על הניסים ועל הנפלאות

סאתיה סאי באבא מהודו
סאתיה סאי באבא הוא גורו מדרום הודו, ששמעו יצא למרחוק ועכשיו יש לו מאמינים בכל רחבי העולם. הוא ידוע כפילוסוף, כנואם מוכשר וכעושה ניסים. הוא נחשב ע"י מאמיניו כהתגלות אלוהים עלי אדמות וכגלגול של הקדוש ההינדו-מוסלמי סאי באבא משירדי.

חייו של סאתיה סאי באבא רצופים במאורעות מוזרים ובלתי מוסברים, שהחלו לקרות סביבו מגיל צעיר, ובהיותו בן 14 הוא נענה לקריאה, עזב את כל עיסוקיו והקדיש את חייו למאמיניו. בספרים, מגזינים ועיתונים שונים מדווחים באופן קבוע על ניסים המיוחסים לו. מספרים שמידי פעם סאתיה סאי באבא לוקח על עצמו מחלה של מאמין, וכמעט מידי יום, כך מדווחים, נראות התגלויות של דמותו באוכל, באפר קדוש ואפילו בחפצים קטנים כמו טבעות ושרשראות ושעונים. ונאמר שהוא יכול להתגשם גם בקירות, ברהיטים, בתמונות ובמזבחות שלו עצמו. המאמינים של הבאבא מספרים כי ראו אותו יוצר, יש מאין, בכף ידו מיני חפצים שאבדו, פירות שלא בעונה ומטעמים הודיים למיניהם.

וזה עוד כלום. לפי הדיווחים הבאבא יודע לרחף, לשלוט במזג האויר, להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת, להפוך גרניט לממתק, להפוך מים לדלק, לשנות את צבע גלימתו בעודו לובש אותה, לרפא חולים, לפרש חלומות. נראה כי אין דבר שהוא לא מסוגל לעשות. לא פלא, לכן, שפרנק ברנובסקי, המתמחה בצילום הילות, טוען שהבאבא הוא לא אדם רגיל, אלא ישות אלוהית, וזאת בזכות ההילה יוצאת הדופן שלו שנפרשת עד האופק ומורכבת מפסים של זהב וכסף כמותם, כך אומר ברנובסקי, הוא לא ראה מעולם.

אז אם חסר לכם קצת קסם בחיים, או אם סתם בא לכם אבטיח דווקא בחורף, סעו למחוז אננטפור בהודו, לכפר פוטפרתי (Puttaparthi) ובקשו להיפגש עם סאתיה סאי באבא.

חלק מהניסים של ישו ממש מפורסמים וכולם שמעו עליהם, לא משנה לאיזה דת הם משתייכים. כולנו יודעים שהוא הפך מים ליין והפך כמה כיכרות לחם ודגים ספורים למספיק אוכל כדי להאכיל אלפי אנשים. שמענו שהוא הלך על המים בכנרת ואולי גם על המצורע שהוא ריפא. ישו גם החזיר את חברו הטוב, לזרוס, לחיים לאחר שהיה מת במשך 4 ימים. זה קרה אחרי שישו פשוט ציווה עליו לקום.

הניסים הפחות ידועים המיוחסים לישו קשורים בגירוש שדים. בספרו 'הבשורה על פי ישו' מספר הסופר הפורטוגזי, ז'וזה סאראמאגו, על נס כזה : "מיקרה נוסף ראוי לציון אירע בחוף הנגדי של הים…ההפתעה הגדולה, עד כדי התעלפות, היתה כשקפץ פתאום אדם על דרכם… יום ולילה דילג אחוז הדיבוק על הגבעות… והיה מבעית את כל רואיו. כך פגש אותו ישו… הוא שאל את הרוח, מה שמך, והרוח ענתה, לגיון שמי, כי רבים אנחנו. אמר ישו בתקיפות, צאי מן האיש הזה רוח טמאה. ואך אמר את הדברים האלה, ומייד התנשאה מקהלת הקולות השטניים… כולם התחננו בפני ישו שיניח להם להישאר שם, במקומות שכבר הכירו, שדי שיפקוד עליהם את פקודת הגירוש והם ייצאו מגופו של האיש, אבל, בבקשה, שלא יגרש אותם מחוץ לאזור. שאל ישו, ולאן תרצו ללכת. בקרבת ההר רעה עדר של חזירים, והרוחות הטמאות התחננו לפני ישו, שלח אותנו אל החזירים…הרוחות הטמאות, נרגשות מאוד, המתינו לתשובתו של ישו, ערכו התערבויות, וכשנפלה ההחלטה, כן, אתם יכולים לעבור לחזירים, פרצו הן פה-אחד בקריאת שמחה מופקרת ונכנסו באלימות לתוך בעלי החיים…"

עם רקורד מרשים שכזה בעשיית ניסים, ואחרי הנס הגדול והמרשים מכולם, זה שאיפשר לישו עצמו לחזור מהמתים, אין פלא שהכת שייסד הפכה לדת הגדולה בעולם, בה מאמינים, נכון לשנת 2007, כ-33 אחוז מאוכלוסיית העולם.

נס ההתגלות בלורד
בנצרות לא חסרים סיפורים על ניסים של התגלות אלוהית כזו או אחרת, ומאמינים לא מעטים דיווחו כי הבתולה הקדושה בכבודה ובעצמה הופיעה לפניהם.

אחד המקרים המפורסמים הוא נס ההתגלות בלורד. המעשה מתחיל ב-11 בפברואר 1858, אז יצאה ברנדט סובירו בת ה-14, נערה כפרית אדוקה, לקושש עצים ליד מערת מאסאביי, הסמוכה לעיר לורד השוכנת למרגלות הפירנאים הצרפתיים. בפתח המערה היא נתקלה, לטענתה, בגברת הלבושה בלבן, שסימנה לה להתקרב, הצטלבה ומאוחר יותר נעלמה באפן פתאומי. אחותה וחברתה של ברנדט, ששהו בקרבת מקום, לא ראו את הדמות. זו היתה הראשונה בסדרה של 18 התגלויות, בכולן ראתה ברנדט את הגברת ליד המערה.

החל מן ההתגלות השלישית החלה הגברת לדבר לברנדט. בכל הפעמים הבאות בהן ביקרה ברנדט במערה ליו אותה אנשים נוספים, לעיתים אלפים נכחו במפגשיה עם הגברת, אך רק ברנדט ראתה ושמעה אותה. בביקורה התשיעי במקום הגברת אמרה לברנדט שעליה לשתות מן המעיין ולרחוץ בו. ברנדט לא ראתה כל מעיין והגברת כיוונה אותה לשלולית זעירה עם מים בוציים ומעופשים. ברנדט חפרה בידיה במקום ושתתה מן המים. למחרת היום החל לנבוע במקום מעיין. מספר ביקורים לאחר מכן דיווחה אחת הנוכחות בפגישה שהיא טבלה את זרועה המשותקת במעיין וזו שבה לתנועה באופן מיידי. זו הפעם הראשונה בה יוחסו למקום סגולות רפואיות שאין להן הסבר.

בביקוריה הבאים של ברנדט במקום הזדהתה הגברת כבתולה הקדושה וביקשה ממנה לפנות לכומר ולבקשו שיקים במקום קפלה. בסופו של דבר ראש העיר של לורד חסם את הכניסה למערה והציב במקום שומרים שמנעו את כניסת הציבור למקום ואף קנסו את מי שהגיע למקום להתפלל.

המערה נפתחה מחדש לקהל באוקטובר 1858. ברנדט לא שבה לאחר מכן למערה ולא ראתה עוד את הגברת, אבל אנשים רבים המשיכו לפקוד את המערה והיא הפכה לאתר עלייה לרגל. בדיקה מדעית של המים במעיין שנערכה לאחר מכן גילתה שהם ראויים לשתייה ועשירים במינרלים. במקום הוקם פסל של הבתולה וברנדט הוכרה על ידי הכנסייה כקדושה.

כיום מבקרים באתר מיליוני אנשים בשנה. 7,000 מאמינים טענו שנרפאו ממחלות שונות לאחר הביקור במקום, אבל הוועדה הרפואית של הכנסייה (יש דבר כזה!) הכירה רק ב-66 מהמקרים כניסים.

האש הקדושה בירושלים
בדרך כלל אנו תופסים כניסים כמשהו פלאי, מפתיע, שלא ניתן לחזות מראש את התרחשותו. אך יש בכל זאת נס אחד שמתרחש מדי שנה מזה מאות שנים, ובכל פעם הוא מתרחש באותו זמן, באותו אופן ובאותו מקום. והנס הזה מתרחש אצלנו, בישראל. מדובר בטקס האש הקדושה שמתקיים בכנסיית הקבר בירושלים, הכנסייה החשובה והקדושה ביותר בעולם, הממוקמת במקום בו לפי האמונה נצלב ונקבר ישו.

הטקס מתקיים מדי שנה ביום שבת שלאחר יום שישי הטוב, בתחילת חג הפסחא. על פי האמונה הנוצרית, ביום זה בשעה 14:00 בדיוק, חודרת קרן שמש לקפלת קבר ישו, ומדליקה את האש הבוערת בעששית השמן שמעל הקבר. הפטריארך נמצא בעת זו לבדו בקפלת הקבר (בה יש מקום רק לאדם אחד). לאחר מכן יוצא הפטריארך מן החדר כשבידו לפיד ומעביר את האש שירדה מן השמיים למאמינים הנוצרים שמקבלים אותה בנרות ומעבירים אותה לכנסיות ברחבי העולם. כדי לוודא שהפטריארך לא נעזר באמצעים שונים על מנת להדליק את האש, הוא נבדק טרם כניסתו לקבר.

האש הקדושה נזכרת לראשונה כבר בכתבים מהמאה הרביעית לספירה, אך ידועים מספר מקרים בהיסטוריה בהם לא ירדה האש הקדושה בתאריך המדובר. זה קרה, למשל, ב-1099, ועורר מהומות רחוב רבות בירושלים.

למרות שמדובר בטקס קדוש, לעיתים הוא מותיר רושם שהקשר בינו לבין קדושה מקרי בהחלט. מאחר שהוא מתקיים במתחם כנסיית הקבר, שכנסיות שונות טוענות לבעלות עליה, הוא מעורר מתיחות רבה בין הכנסיות. הפטריארך היווני-אורתודוקסי והפטריארך הארמני אמורים להיכנס לקפלת הקבר יחדיו ולקבל את האש ישירות מהשמיים, אך מאחר שהקפלה היא ברוחב אדם אחד בלבד, נכנס הפטריארך היווני-אורתודוקסי ראשון ואחריו הארמני, וביציאה יוצא הארמני ראשון ואחריו היווני. בשנת 2002 ביקש הפטריארך היווני לצאת ראשון, ולאחר שיצא הארמני ראשון הוא דחף אותו והעיף מידיו את האבוקה שכבתה. בכנסייה פרצה מהומה שהסתיימה בפצועים ומעצרים והאירוע התפוצץ. במשטרה כנראה פחות סומכים על ניסים ומאז היא מנעת כניסת המונים למתחם ומגבילה את הכניסה לבעלי אישורים מיוחדים מראש.

שני ניסים רפואיים עכשוויים

נס התינוק ששב לחיים
הכותרת בדיילי מייל האנגלי הכריזה: "התינוק הפלאי חזר מן המתים" (Miracle baby comes back from the dead). וודי לאנדר היה אז בן שבועיים בלבד. הוריו לקחו אותו איתם לקניות בסופרמרקט השכונתי כאשר הבחינו לפתע שהוא חיוור מאוד וגופו קר. הם הזעיקו מיד אמבולנס שהעביר אותו ואותם לבית חולים בלידס, שם נקבע שוודי הפעוט סובל מהתף לב חמור.

במשך חצי שעה ניסו הרופאים בבית החולים להצילו, עד שהתייאשו וקבעו שהוא מת מוות קליני. הם הזמנו את הוריו לחדר הטפול הנמרץ כדי שיוכלו להיפרד מבנם והחלו לנתק אותו מן המכשירים אליהם היה מחובר. לאחר שהוציאו את צינור ההנשמה ונתנו לאביו להחזיק אותו אירע מה שגם הרופאים מגדירים כ"נס". וודי, שרגע לפני כן נחשב כמת, החל לפתע להשתעל, לזוז ולנשום בכבדות. הצוות הרפואי זינק והמשיך לטפל בו בכל האמעים שעמדו לרשותם ולמרות התקף הלב החמור והעובדה שבמשך דקות ארוכות לא קיבל אספקת חמצן למוח לא סבל התינוק משום פגיעה מוחית.

כמה ימים לאחר מכן עבר וודי ניתוח לב פתוח, בו תוקן שסתם פגום בליבו. שלושה שבועות לאחר מכן שוחרר במצב מצוין לביתו. כיום וודי לאנדר כמעט בן שנתיים, בריא לחלוטין. הוריו מספרים שהרופאים לא שמעו מעולם על מישהו ששב לחיות לאחר 30 דקות של מוות קליני, ודאי שלא תינוק כה פעוט. "הצוות הרפואי גרם לנס הזה לקרות" אמרו וריו של וודי, יון וקארן לאנדר. "גם הם לא יודעים כיצד אבל זה נס שהוא איתנו."

קצת נס וקצת יד אלוהים
הכותרת ב"ידיעות אחרונות" הגדירה את המקרה של טוביה עמקיה כ"נס משמיים". באתר YNET צוטט רופא העיניים מהדסה עין כרם, ד"ר מיכאל אלפרט כך: "טוביה בא ממשפחה דתית. גם ד"ר חוסה כהן (רופא מטפל נוסף) וגם אני חושבים שיש באירוע הזה קצת נס וקצת יד אלוהים. הרי אם הם היו הולכים בשבת בערב לבית חולים בשפלה, היו בקלות יכולים להגיד להם: מצטערים, אין טיפול לבעיה הזאת. חלון ההזדמנויות הוא מאוד קצר, ופספסתם אותו. זה קורה לעשרות אנשים בשנה ואין מה לעשות. רק בגלל שהם הגיעו ל'הדסה', וגם כאן זה לא הליך שגרתי במיוחד, והצלחנו לצנתר אותו – חזר אליו מאור עיניו".

"כל כך פחדתי כשזה קרה", מספר טוביה בבכי, "וחשבתי שזהו, שאני פשוט עיוור מעכשיו. כבר איבדתי את הראייה בעין אחת, וכעת הלכה לי העין השנייה. אחרי הניתוח – התחלתי לחזור לראות. זה היה מדהים לחזור לראות. כל המשפחה שלי בהלם ולא מאמינה שזה קרה. זה פשוט מדהים. פלא פלאים שזה חזר. זה נס. הכל בעזרת השם".

מאור עיניו של טוביה עמקיה הושב לו בזכות טיפול חדשני שפותח בהדסה עין כרם, טיפול עיניים שדומה מאוד לצינתור ללב. כיום רואה עמקיה די טוב בעין שנותחה, וכיוון שאינו רואה כלל בעין השנייה, הציל אותו הניתוח מעיוורון.