פלורידה: ימי המינגווי בקי ווסט

קי-ווסט זוכה לתואר "העיר הדרומית ביותר בארצות הברית". את הונולולו בהוואי נוטים לא לספור כאן משום מה. אבל גם בלי התואר, קי-ווסט היא מקום מרתק ומיוחד במינו. פעם גרו כאן פיראטים. במשך תקופה ארוכה התנגדו תושבי האי להקמתו של מגדלור, מכיוון שמשפחות רבות התפרנסו מביזה ומאיסוף שלל מספינות טרופות. גם היום מצביעים בקי-ווסט על בתיהם של כמה מהמשפחות העשירות ביותר ומסבירים שאלה נהגו לכבות את המגדלור בלילות הסופה הקשים ביותר, ובבוקר שלמחרת צעדו, שמחים וטובי לב על החוף, אוספים את האוצרות. גם אם הסיפורים האלה משוללי יסוד, יש בהם כדי ללמד על האופי של קי-ווסט.

בקי-ווסט חיים אלה שאינם שייכים לזרם המרכזי. המקום נידח, וזה נוח להם ונוח לאחרים. בדיוק משום כך נמשך לכאן התושב המפורסם ביותר של האי, ארנסט המינגוויי, ובדיוק מסיבות אלה המקום נעשה למרכז היפי גדול בשנות השישים, ולאחד ממרכזי הנופש החביבים ביותר על הקהילה ההומו-לסבית בארצות הברית בסוף המאה העשרים (הקהילה חוגגת כאן מדי שנה ביוני בפסטיבל גאווה). קי-ווסט מוכרת היום בזכות שלושה דברים: ארנסט המינגוויי, המסיבות הסוערות והשקיעות האדומות, שזוכות כאן ליחס מועדף כאילו היו קונצרטים חגיגיים. בכל ערב מתגודדים מאות אנשים סביב כיכר מלורי
(Mallory Square) המשקיפה על מפרץ מקסיקו כדי לוודא שהשמש לא שכחה. סיום הטקס מלווה (לפחות בפעמיים שבהן השתתפתי בו) במחיאות כפיים סוערות.

הזקן, הים והתעשייה
מה שהצליחו להפיק כאן מן העובדה שהמינגוויי התגורר בעיר קצת יותר מעשר שנים היא תופעה מרתקת בפני עצמה. בית המינגוויי הוא עדיין אתר התיירות הפופולרי ביותר בעיר. הבית יפה, המרפסות גדולות, ומתחשק לשבת ולקרוא בהן. חדר העבודה של הסופר מעורר קנאה, החתולים בחצר שמנים, הסיפורים ששומעים בסיור המאורגן (כשעה) על הסופר מעניינים, אבל ההרגשה היא של תעשייה שנופחה מעבר לכל פרופורציה.

בית ארנסט המינגוויי
שעות פתיחה: מדי יום 17:00-9:00. הכניסה בתשלום
כתובת: 907 Whitehead Street
טלפון: 1-305-2941136

המינגוויי חי בקי-ווסט עם אשתו השנייה מ-1928 עד 1939. אחרי כן עבר לגור בקובה עם מי שתהיה אשתו השלישית, עיתונאית שבאה לראיין אותו בביתו בקי-ווסט. הוא חזר לכאן רק כתחנת מעבר בדרך מקובה למקומות אחרים. ב-1954 זכה בפרס נובל לספרות על "הזקן והים", יצירה שמעוררת כאן גאווה מיוחדת, וב-1961 התאבד בירייה, עובדה שנוטים להדחיק בקי-ווסט ככל האפשר. גם על האירוניה הטמונה בכך שדווקא המקום הקשוח, האהוב על הסופר המאצ'ו וחובב הציד והדיג, הפך לאחת מבירות ההומוסקסואלים בארצות הברית – לא נוטים להרחיב כאן את הדיבור.

בכל שנה בחודש יולי מתקיימת באי תחרות "כפילי המינגוויי". גברים רחבי גרם ובעלי זקן לבן מגיעים לעיר, שותים כמה קוקטיילים ומנסים להיבחר לתפקיד הנכסף. הם אינם מתבקשים להפגין ידע כלשהו בכתיבה. האירוע הסהרורי הזה, שזוכה לפרסום עצום באמריקה, הוא רק חלק מהתעשייה. הברים בעיר מתחרים ביניהם מי זכה לארח את הסופר על בסיס קבוע יותר.Sloppy Joe's שליד הנמל הקטן, שבו מתקיימת תחרות הכפילים, הוא מועמד כמעט ודאי לניצחון. זהו מקום נעים, בנוי עץ וקרוב למזח שמכוסה כולו בתמונות של הסופר-הדייג- השתיין.

בר Sloppy Joe's
כתובת: 201 Duval Street
טלפון: 1-305-2945717

תחרות הכפילים של המינגוויי
התחרות מתקיימת מדי שנה בסוף השבוע הסמוך ל- 21 ביולי, יום הולדתו של ארנסט המינגוויי. השנה ב- 26-23 ביולי. במהלך השבוע הסמוך ליום ההולדת מתקיימים אירועים רבים נוספים.
מול ביתו של המינגוויי ניצב המגדלור המפורסם של קי-ווסט. במקום יש מוזיאון (The Key West Lighthouse & Keeper's Quarters Museum), והמבקרים בו יכולים לעלות למרפסת התצפית הגבוהה שלו ולהשקיף על הנוף. האזור מישורי, ומרפסת המגדלור מאפשרת תצפית למרחקים.

כתובת: 938 Whitehead Street
טלפון: 1-305-2940012

כמה מוזיאונים מקומיים מציגים את המורשת הפיראטית של המקום במעטפת מתוקה. אחד מהם הוא המוזיאון המוקדש לאוספי השלל מן האוניות הטרופות
(Wreckers Museum), הפועל בבית שהיה שייך פעם לקפטן פרנסיס וולינגטון. הפעילות נקראת כאן "הצלת סחורות מספינות טבועות" וזוכה לתדמית מכובסת, כמעט כשל ארכיאולוגים שחושפים אוצרות עתיקים. גם במוזיאון של Mel Fisher Maritime Heritage Society אפשר לראות פריטים דומים שנשלו מספינות טבועות או נסחפו אל החוף הבעייתי של קי-ווסט. עבור הספנים של אותן ספינות, קי-ווסט באמת היתה סוף הדרך.

כתובת: 322 Duval Street
טלפון: 1-305-2944509/9502

מוזיאון מל פישר
כתובת: 200 Greene Street
טלפון: 1-305-2942633