פסטיבלי אסיף ברחבי העולם

בזמן שביהדות מציינים את חג האסיף בישיבה בסוכות ובנטילת ארבעת המינים, לתרבויות שונות בעולם יש דרכים משלהן לחגוג את התקופה הזו בשנה של איסוף היבול מהשדות, כמו גם את תקופת הקציר ואת תקופת בציר הענבים. חגיגת האסיף המוכרת ביותר בעולם המערבי היא חג ההודיה, אשר נחגג באמריקה הצפונית בסוף נובמבר ובו מבטאים הכרת תודה על יבולי הסתיו, בדרך כלל בארוחה חגיגית במיוחד שכוללת תרנגול הודו צלוי לצד תוצרת חקלאית שהתגלתה לאדם הלבן עם גילוי אמריקה כמו חמוציות, תירס ודלעת. לצד אלה מציינים את החג באירועים שכל קשר בינם לבין השורשים החקלאיים של החג מקרי בהחלט, כמו מצעד חג ההודיה המסורתי של רשת בתי הכלבו מייסי'ס שנערך מדי שנה ברחובות מנהטן.

שולחן חג ההודיה. בצפון אמריקה מציינים את האסיף וההודיה בסעודה חגיגית | הצילומים בכתבה: שאטרסטוק

במקומות אחרים בעולם עדיין מתקיימות חגיגות אסיף וחגיגות קציר באוריינטציה חקלאית, אשר חלקן מקבילות לתקופת הסתיו שלנו ואחרות נערכות בתקופות אחרות בשנה. במקומות רבים מתחברים פסטיבלי האסיף עם חגיגות בציר ויין שמתקיימות גם הן בסתיו. הנה כמה פסטיבלים חקלאיים מעניינים ברחבי העולם:

בגרמניה יש לחג ההודיה אופי יותר חקלאי

חג ההודיה, גרמניה
גם בגרמניה יש גרסה לחג ההודיה, הקרוי כאן Erntedankfest. החג נחגג ביום ראשון הראשון של אוקטובר, ואם בצפון אמריקה סממני החג מתבטאים בעיקר בארוחה חגיגית, הרי שבגרמניה בולטים יותר השורשים החקלאיים והדתיים של החג. היום נפתח בבוקר בביקור בכנסייה, בצהריים יש תהלוכה חגיגית ואחריה חוגגים עם מוזיקה, ריקודים ואוכל בכנסייה, ובערב נאמרת תפילה נוספת שלבסיומה מתקיימת תהלוכה חגיגית עם לפידים, פנסים וזיקוקי דינור. החגיגות האלו, בוורסיות שונות, מתקיימות גם באוסטריה ובשווייץ במהלך ספטמבר-אוקטובר, ובכולן הדגש הוא על הודיה על השפע החקלאי.

תהלוכת חג ההודיה בגרמניה | צילום: RStollner / Shutterstock.com

מזבח מקושט בכנסייה בחג ההודיה בגרמניה

חגיגות אמצע הסתיו, סין
בסין חוגגים מדי שנה, סביב ספטמבר-אוקטובר, את חג אמצע הסתיו, אשר נחשב לאחד מארבעת החגים החשובים ביותר בלוח השנה הסיני. לפסטיבל הזה יש כמה שמות נוספים, כמו חג הירח או חג עוגות הירח, אשר מדגישים את פולחן הירח שמהווה חלק בלתי נפרד מהפסטיבל. האגדה מספרת על כך שבעבר היתה שנה בה זרחו בשמיים עשר שמשות אשר ייבשו את השדות והאגמים וגרמו לבצורת. אמן חץ וקשת בשם חואו יי הפיל בחץ תשע מתוך עשר השמשות, ובתמרה לכך הוענק לו שיקוי לחיי נצח. חואו יי לא רצה לשתות מן השיקוי כי לא יכול היה לשאת את המחשבה שיחיה לנצח ואשתו האהובה צ'אנג תמות, אך הוא ביקש מאשתו לשמור על השיקוי. אחד מחניכיו שידע על השיקוי פרץ לביתו ודרש מאשתו את השיקוי, אך היא סירבה להביא לו, שתתה את השיקוי בעצמה ונעלמה. כשחואו יי שב לביתו הוא חיפש אחר אשתו, ולהפתעתו ראה את צילה מרחף על פני הירח. חואו יי האבל ערך טקס אשכבה והקריב את הפירות שאהבה, ואנשים רבים שאהבו את אשתו השתתפו בטקס. מאז, בכל ליל ירח מלא באמצע הסתיו, לאחר הקציר, נהוג לשבת בחיק המשפחה ולהסתכל על הירח, לאכול עוגות מסורתיות בצורת ירח ולהדליק עששיות. לצד הירח שמהווה חלק משמעותי בחג, הסינים גם נוהגים בחג זה להודות על השפע החקלאי שניתן להם. החג נחגג גם בווייטנאם, בסינגפור ובטייוואן.

פנסי נייר בחגיגות אמצע הסתיו בסינגפור | צילום: Vietnamese Photographer / Shutterstock.com

עוגות ירח מסורתיות הנאכלות בחגיגות אמצע הסתיו

                    

פונגל, הודו
במדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו נוהגים לחגוג בכל שנה, במשך ארבעה ימים בחודש ינואר, את השפע של האדמה, את תחילת קציר האורז ואת סיומה של העונה הגשומה והתארכותם של הימים. זהו חג של הודיה לאל השמש על האנרגיה שהשמש מעניקה אשר עוזרת לחקלאות לשגשג. ביום הראשון של החג נהוג לנקות את הבית ולשרוף חפצים שאין בהם צורך עוד, מה שנועד להתחיל מעגל חדש. היום השני של החג הוא היום החשוב ביותר – זהו יום של פולחן ותפילות לאל השמש. ביום זה נהוג ללבוש בגדים חדשים והנשים מקשטות את הבית. ביום השלישי של החג נהוג לסגוד ולומר תודה לבקר, מתוך אמונה שהוא עוזר לחקלאות. ביום זה גם אוכלים אורז, עדשים וקנה סוכר. ביום הרביעי של החגיגות יוצאים לפיקניקים, מבלים בחיק המשפחה, רוקדים ומחליפים מתנות. בנוסף, נהוג לאכול בחג זה מנה מסורתית המורכבת מאורז המבושל עם הל, סוכר חום, צימוקים ואגוזי קשיו.

נשים מקשטות את חזיתות הבתים במהלך פסטיבל הפונגל צילום: Marco Saroldi / Shutterstock.com

יריד מזון במהלך חגיגות הפונגל בהודו | צילום: Radiokafka / Shutterstock.com                    
  
מהרגן, איראן
בראשית הסתיו, בתחילת חודש אוקובר, חוגגים באיראן מאז תקופת זרתוסטרה את המהרגן, פסטיבל פרסי קדום החוגג את הסתיו ומוקדש לאל השמש הפרסי מיתרה, האחראי גם על החברות והנאמנות. זהו אחד החגים הקדומים היחידים שעדיין נחגגים באיראן המוסלמית בציבור. בימים עברו החגיגות היו אקסטרווגנטיות במיוחד וכללו גם מתן מתנות למלך. היום החגיגות צנועות יותר. המשתתפים לובשים לבוש חדש ויושבים לארוחה סביב שולחן חגיגי וצבעוני במיוחד המקושט בירקות ופירות (בעיקר רימונים ותפוחים), פרחים, עלי מיורן מיובשים, מי ורדים, מראה ומטבעות כסף וזהב. החגיגות מלוות בסעודות של מאכלים מסורתיים, בהן מככבים החיטה, השעורה והרימון. המשתתפים מתפללים אל מול המראה וזורים זה על ראשו של זה זרעי לוטוס, סוכר ועלי מיורן.

שולחן חג המהרגן | צילום:  Babak Bita
           
רתוולי, גאורגיה
חבל קאחתי שבגאורגיה נחשב לחבל היין של גאורגיה ומפורסם בכרמים וביקבים הרבים שבו. בכל שנה, בסוף ספטמבר/תחילת אוקטובר, בתקופת בציר הענבים, מתקיים בחבל קאחתי פסטיבל בציר מסורתי. הפסטיבל נמשך כמה ימים, כאשר המקומיים קמים השכם בבוקר לבצור את הענבים מוקדם ומסיימים את היום בסעודות חגיגיות ורוויות אלכוהול המלוות בשירי בציר מסורתיים ובריקודים. החגיגות כוללות גם דוכני מזון ויין בתלאווי בירת המחוז, תערוכות יין, מופעים של תזמורות ולהקות של ריקודי עם בלבוש מסורתי.

גברים בוצרים ענבים בחבל קאחתי בגאורגיה | צילום: Yulia Grigoryeva / Shutterstock.com

שולחן חג בלב הכרמים בפסטיבל הרתוולי

ונדימיה, מנדוזה, ארגנטינה
מדי שנה, ביום ראשון האחרון של חודש פברואר, נפתחות בעיר מנדוזה שבארגנטינה חגיגות הבציר, בטקס מיוחד שבו הארכיבישוף של מנדוזה מברך את הענבים ומציע את הבציר החדש לאלוהים. זהו האירוע הראשון בשורה של אירועים שמתקיימים לאורך חודש שלם, וכוללים, בין היתר, תהלוכות חגיגיות ואפילו תחרות יופי. הפסטיבל מסתיים במופע מרהיב באמפיתיאטרון של מנדוזה, בהשתתפות מוזיקאים ורקדנים, אשר שיאו בטקס בחירת מלכת האסיף ובמפגן מרשים של זיקוקי דינור.

חגיגות הבציר ונדימיה במנדוזה | צילום: T photography / Shutterstock.com

לצד בציר הענבים, כוללות חגיגות ונדימיה גם תחרות יופי | צילום: T photography / Shutterstock.com
           
פסטיבל יאם, גאנה
בגאנה שבמערב אפריקה נוהגים לחגוג מדי שנה בחודש אוגוסט או ספטמבר, בסוף העונה הגשומה ובתקופת קציר היאם, את פסטיבל יאם (המכונה גם הומובו). היאם הן פקעות מאכל הנפוצות מאוד במערב אפריקה ומהוות מקור מרכזי בתזונה. במהלך הפסטיבל נושאות בנות שבט האיגבו את היאם בסלים גדולים על ראשיהן. בהמשך מתקיימת בכפר סעודת חג גדולה, כאשר כל משפחה מביאה את הפקעות הטובות ביותר בתהלוכה חגיגית המלווה בתיפוף ובריקודים. החגיגה כולה כוללת שירה וריקודים מסורתיים, חבישת מסכות של חיות ותפילות שבשנה הבאה יהיה קציר טוב ולא יהיה רעב. אנשי השבט גם מודים בהזדמנות זו לרוחות האדמה והשמיים. גם בניגריה מתקיימות חגיגות דומות.

לקריאה נוספת:

סתיו אירופי – תפוחים, ערמונים ושלכת לא חייבים להרחיק לניו אינגלנד בשביל ליהנות מצבעי הסתיו. גם באירופה גילו את טיולי הסתיו: מסיק זיתים באומבריה, קטיף ערמונים באנדלוסיה, חג התפוח בנורמנדי וטיולי שלכת בסקוטלנד הם רק חלק מהאפשרויות