"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׁהּ, לֹא תַשְׂחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָׁדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" (דברים כ', י"ט). מי מאיתנו לא קרא בילדותו סיפורים על עצי ענק בני גילו של אברהם אבינו, מי לא זוכר את העץ האחד והיחיד ששימש לו ציון דרך בילדות, ומי לא נחמץ לבו כשעוד עץ נגדע ונופל קורבן על מזבח הבנייה והפיתוח. גם היום אנחנו עומדים משתאים מול עצים נפילים. מקצתם השתמרו בגלל קרבתם לאתרים קדושים, אחרים בזכות נופם המרשים, ויש כאלה שפשוט הסתתרו בחורש. עצים הם לעתים איים של זיכרונות, שרידי חיים אחרונים לזמנים עברו ובעלי חשיבות רבה למדע, שכן בהיותם כה מיוחדים, גדולים, עתיקים ובעלי עמידות גנטית, הם יוכלו לשמש בעתיד מקור של מטען גנטי עתיק יומין.
והנה יוצאת בכל זאת בשורה, מהכנס השני בנושא עצים בוגרים שנערך בספטמבר האחרון (והוקדש לזכרו של סגן אילן גבאי שנפל במלחמת לבנון השנייה): בשנים האחרונות גוברת בציבור הרחב המודעות לחשיבותם של עצים בוגרים באשר הם, ובקרב הגופים העוסקים בפיתוח ובמתן אישורי בנייה יש נכונות רבה לשמר אותם. "העצים הם בבואתו של העם המגדל אותם", אומר האגרונום ישראל גלון, ראש תחום פרחים, הנדסת הצומח, גננות ונוף במשרד החקלאות. "עם עתיר מקורות כשלנו, שומה עליו לשמר את אילנותיו למען הדורות הבאים, ממש כשם שאנחנו שומרים על פרחי הבר. שאם לא כן, נאבד את סיפור חייהם שהוא גם סיפור חיינו", מוסיף גלון. תסתכלו עליהם, תראו אותנו בשנת 2005 פורסם לראשונה בישראל סקר עצים בוגרים שערכו גלון וצוות המחלקה להנדסת הצומח ופיתוח הכפר במשרד החקלאות, בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל. בסקר, שהחל עוד בשנת 1990, נסקרו כ־1,500 עצים ברחבי הארץ, בהם מפוארים במיוחד. הנה סיפורם של כמה מהם. יש המתארים את הפיקוס הבנגלי שבמקווה ישראל כעץ "הגדול והמרשים ביותר בארץ". הפיקוס הענקי הזה נשתל בשנת 1888 והפך כבר מזמן לאחד מסמלי המקום. במשך דורות הוא היה מקור השראה ומוקד בילוי לתלמידי בית הספר. סביב העץ, שגובהו כ־15 מטר וקוטר נופו כשלושים מטר, נוצר גן של שורשי תמך ששטחו כשני דונמים, ולא תהיה זו הגזמה לומר שהוא חלק מההיסטוריה של ההתיישבות החקלאית בישראל. ההצעה שלנו – ללכת בשדרת דקלי הוושינגטוניה המובילה אליו, לטייל בצִלו האדיר ובין שורשי האוויר שלו שכבר הפכו בעצמם לגזעים, לדמיין את תלמידי בית הספר נחים תחתיו או
מבצע העתקתו של פיקוס השקמה הענקי שניצב מאז ומתמיד בצומת חולון (בהצטלבות נתיבי איילון עם שדרות בן צבי), הוא סיפור לא שגרתי במקומותינו. השקמה, ששרדה את תלאות הזמן, הרעש והאגזוזים והפכה לסמל לכל הנכנסים לעיר, מצאה את עצמה בלבו של ויכוח גדול על גורלה: היא לא הצליחה להשתלב בתוכניות לשינויים התעבורתיים מרחיקי הלכת של הרחבת הגשר ובניית מסילת רכבת שהצומת הראשי והסואן הזה היה עתיד לעבור. השינויים הנדרשים לא אפשרו את השארת העץ במקומו. לוּ קרה הדבר לפני עשרים ואף עשר שנים, איש לא היה קם. המודעות הסביבתית הנמצאת בעלייה שפטה לחסד את העץ עתיק היומין, שגילו נאמד ב־300 שנה. "בשל הסמליות המיוחדת וגילה המופלג של השקמה, הוחלט להימנע מההעתקה המקובלת המלווה בגיזום רב, ולהעתיקה בשלמותה, כך שכל נופה יישמר", מספר האגרונום דני אלמליח שנשכר על ידי חברת נתיבי איילון, מובילת המהלך. "אני מאמין שבכך, ובעובדה ששכרנו את שירותיה של חברה אמריקאית בעלת ניסיון רב בהעתקת עצי ענק, הגברנו את סיכויי קליטתה במקומה החדש", הוא מוסיף.
יד קלה על הגרזן אבל יש גם סוף טוב אחד: לעצי פיקוס השדרה שברחוב חיים עוזר בפתח תקווה שיחק המזל יותר. "במסגרת שיפוץ מרכז העיר תכננה העירייה לעקור ממקומם עצי פיקוס עתיקים הנטועים ברחוב עוד מראשית ימיו, ולנטוע תחתם עצים חדשים. לאחר שחשפנו את התוכנית, הוגשה לקק"ל בקשת העתקה, ופקיד היערות הגיע לשטח. בעקבות התנגדות ציבורית, נשארו הפיקוסים במקומם ושולבו בפיתוח הסביבתי", מספר טל.
העצים המקודשים "התופעה של עצים מקודשים ידועה בכל תולדותיה של ארץ ישראל, למן תקופת המקרא ועד ימינו, ופולחנם מתועד במקורות היסטוריים וספרותיים", אומרת ד"ר נורית ליסובסקי, אדריכלית נוף, מרצה בטכניון ובאוניברסיטת הרווארד, שערכה סקר על עצים מקודשים בגליל וחוקרת את הנושא כבר שנים. "עצים מקודשים הם על פי רוב עתירי נוף, עבותי גזע ויפי צמרת. העצים השכיחים באזור הסקר הם מינים שונים של אלון ואלה, שנזכרים גם במקרא כסמל לעוצמה ולאריכות ימים", היא אומרת. לעתים מדובר בעצים שעומדים בזכות עצמם או שהם חלק ממכלול נופי הכולל סלע, מערה או מעיין. ברוב המקרים העץ צומח בקרבת קבר ומצל עליו, ולפעמים הוא מיתמר היישר מתוך המבנה, כמו בקבר המיוחס לנביא חבקוק (לצד כביש 65, מדרום לצומת קדרים), שבו העץ (או מה שנותר ממנו) ניצב במרכזו של חדר התפילה. מהו עץ בוגר
אל נא תעקור נטוע אלא שהחוק מיושן, הפרצות בו רבות, מתכננים וקבלנים רבים מנצלים אותן עד תום, והעצים נותרים חסרי הגנה. באגף הייעור בקק"ל ובמשרד החקלאות מנסים לקדם זה כמה שנים את "חוק היער", שתכליתו פיתוח שטחי יער, ניהולם ושמירה עליהם, הכרזה על שטח יער והגנה על אילנות. במסגרת הזאת מנסים לקדם נוהל שעל פיו יעוגנו זכויות העצים בחוקי התכנון והבנייה, ושכבר במהלך הכנת תוכנית מתאר יוגדרו העצים שיהיו חייבים בשימור. "אין כל הגנה על אילנות בחוקי התכנון והבנייה", אומר ד"ר צביקה אבני, לשעבר מנהל אגף הייעור ופקיד היערות הראשי בקק"ל, "במצב הדברים היום מגיעות לא פעם בקשות לכריתת אילנות ייחודיים בגודלם, בגילם ובמינם, ולעתים גם בעלי ערך היסטורי, כבר כאשר ניתן היתר בנייה לפי תב"ע (תוכנית בניין עיר) מאושרת. לצערי הנוהל שהצענו נגנז על ידי מנהל התכנון, והדבר יגרום לקונפליקטים רבים גם בעתיד". |
עצוב לגלות שעצים עתיקים רבים נופלים קורבן לפיתוח ולבנייה. השינוי טמון במודעוּת ובשימור אוצרות הטבע האלה, שמספרים את סיפורה של הארץ ושל אנשיה. נקודות למחשבה והצעות לטיולי שורשים פורסם 16.1.13 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
תגובות
תגובות
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )
יהונתן הגיב:
עוד על עצים בוגרים בפתח תקוה: http://myurl.co.il/trainpt