צ'אד: כמה עובדות שאולי לא ידעתם

• צ'אד, או בשמה הרשמי הרפובליקה של צ'אד, היא המדינה החמישית בגודלה באפריקה. היא ממוקמת בצפון-מרכז היבשת ואין לה מוצא לים. למעשה, זוהי המדינה השלישית בגודלה בעולם שאין לה מוצא לים – רק קזחסטן ומונגוליה גדולות ממנה. יש לה גבול משותף עם שש מדינות: לוב, סודאן, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קמרון, ניגריה וניז'ר.

• הכינוי "הלב המת של אפריקה" ניתן לצ'אד לא כפי שניתן לחשוב בגלל מצב זכויות האדם הרעוע, אלא בגלל האקלים המדברי והצחיח, בעיקר בצפון המדינה, ומפגעים כמו בצורות, סופות חול ונחילי ארבה. למעשה, רק חלק זניח של אדמות צ'אד מתאימות לגידולי חקלאות.

• צ'אד היתה קולוניה צרפתית, את עצמאותה היא קיבלה ב-1960, אבל עדיין אפשר למצוא כאן השפעות צרפתיות: לצד ערבית, גם צרפתית היא שפה רשמית, והדגל של צ'אד דומה מאוד לדגל הצרפתי – שלושה פסים מאונכים, משמאל פס כחול ומימין פס אדום, ההבדל הוא בפס האמצעי שבדגל הצ'אדי הוא צהוב ובדגל הצרפתי – לבן.

• צ'אד קיבלה את שמה מאגם צ'אד, האגם הרביעי בגודלו באפריקה, שנמצא על גבול של ארבע מדינות: יותר ממחציתו נמצאת בשטחה של צ'אד והשאר בקמרון, ניגריה וניז'ר. פירוש המילה צ'אד היא "גוף מים גדולים". בעבר האגם היה גדול בהרבה, אבל שטחו הולך ומצטמצם – למעשה בין השנים 1963 ל-1998 האגם איבד כמעט 95% מפני השטח שלו. בשנים האחרונות הוא גדל שוב, כפי שניתן לראות מצילומי לוויינים. מעניין לציין שלמרות שאין לו מוצא לים וההתאדות באזור גבוהה, מימיו של אגם צ'אד אינם מלוחים.

• צ'אד נחלקת לשלושה אזורים גיאוגרפיים: מדבר סהרה בצפון המדינה, אזור סוואנה בדרום ואזור צחיח למחצה (סהאל) במרכז. בירת צ'אד, נג'מנה (Ndjamena), נמצאת על הגבול בין שני האזורים, המרכזי והדרומי.

נופי הסהרה ברמת אנדי, בצפון-מזרח צ'אד | צילומים: שאטרסטוק

• הפסגה הגבוהה ביותר במדבר הסהרה נמצאת בצ'אד – הר אמי קוסי המתנשא לגובה של 3,415 מ'. ההר הוא חלק מגוש וולקני עצום, הטיבסתי, שנמצא בצפון-מערב צ'אד.

• מתוך כ-13.6 מיליון אנשים המתגוררים בצ'אד רק מעט יותר משלושה מיליון מתגוררים בערים, השאר באזורים כפריים. האזור המאוכלס ביותר במדינה הוא החלק הדרומי שלה, עם כמחצית מהאוכלוסייה מתגוררת שם, בשטח שהוא כחמישית משטחה של צ'אד.

• תושבי צ'אד משתייכים לכ-200 קבוצות אתניות, הדוברות מעל 100 שפות שונות. 55.7% מהתושבים הם מוסלמים ודוברי ערבית (הם מתגוררים בעיקר בצפון המדינה ובמזרחה), כ-40% נוצרים והשאר מאמינים באמונות אנימיסטיות (אמונה ברוחות, אלים הקשורים לטבע וכו').

רק חלק קטן מתושבי צ'אד חיים בערים, רובם מתגוררים באזורים כפריים

• מאז העצמאות מצרפת בשנת 1960, התחוללו בצ'אד כמה וכמה מלחמות אזרחים, בעיקר בין המוסלמים בצפון לנוצרים בדרום, כשהשלטון הוחלף לאורך השנים פעמים אחדות בין שתי הקבוצות.

• רק כ-40 אחוזים מתושבי צ'אד הם יודעי קרוא וכתוב. למרות שיש חוק חינוך חובה, הורים רבים לא שולחים את ילדיהם לבית הספר ומנתונים של מחלקת העבודה של ארצות הברית עולה כי יותר ממחצית הילדים בגילים חמש עד 14 עובדים.

• בצ'אד יש אוניברסיטה אחת, האוניברסיטה של נג'מנה, שנוסדה ב-1971 ופועלת בעיר הבירה.

אישה בשדה באזור נג'מנה, בירת צ'אד

• מצב זכויות האדם בצ'אד אינו טוב. על פי מחלקת המדינה של ארצות הברית, המצב הירוד של זכויות האדם הדרדר עוד יותר בשנה החולפת, כשכוחות הביטחון ביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם. ארגון אמנסטי אינטרנשיול מציין, בין השאר, את מצבן הקשה של נשים במדינה, כולל מקרי אונס בעת פשיטות על כפרים במזרח המדינה ולמרות שמילת נשים אסורה על פי חוק, המנהג עדיין נפוץ.

• יחסי מין בין בני אותו מין (גברים או נשים) אסורים בצ'אד, עם עונשי מאסר כבדים הצפויים למי שמפר את החוק.

• מצב הכבישים בצ'אד בכי רע: כ-33,000 ק"מ של דרכים, רק כ-500 ק"מ סלולים. למעשה, יש רק כביש מסודר אחד, המחבר את העיר מסקורי (Massakory) בצפון המדינה עם נג'מנה הבירה. גם בנג'מנה לא כל הרחובות סלולים.

• כפי שניתן להבין מהכתוב לעיל, צ'אד אינה מומלצת למטיילים. אם בכל זאת הגעתם לכאן, אחד המקומות המתאימים לביקור, מלבד נג'מנה, הוא שמורת זקומה (Zakouma) בדרום-מזרח המדינה. השמורה, ששטחה כ-3,000 קמ"ר, הוכרזה כפארק לאומי בתחילת שנות ה-60, שנים אחדות אחרי קבלת העצמאות מצרפת, והיא מפוקחת על ידי הממשלה והארגון הסביבתי הבלתי תלוי, אפריקה פארקס, הממוקם בדרום אפריקה. בשטח הפארק חיים מינים רבים של בעלי חיים, בהם אנטילופות, ג'ירפות מתת-מין הנקרא ג'ירף קורדופן, באפלו, פילים ועוד. אין מידע מדויק על אוכלוסיית הפילים בפארק, אולם נראה כי מספרם הצטמצם מאוד בעשורים האחרונים, ככל הנראה בשל ציד לא חוקי.

ג'ירפות קורדופן בשמורת זקומה בדרום המדינה

• ומה אוכלים בצ'אד? בין המאכלים הנפוצים במדינה: דייסת דורה (סורגום), דגים טריים ודגים מיובשים, תבשילי במיה, לחם עשוי מקמח דוחן (מהקמח הזה מכינים גם סוג של קרפ דקיק), סוגים שונים של בשר – בשר עז, כבש, חזיר, עופות מסוגים שונים (כולל עופות בר). המשקה החם הנפוץ ביותר הוא תה – שחור, ירוק או אדום. תה אדום נרקח מפרחי היביסקוס מיובשים בתיבול של ג'ינג'ר, ציפורן וקינמון. המשקה האלכוהולי הנפוץ הוא בירת דוחן, סוג של בירה הנפוצה במדינות אפריקאיות רבות.

מפת צ'אד:

נתקלת בטעות בכתבה? חוסר עדכון? נשמח לקבל ולעדכן >>‎