תפריט עמוד

פורים בטבע – בעלי חיים בתחפושת

שתפו:

זוכרים את המשל על הצרצר והנמלה? הוא חגג כל הקיץ, בעוד שהיא עמלה וטרחה ואגרה מזון לחודשי החורף. ההמשך צפוי: בחורף הקר הצרצר סבל מרעב, ואילו הנמלה נהנתה מפרי עמלה. את מוסר ההשכל אפשר למצוא לא רק במשל הידוע, אלא במקומות נוספים, כולל אצלנו במקורות ("לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם", משלי, פרק ו', פסוק 6). ככל הנראה לא רק בני האדם מעריכים את הנמלה, גם בעולם החי יש מי שרוצה לדמות לה. התופעה נקראת חקיינות נמלים (Ant mimicry), והיא חלק מתופעה רחבה יותר של חקיינות הנפוצה אצל סוגים שונים של חרקים. הסיבות לחקיינות שונות: יש חרקים המתחפשים לחרקים אחרים, במקרה שלנו לנמלים, כדי להימנע מטריפה (ציפורים מדלגות על נמלים לטובת חרקים אחרים, עסיסיים וטעימים יותר); חרקים אחרים מתחפשים לנמלים כדי למשוך אליהם נמלים אמיתיות, המשמשות כמזונם. כך או כך, המראה מרתק:


"נמלה" השייכת בעצם למשפחת החרגוליים | צילום: Muhammad Mahdi Karim


מי ירצה להתעסק עם נמלה זעירה? עכביש בתחפושת | צילום: Thomas flickr


ועוד עכביש חקיין נמלים | צילום: kim isaksen, flickr

מובן שלא רק נמלים משמשות נושא לחיקוי. מינים של זבובי רחף מחקים דבורים כדרך לסמן לטורפים שיזהרו מהארס שלהם. הטורפים נמנעים מלהתקרב לזבובים, שכמובן אינם ארסיים כלל וכלל.


דבורה או צרעה? לא ולא, זהו זבוב המחקה דבורה | צילום:
zen Sutherland, flickr

אבל אם תשאלו אותנו, החקיינות המוזרה ביותר שייכת לבעלי חיים שנראים כמו… לשלשת (או בשפת הילדים, קקי) של ציפורים. למה זה טוב? פשוט מאוד: ממעוף הציפור הערימה הלבנה-אפורה המונחת על העלה לא נראית כמו ארוחה מפתה, והחקיין ניצל מטריפה.


ארוחה לא מפתה – זחל שהסתווה ללשלשת של ציפור | צילום: BugMan50 flickr


עכביש שאף הוא התחפש ללשלשת ציפורים | צילום: Jorgen Otto, flickr

אם חשבתם שרק הזיקית משנה את צבעה בהתאם למצע עליו היא עומדת, סימן שלא פגשתם את היפרוחית, עכביש ממשפחת הסרטבישים. היפרוחית אינה אורגת קורים, וכדי לצוד את טרפה היא פשוט מבלבלת אותו. היפרוחית משנה את צבעה בהתאם לצבע הפרח עליו היא עומדת, והטרף, שאינו מבחין בה, מתקרב יתר על המידה – ונופל בפח.


דבורה נטרפת על ידי יפרוחית המסתווה בלב הפרח הצהוב | צילום: Alvesgaspar

עוד חרק שמצטיין בהסוואה הוא המקלון. כשמו כן הוא, המקלון נראה כמו מקל קטן או ענף דקיק, וכשהוא עומד על צמח, לטורפים קשה מאוד להבחין בו. באזורים טרופיים, בהם מקלון חום יבלוט על רקע הצמחייה הירוקה, אימצו המקלונאים צבע ירקרק, ובמינים מסוימים – גם צורה של עלה.


מי המקל ומי המקלון? | צילום: m'sieur rico, flickr


באזורים טרופיים המקלונאים אימצו צבע ירוק כדי להשתלב בצמחייה הירוקה | צילום:Fritz and Felix Grimm, cc-sa 2.5 

נוהגים לומר שלמורות יש עיניים בגב. אז מה תגידו על פרפר עם עיניים בקצה הכנפיים או דג שעיניו נמצאות בזנבו? מובן שלא מדובר בעיניים אמיתיות, אלא בזיוף מתוחכם: צורה דמוית עין הממוקמת הרחק מהעין האמיתית והעדינה כל כך. הטורף, שנמשך לעיניים המצוירות, תוקף את מה שנראה לו כנקודת התורפה של הטרף, אבל במציאות מתברר כמקום שונה לגמרי. ויש פרפרים, כמו זה שבתמונה, שהלכו צעד אחד קדימה – ליד העיניים המצוירות יש גם זוג מחושים, להטעיה מושלמת.


לצד העיניים המצוירות יש מחושים מזויפים להטעות את האויב | צילום: Laitche


לדג הפרפרון מתהדר יש "עין" גדולה ליד הזנב, כשפס שחור מסווה את העין האמיתית | צילום: Kevin Bryant, flickr

לא רק בעלי חיים מתחפשים, יש גם פרחים שמסתווים למשהו אחר. קחו, למשל, את הדבורנית, צמח ממשפחת הסחלביים. הדבורניות נפוצות באירופה, בצפון אפריקה וגם באזורנו, וקל לזהותן על פי צורת הפרח, שנראה כמו דבורה. דבורים, שרואות דבורה עומדת על הפרח, ממהרות אליו כדי להגיע לצוף המתוק. וכך מושגת התוצאה המקווה – גרגרי האבקה נדבקים לגוף הדבורים ומועברים לפרח הבא, לתהליך ההאבקה הנדרש לרביית הצמח. 


פרח הדבורנית, הנראה כמו דבורה, מושך אליו דבורים אמיתיות | צילום: Andrew Bovingdon, flickr

ולסיום, סרטון מרתק המדגים את הדרך בה דג האבנון, הנראה כמו אבן בקרקעית הים, משיג את טרפו, מבלי שייאלץ לרדוף אחריו או אפילו לזוז ממקומו:

בתמונה הפותחת: שני זוגות של עיניים מצוירות על כנפי הפרפר נועדו לבלבל טורפים | צילום: korall, GFDL

לקריאה נוספת:

הסוואה והתרעה: מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה? 
הסוואה והתרעה: מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?
צפרדעים מחליפות צבעים, דגים שמתחזים לאבנים וחרקים טרופיים שדומים לעלה, לקוץ, לגבעול או למקלון יבש – בעלי חיים רבים מתלבשים, מתחזים ומתייפים כדי לזכות בהגנה עצמית או בציד משופר, לאפשר הסוואה או התרעה. על בגדי התיאטרון הגדול של עולם הטבע


לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: