ערים אבודות בעולם

מאז ומתמיד ערים אבודות הסעירו את הדמיון. הידיעה שבמקום הזה, שהיום יש בו גלי חורבות, אנשים חיו, עבדו, יצרו, הקימו משפחות, עד שהחליטו לנטוש את העיר, לעתים ללא סיבה ברורה, מעוררת סקרנות ומעלה שאלות רבות. למה התושבים עזבו מקום, שפעמים רבות היה בשיא פריחתו? לאן הם הלכו? מה עלה בגורלם? מה קרה לעיר אחרי שננטשה ועד שנמצאה בעת המודרנית?

בשונה מערי רפאים, שהסיבה לנטישת התושבים ידועה, ערים אבודות נותרו אפופות מסתורין, ועל כן אין זה מפתיע שהן שימשו כר פורה לסיפורים ואגדות. יש ערים אבודות שמעולם לא נמצאו ואשר קיומן מוטל בספק, כמו העיר האבודה אטלנטיס, ויש ערים שנחשפו אחרי שהיו חבויות מאות שנים, ולמרות ניסיונות החוקרים להבין מה קרה שם, רב הנסתר על הגלוי. הנה כמה ערים אבודות מרתקות, שבכולן מומלץ מאוד לבקר (ויש גם נקודה ישראלית, חפשו אותה בסוף הכתבה):

מאצ'ו פיצ'ו, פרו

אחת הערים האבודות המפורסמות בעולם, מאצ'ו פיצו (Machu Picchu) הוקמה באמצע המאה ה-15, בתקופת השיא של תרבות האינקה, באזור הררי מעל עמק אורובמבה בפרו. כמאה שנים לאחר הקמתה, עם נפילת אימפריית האינקה בעקבות הכיבוש הספרדי, ננטשה העיר. לא הרבה ידוע על נסיבות הנטישה, אבל דבר אחד מוסכם – למרות שהכובשים הרסו או השתלטו על ערים אחרות של האינקה, ולמרות הקרבה לקוסקו, בירת האימפריה, הספרדים לא הרסו את מאצ'ו פיצ'ו. במהלך השנים העיר כוסתה בצמחיית הג'ונגל העבות שמסביב ורק מעטים ידעו על קיומה.


מאצ'ו פיצ'ו, אחת הערים האבודות המפורסמות והמרהיבות ביותר | צילומים: שאטרסטוק

ב-1911 הגיעה למאצ'ו פיצ'ו משלחת ארכיאולוגית בראשותו של היירם בינגהאם השלישי מאוניברסיטת ייל. המשלחת אמנם לא היתה הראשונה לגלות את המקום מחדש אבל היא זו שהסבה למקום את תשומת הלב העולמית ומאז נערכו חפירות ארכיאולוגיות במקום וחשפו את נפלאות העיר. בעיר נחשפו למעלה מ-140 מבנים, ובהם מקדשים, בתי מגורים, מקדשים, אתרי פולחן לשמש ולגשם, אחוזת קבר ועוד, כולם בנווים בטכנולוגיית הבנייה הייחודית של האינקה, כשהאבנים חתוכות כך שהן מתאימות זו לזו במדויק וללא כל מרווח ביניהן. הנופים ההרריים המיוערים המדהימים שמקיפים את מאצ'ו פיצ'ו, כמו גם ההכרזות על המקום כאתר מורשת עןלמית של אונסק"ו וכאחד משבעת פלאי תבל החדשים, תרמו להפיכתו של המקום לאתר התיירות הפופולרי ביותר בפרו.

העיר האבודה, קולומביה

העיר הזו, ששוכנת באזור רכס הסיירה נוואדה בקולומביה, נקראת בפשטות "העיר האבודה" (Ciudad Perdida). על פי ההערכות, העיר הוקמה בשנת 800 לספירה על ידי בני הטיירונה והיתה מרכז פוליטי וכלכלי של כפרי האזור. העיר, שהתגוררו בה כמה אלפי תושבים, הכילה טרסות שנחצבו בהר, דרכים מרוצפות וכיכרות עגולות קטנות. היא ננטשה, ככל הנראה, בזמן הכיבוש הספרדי ונשכחה במהלך השנים. רק ב-1972 התגלתה על ידי ציידי אוצרות מקומיים , שמצאו סדרה של מדרגת אבן על צלע ההר, טיפסו והגיעו לעיר נטושה מוקפת בג'ונגל עבות.


העיר האבודה בקולומביה הכילה טרסות וכיכרות עגולות

מגלי העיר החלו למכור בשוק השחור צלמיות זהב וכדי קרמיקה שמצאו בעיר האבודה, ותוך זמן קצר השמועות על המקום הגיעו לאנשי המכון הקולומביאני לארכיאולוגי. משלחת של ארכיאולוגים מטעם המכון החלה לחפור במקום ב-1976. ב-2005 נפתח האתר לקהל הרחב, אבל כיוון שההגעה אפשרית רק בטרק שנמשך שלושה ימים לכל צד, העיר האבודה הזאת אינה מתוירת וניתן לספוג את האווירה הבתולית של המקום.

טיקאל, גואטמלה

גם טיקאל (Tikal) בגואטמלה ננטשה וכוסתה תחת מעטה הג'ונגל. טיקאל היתה אחת מהערים הגדולות והחשובות בממלכת המאיה, ובשיאה התגוררו בה כמאה אלף תושבים. ראשוני המתיישבים הגיעו למקום כבר ב-600 לפנה"ס, אבל רק בשנת 300 לספירה הפכה העיר למרכז חשוב של המאיה. מרבית המבנים החשובים בעיר נבנו בין השנים 850-550 לספירה, ובהם מקדשים, פירמידות בגובה עשרות מטרים ששימשו לקבורה, ארמונות ועוד. במאה העשירית העיר ננטשה באופן מסתורי, אם כי היום יש חוקרים שמעריכים שהעיר ננטשה מכיוון שמספר התושבים גדל והמשאבים הטבעיים באזור לא הספיקו על מנת לכלכל את כל התושבים.

שרידי העיר טיקאל, מהערים המרכזיות של תרבות המאיה

העיר ננטשה בהדרגה עד שכוסתה בצמחיית הג'ונגל. בין המקומיים באזור פשטו לאורך השנים שמועות על העיר האבודה, וב-1848 יצאה לראשונה משלחת חפירות רשמית אשר חשפה את השרידים שהשתמרו היטב. על אף ששרידים רבים נחשפו, רובם הגדול עדיין לא התגלה והמקום מסעיר גם כיום את הארכיאולוגים. לצד החוויה התרבותית, לביקור בטיקאל תורם גם היער הסבוך המקיף אותה ובו אפשר לראות המוני קופים וציפורים ססגוניות. גם טיקאל הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

פטרה, ירדן

פטרה (Petra), העיר הנבטית הקדומה ששוכנת בדרום ירדן, נבנתה על ידי האדומים במאה התשיעית לפנה"ס, ובמאה השלישית לפנה"ס השתלטו עליה הנבטים והפכו אותה לבירת הממלכה הנבטית. בתקופה זו העיר שימשה כצומת דרכים חשוב לשיירות המסחר שעברו דרכה. הנבטים הם אלה שחצבו בקירות אבן החול של הרי אדום מבנים מרשימים, ובראשם ארמונות קבורה מפוארים, אשר תרמו לתהילתה של העיר והעניקו לה כינויים כמו "הסלע האדום" או "העיר הוורודה". המבנה המרשים מכולם הוא הקבר המלכותי "אוצר פרעה".

פטרה. בקירות אבן החול של הקניון האדום נחתבו ארמונות קבורה מפוארים

בשנת 106 נכבשה פטרה על ידי הרומאים וב-363 אירעה בה רעידת אדמה. העיר ננטשה ונעלמה מדפי ההיסטוריה, עד שהנוסע השוויצרי יוהאן לודוויג בורקהרדט גילה אותה ב-1812. יש מחלוקת לגבי ההגדרה של פטרה "כעיר אבודה", משום שהמקומיים הכירו אותה לאורך השנים, אבל במערב לא ידעו על קיומה במשך אלף שנים לפחות. פטרה נחשבת לאחד האתרים הארכיאולוגיים הגדולים והמרשימים במזרח התיכון, והיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ואף נבחרה לאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

חתושש, תורכיה

בתורכיה יש ריכוז גבוה במיוחד של ערים אבודות – מטרויה, דרך אפסוס ועד אני. אחת הערים האבודות המעניינות והפחות מוכרות היא חתושש (Hattuşaş), שהיתה בירת האימפריה החתית. החתים היו עם הודו-אירופי שפלש לאסיה הקטנה במאה העשרים לפני הספירה. האימפריה החתית הגיעה לשיאה בין השנים 1180-1680 לפנה"ס, אז היא היוותה את אחת מהמעצמות החזקות בעולם העתיק. לאחר מפלתה של האימפריה, בראשית המאה ה-12 לפנה"ס, לא נותרו כמעט עדויות לעוצמתה של האימפריה והחתים נשכחו ונחשבו לשבט הכנעני שמוזכר בתנ"ך.

שער האריות המפואר בכניסה לחתושש

מסיבה זו, מציאתה של העיר בסוף המאה ה-10 עוררה התרגשות רבה בקרב החוקרים, כעדות ראשונה לעבר המפואר של האימפריה. בעיר נמצאו חומות חזקות, שערים מפוארים, בתי מגורים, בתי מנהל ומקדשים. מבין הממצאים שנמצאו באתר, החשוב ביותר הוא ארכיון בואזקיי (Boğazköy) ובו אלפי לוחות טיט עם טקסטים הכתובים בכתב יתדות – מסמכים הנוגעים לענייני האימפריה, תכתובות דיפלומטיות, אוספי חוקים, טקסטים דתיים ועוד. המסמך החשוב ביותר הוא חוזה שלום בין החתים למצרים, מהקדומים שנמצאו. העיר הותקפה על ידי הפריגים ב-1200 לפנה"ס, דבר שהביא, ככל הנראה, לקריסתה ולאחר מכן לנטישת התושבים.

פרפריקון, בולגריה

העיר פרפריקון (Perperikon), ששוכנת בהרי הרודופי המזרחיים בבולגריה, אמנם לא זכתה לתהילה כשל מאצ'ו פיצ'ו או פטרה, אבל יש חוקרים המשווים את גילויה לגילוי טרויה ויש אף המכנים אותה "מאצ'ו פיצ'ו של הבלקן". פרפריקון היתה עיר חשובה בממלכה התרקית, שהתקיימה באזור הבלקן לפני כ-2,500 שנה, והיתה ידועה בתרבות החומרית והרוחנית המתקדמת שלה. יש עדויות לפעילות אנושית באזור כבר ב-5000 לפנה"ס, אבל המקום היה בשיאו בתקופת התרקים, ואז נבנו בעיר ארמונות ומקדשים לצד בתי מגורים.

שרידי העיר פרפריקון. כאן, לפי ההערכות, נמצא מקדש דיוניסוס

על פי ההערכות, בפרפריקון נמצא מקדש דיוניסוס, שבו היתה אורקל מהחשובות ביותר בעולם הקלאסי, שנייה בחשיבותה רק לזו של דלפי. המקדש, כמו העיר כולה, נחשב אבוד במשך שנים רבות, ורק בשנת 2000 החלו חפירות ארכיאולוגיות שחשפו את השרידים המרשימים.

זימבבווה הגדולה, זימבבווה

אחת הערים האבודות שמעוררת הכי הרבה סימני שאלה, היא זימבבווה הגדולה (Great Zimbabwe) שבדרום-מרכז זימבבווה. האתר, אשר העניק לזימבבווה המודרנית את שמה, נבנה ככל הנראה על ידי בני הקרנגה במחצית הראשונה של המאה ה-11 ושימש כמקום מושבה של אחת התרבויות המפותחות באפריקה עד לראשית המאה ה-15, אז ננטש. באמצע המאה ה-15, כשהעיר כבר היתה נטושה והרוסה, הגיעו אליה סוחרים פורטוגזים. הם התרשמו מהעיר המבוצרת בחומות גרניט, שגובהן הגיע לכחמישה מטרים, ומהחורבות שבתוכה וסברו שמצאו את העיר האבודה של מלכת שבא.

החומות המרשימות שנמצאו בזימבבווה הגדולה

בהמשך הגיעו למקום מטיילים אירופאים אשר לא העלו בדעתן שהעיר נבנתה על ידי תושבי האזור והעלו השערות שונות בנוגע לזהות בוני האתר – מצרים, פיניקים, מוסלמים, רומאים ועוד. אבל הארכיאולוגים הבריטים שחפרו שם ב-1932 הוכיחו שבוני האתר היו בני הסביבה, ככל הנראה בני הקרנגה. החפירות העלו כי העיר היתה מעצמה איזורית ועיר מסחר מהחשובות ביבשת, בעיקר של זהב ואבנים יקרות. לא ברור מדוע היא ננטשה, אחת ההשערות הנפוצות היא שבני העיר ניצלו את משאבי הסביבה יתר על המידה, מה שהוביל לרעב ולנטישתה של העיר.

ומה אצלנו? ערים אבודות בישראל

גם בישראל נמצאו כמה עדויות לערים אבודות, אחת הבולטות שבהן היא חרבת צונם שבמערב הגליל העליון, שם יש שרידים של יישוב קדום. מעט מאוד ידוע על המקום הזה, שבו מבני אבן, מאגרי מים תת קרקעיים, פרוזדורים ותעלות, כולם חבויים בסבך הצמחייה בתוך חורש צפוף של אלונים. לפי ההערכות, הכפר שבמקום היה בשיא פריחתו בתקופה הביזנטית וככל הנראה שימש למגורים גם בתקופה הממלוכית. בהמשך ננטש, לא ידוע מתי בדיוק וגם לא מדוע, ואז, כוסה במעטה של צמחייה צפופה.

חרבת צונם. הכפר שבמקום היה בשיא פריחתו בתקופה הביזנטית | צילום: אמנון גופר

עיר אבודה נוספת נמצאת באזור רכס חלוקים שבהר הנגב, שם יש שרידי יישוב קדום מראשית התקופה הערבית הקדומה (המאות השישית והשביעית לספירה), עם טרסות חקלאיות, מבני אבן וציורי סלע בין הגבעות, וגם בהר החרמון יש שרידים של עיר אבודה.