצאצאיו של בייל הצליח למצוא את המפתח לצופן בין חפציו הישנים. על פי השמועה, הוא לא דיווח באופן רשמי על מציאת האוצר כדי לא לחלוק בממון עם יורשיהם של שותפי בייל. לפי נתוניו של בייל, במסמך היחיד שפוענח על ידי וורד, שוויו של הזהב הוא יותר מעשרה מיליון דולר.