תפריט עמוד

עין חצבה ועיר אובות – ביקור

שתפו:

• עונה מומלצת: חורף ואביב

• התאמת המסלול: לכל המשפחה

• קושי המסלול: קל מאוד

• אורך המסלול: קצר מאוד

• משך המסלול: כשעה

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 14, "צפון הערבה ומזרח הר הנגב" (מהדורה אחרונה הודפסה בשנת 2005). 

• הגעה מצומת הערבה: ממשיכים בכביש מס' 90 דרומה לעבר אילת. בצומת חצבה פונים ימינה, לעבר מעלה עקרבים, ומיד שמאלה, על פי השילוט לעיר אובות. האתר נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהכביש ובסמוך אליו ישנה חנייה. 

• המסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

במבט ראשון עשוי האתר להיראות משמים, אך די בסיור קצר כדי להבין שרב בו הנסתר על הגלוי. הדברים היחידים שבלטו כאן על פני השטח הם המעיין ושוקת ההשקיה שהוקמה לצדו בתקופה המנדטורית (בראש ובראשונה עבור משטרת הגמלים), ובסמוך אליהם עץ השיזף העצום, שגילו נאמד במאות שנים, ושרידי מצודה רומית. גזעו של עץ השיזף הוא מהמרשימים ביותר במדינה ומהווה כשלעצמו סיבה טובה מספיק כדי לעצור במקום ולברכו. מכיוון שבמקום עובר קו העתק גיאולוגי, נבעו כאן מים מתוקים על פני השטח. בעקבות שאיבת יתר של חברת 'מקורות' ירד מפלס מי התהום והמעיין יבש. ענף השיזף העצום שקרס לפני כמה שנים הוא עדות ברורה להתייבשות הקרקע (מסיבה זו העץ מושקה כיום). על העץ מסופרות אגדות רבות. אחת מהן נוגעת למטמון ענק שקבור מזרחית לו. לפני כשנה נתגלה במקום בור גדול שנחפר במהלך הלילה בחיפוש אחר האוצר, מה שמעיד שיש מי שסבור כי לא מדובר בהכרח באגדה.

עץ השיזף העצום שגילו נאמד במאות שנים | הצילומים בכתבה: יותם יעקבסון

האתר העתיק שכן על צומת דרכים חשובה. כאן נפגשות גם היום הדרך היורדת ממעלה עקרבים עם הדרך המגיעה מים המלח. בעבר הגיע הכביש הסלול לאילת עד עין חצבה, ומכאן המשיכה דרך עפר משובשת. בשנת 1967 התיישב במקום שמחה פרלמוטר, יהודי אמריקאי שחי במקום עם אשתו יהודית, שהייתה נשואה לו כחוק ורחל, אשתו השנייה, שהתגיירה עם בואם ארצה. מכל המשפחה היא היחידה שנותרה לחיות במקום לאחר מותו. תושבי המקום מספרים כי במשך שנים טען שמחה שהוא שומע קולות מן האדמה. לאחר שמצא חרסים מהתקופה הישראלית והביאם לפני נוגעים בדבר, הוחלט על חפירות מסודרות במקום. שמחה ייסד במקום יישוב ששילב אורח חיים חרדי עם סממנים קיבוציים. היישוב, שהוכר כחווה חקלאית נקרא 'עיר אובות', על שם אחת התחנות של בני ישראל בדרכם ממצרים. למקום הצטרפו משפחות נוצריות מגרמניה, מהולנד ולימים גם מארצות הברית, שביקשו להתגייר. גם כיום, הגם ששמחה הלך בינתיים לעולמו, הן חיות עם ילדיהן הרבים במקום ולכן אין מה להתפלא למראה עדת ילדים בלונדיניים וכחולי מבט שמתרוצצים באתר.

בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום החל משנת 1990 התגלו שרידים מימי שלמה המלך, הנבטים, האדומים והרומאים. יש המעריכים כי במקום זה שכנה העיר "תמר" שמוזכרת כאחת הערים שביצר שלמה (מלכים א', פרק ט', 17-18). כיום אפשר לסייר בין החורבות שבמקום. שבילים מסודרים מתפתלים בין שרידי המצודות מהתקופות השונות ומוליכים אל מקום המעיין ואל עץ השיזף. מסביב נמצאים בתי התושבים העכשוויים המעניינים לא פחות משרידי העבר.

למי שאינו בקיא ברזי הארכיאולוגיה יהיה מעט קשה לעשות סדר בשרידים השונים ולדמיין את החיים כאן בעבר. בקווים כלליים מאוד ניתן לומר כי המצודות הגדולות במקום נבנו בתקופה הישראלית ושרדו ככל הנראה עד לרעש האדמה הגדול בימי עוזיהו. מאוחר יותר נבנו עליהן מצודות רומיות קטנות יותר. גם מבלי להיות ארכיאולוגים אפשר להתרשם מהחומות העבות, ממגדלי השמירה, מהמחסנים ומהממגורות. ממצאים יפים שנמצאו כאן (כגון כלי פולחן אדומיים) כבר אינם נמצאים באתר, כיוון שנלקחו למוזיאונים. הנשבה בקסמי המקום ובמסתורין שבו יכול לברר פרטים לגבי הדרכות שמתקיימות באתר מטעם בית ספר שדה חצבה הסמוך, טלפון: 08-6581546/76.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: