עתיקות קדש בגליל

קדש מוכרת לנו עוד מהמקרא. היא מוכרת כאחת הערים שנכבשו בתקופת ההתנחלות. מאז שנתנה לשבט נפתלי היא מוכרת יותר בשמה קדש נפתלי. לימים הוכרה כאחת מאותן ערי מקלט, בדומה לגולן שבבשן. ערי מקלט היו מקום מחסה לפושעים ולנרדפים, ערים שכל הנמלט אליהן זוכה להגנה, ככתוב: "וממטה נפתלי את עיר מקלט הרצח את קדש בגליל ואת מגרשה" (יהושע, פרק כ"א, 32). לפי חלק מהמסורות, מקום זה הוא גם אותה קדש שבה נולד ברק בן אבינועם, מי שיצא לקרב נגד סיסרא בהשראתה של דבורה הנביאה והביא ניצחון גדול.

מהסרקופאגים ממשיך השביל הלאה, חולף על פני מספר אלות אטלנטיות יפות, אל עבר קיר בנוי אבנים גדולות. בערבית נקרא המקום שיח' הליס, שהוא ככל הנראה שיבוש של הליוס – שמו של אל השמש היווני. לרוב מתואר הליוס כגבר הרוכב על מרכבה רתומה לסוסים לבנים, הגוררת אחריה את השמש לאורך השמים – ממזרח לפאתי מערב. ומה לאל השמש ולמקום זה? הקיר מהווה את אחד מקירותיו של מקדש גדול לכבודו, ולכן הוא פונה מזרחה, לעבר השמש העולה. אם נעבור דרך השער המרכזי ההרוס חלקית, נוכל להתרשם מהיופי הרב בו עוטרו קירותיו החיצוניים של המקדש. בקיר משולבות אבנים שבהן תגליפים נהדרים ורבים נוספים כאלו נמצאים על גבי חלקי המקדש, שהתמוטטו ברבות הזמן וכיום פזורים סביב. בולטות במיוחד הכותרות הקורינתיות, העשויות בדוגמת עליו של צמח האכנטוס (בעברית – קוציץ סורי). אם נחפש, נמצא גם שרידי משקוף שעליו מגולף עיט גדול (היום בולטת בעיקר צורת הכנפיים, הגוף עצמו נפגע). אתר נוסף אותו ניתן לפקוד הוא עין קדש, הנמצא מעברו האחר (הדרומי) של הכביש, בסמוך לפנייה לפארק הלאומי. המעין נובע משך כל ימות השנה.

במידה ונרצה לסיים את הטיול באתר פיקניקים נחמד – יש כזה בנמצא. נשוב בכביש בו הגענו לעבר צומת ישע, ובערך במחצית הדרך נעקוב אחר שילוט ימינה המורה לעבר חניון האלה. האתר, שהוכשר על ידי הקק"ל, חובק בתוכו כמה עצי אלה אטלנטית גדולים במיוחד. כשרואים את גודלו של העץ ניתן להבין בקלות מדוע בימי קדם סגדו בני הארץ לו ולאלון (ששמות שניהם, כבני זוג, נגזר מאותו שורש קדום – אל, שממנו נגזרת גם המלה אלוהים). לא פלא שבעץ כזה הסתבכו שערותיו של אבשלום והוא נותר תלוי מבדיו, בזמן שפרדתו המשיכה בדהירתה.