נדמה כי אין בארץ חובב טיולים שלא נתקל בשנים האחרונות באלפי העגורים שנוחתים בסתיו בעמק החולה. עד תחילת שנות ה-90 היו עוברים העגורים ממעל וממשיכים לאפריקה. בשנת 1993 החל פרויקט שיקום אדמות הכבול, שאחת מתוצאותיו היתה נחיתת עגורים רבים בעמק. מדי שנה נשארים רבים מהם לתקופת החורף, ובעקבותיהם מגיעים מטיילים רבים לצפות במחזה המרגש.
אחת הסיבות להישארות הציפורים בארץ היתה הצפתו מחדש של חלק מהאגם, שיובש בשנות ה-50. אגמון החולה הרדוד מספק כיום לעופות המים מקום מתאים לשהייה. השינוי בסוגי הגידולים החקלאיים באזור השפיע אף הוא – החקלאים הפסיקו לגדל כותנה, ותחתיה התרבו גידולים דוגמת בוטנים ותירס, תפריט שערב במיוחד לחכן של הציפורים.
ד"ר דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, מספר כי עגורים מקצרים את נדידתם בכל העולם, וכי התהליך קורה גם בציר הנדידה המערבי  | עגורים רבים מבלים בעמק החולה את תקופת החורף, ובעקבותיהם מגיעים מטיילים רבים לצפות במחזה המרגש | צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע |
שלהם לאפריקה. גם במערב לא מגיעים כל העגורים למרוקו, וחלקם חורפים בספרד ואפילו בצרפת. אפשר לקשור את זה לעניין ההתחממות הגלובלית, אבל אלון מסביר כי לדבר יש קשר יותר הדוק לשינויים המתרחשים בחקלאות. העגור הוא עוף שמתלהק בלהקות גדולות ולכן הוא חובב ריכוזי מזון גדולים. החקלאות המתועשת (בעיה בפני עצמה), על חלקות הענק שלה, מספקת לו בדיוק את זה. לכן בואם של העגורים משמח אמנם את המטיילים, את התיירנים, ואת חובבי הטבע, אבל עבור חקלאי האזור העגורים הם "מזיקים".
ב-1999 הוקם "פרויקט העגורים", שיתוף פעולה יוצא דופן של החקלאים ושל גופים ירוקים ותיירותיים, שמטרתו למנוע את נזקי העגורים לחקלאות, תוך שמירה על אוכלוסייתם בעמק. עיקר נזקי העגורים נגרם בתפר שבין הסתיו לחורף, עת נגמרים להם הבוטנים, והם מחפשים מזון בשדות שרק נזרעו. אז מגורשים העגורים באופן מרוכז באמצעות צופרים. את עיקר פרסומו קנה הפרויקט בזכות תחנת ההאכלה, בה מפרישים לעגורים אלפי קילוגרמים של גרעיני תירס מדי יום. הציניקנים יאמרו שהאכלת העגורים היא סוג של פיתיון שמיועד למשוך את חיות הבר כדי ליצור אטרקציה תיירותית. בכל אופן, הפרויקט לא רק שמאפשר לעגורים להתקיים ללא הסבת נזקים לחקלאות, אלא גם מאפשר למבקרים באגמון ליהנות מהמחזה המרהיב של הריכוז היוצא דופן של עופות המים ב"מסעדת העגורים". להוריד קצת את מספר העגורים
הרעיון העומד מאחורי פרויקט העגורים טוב ויפה, אבל לא הכל מושלם. החקלאים מזהירים כי השנה לא נאסף די תקציב לפרויקט האכלת העגורים באגמון החולה, וכי משמעות הדבר היא פגיעה קשה בציפורים או נזק במיליוני שקלים לחקלאים. זאת, הם מציינים, אף שהחקלאים גייסו מכיסם הפרטי סכום כפול מתרומתם אשתקד. לטענתם, הפרויקט נתון בסכנה מכיוון שהגורמים הנהנים מקיומו וקשורים בו לא נרתמו לעזרה.
"נכון להיום מובטחים לפרויקט מעל 600 אלף שקל, מתוכם 225 של החקלאים והשאר של הגופים הירוקים והתיירותיים”, אומר אלון. "כל השנים אני הוא זה שמכתת את רגליו על מנת לגייס את הכסף לזה”, הוא מוסיף, "בשנים האחרונות הצטרפו אלי אחרים, וגם השנה נשיג את הכסף”.
"אנחנו נופלים שנה אחרי שנה על האף בגלל מגבלות תקציב", אומר ל"מסע אחר" ראש התארגנות גידולי השדה של עמק החולה, זמיר כרמי. "לפני שנה הפרויקט נכשל כי לא היה מספיק תקציב. היו לנו 450 אלף שקל, וזה לא הצליח. אנשים זרעו גידולים ונפלו. מדובר בנזקים של כמיליון שקלים”.
למנהל מחוז צפון בקק"ל, ד"ר עמרי בונה, מספרים אחרים: "בכל השנים האחרונות אנחנו מצליחים לשמור על אפס נזקים או נזקים של חמישים עד מאה אלף שקל”. הקרן הקיימת היא שנתנה את מטריית ניהולו התקציבי של הפרויקט בשנים עברו. "מסגרת התקציב של השנה שעברה היתה 750 אלף שקל וזה היה בדוחק. נדמה לי שמי שמדבר על מיליון שקלים הוא בכיוון נכון", מציין בונה.
לדברי כרמי הפרויקט זקוק למיליון עד מיליון וחצי שקלים בשנה, תלוי במספר העגורים שיגיעו. בהודעה לעיתונות שהוציאה התארגנות המגדלים נאמר כי  | העגור הוא עוף שמתלהק בלהקות גדולות ולכן הוא חובב ריכוזי מזון גדולים | צילום: ישראל פרץ, באדיבות החברה להגנת הטבע |
מספר העגורים שחורפים בעמק החולה גדל מדי שנה וכי הוא צפוי להגיע השנה לשיא של 40 אלף.
"מה, הם התחילו לחזות את העתיד?” שואל אלון, אביו מולידו של הפרויקט. אכן, יש עלייה במספר העגורים החורפים בעמק החולה, הוא אומר, אבל מספרם בחורף שעבר היה 20-17 אלף. "כשעשיתי את עבודת המאסטר שלי על העגורים בחולה", הוא אומר, "לפני שהתחילו להאכיל אותם, היו כאן 15-13 אלף עגורים חורפים”.
מספר העגורים שחולף בארץ מדי שנה הוא קבוע: 60 אלף. כאמור, הם התחילו לעצור כאן לפני קצת יותר מעשור, ורובם ממשיכים לאפריקה. לכל היותר יש כאן בעת ובעונה אחת 30 אלף עגורים – גם זה, אגב, מספר אדיר מכיוון שמדובר ב-15% מאוכלוסיית העגורים האפורים בעולם. ההחלטה המשותפת היא שצריך להוריד קצת את מספר העגורים, והמטרה היא להחזיר את מספרם בחורף לסביבות עשרת אלפים פרטים.
"הרעיון עבד מצוין במשך שנים", מדגיש אלון, ב-1999 היו נזקים קשים לחקלאות, ומאז עונת 2000-1999 הפרויקט רץ. הוא מנע את נזקי העגורים, ויצר אטרקציה תיירותית יוצאת דופן”. העגורים, מבהיר אלון, הם מין הדגל שמביא את התיירים לעמק החולה. אלמלא הם (והתיירים שבאים בעקבותיהם), הדחפורים כבר היו עולים על העמק. עם זאת, צריך לזכור שבחולה יש לא רק עגורים, "זהו אחד מאתרי הצפרות הטובים בעולם”, אומר אלון. משוואה הגיונית
השאלה היא כמו תמיד מניין יבוא הכסף. החקלאים מציינים שהשנה גייסו מכיסם הפרטי כרבע מיליון שקלים כדי לרכוש את המזון לעגורים, כפול מתרומתם בשנה הקודמת. "השמירה על דו קיום בין העגורים לחקלאים היא אינטרס חשוב של המדינה ושל גורמי התיירות באזור, שנהנים מהכנסות עתק לכל אורך החורף הודות לחניית העגורים בחולה", אומר כרמי. מנגד גורס אלון, כי על החקלאים לשאת במחצית ממימון הפרויקט, וכי שאר השותפים לו צריכים לשאת במחציתו השנייה. בפרויקט שותפים קק"ל, החברה להגנת הטבע, החקלאים ורשות הטבע והגנים. בשנים עברו סייעו גם משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל והרשות לפיתוח הגליל.
בקק"ל סבורים כי שליש מהמימון צריך לבוא מהממשלה (בעיקר ממשרד החקלאות), שליש מהגופים הירוקים והתיירותיים ושליש מהחקלאים. "משרדי הממשלה, מלבד המשרד לפיתוח הנגב והגליל, עוד לא נתנו כסף", מציין בונה.
נראה כי בעניין אחד מסכימים כל הנוגעים בדבר – הצורך במסגרת תקציב קבועה. כרמי מדבר על פרויקט רב-שנתי מסודר, הכולל גם תקציב לניטור. בונה מגלה אמפתיה: "אני יכול להבין את החשש של החקלאים. היינו רוצים שתהיה תמונה ברורה של המשאבים שעומדים לרשות הפרויקט". בונה מציין כי הקק"ל פנתה לכמה משרדי ממשלה וכי המשרד לפיתוח הנגב והגליל נענה לפנייה. "עוזר השר, יוסף אבי אנגל, לקח על עצמו לרכז את הנושא".
אלון נשמע כמי שנמאס לו לרדוף אחרי המימון, בעיקר לאחר שהוכח שהרווח לתיירות אדיר. "במקום שזה יהיה מימון קבוע, אנחנו כל שנה צריכים לכתת את רגלינו. משרד החקלאות זורק מיליון שקל על מנת למגן פרות מפני זאבים”, אומר אלון, "אבל את המימון לפרויקט העגורים הוא לא מוצא". החקלאים מדברים על מניעת נזקים בערך של כ-20 מיליון שקל. בנוסף למניעת הנזק, מדגיש אלון, יש פה פרויקט בעל ערך תיירותי אדיר. בדיקה כלכלית שערכה ד"ר עליזה פליישר מהאוניברסיטה העברית, העלתה שהרווח לתיירות הוא כ-20 מיליון שקל בשנה.
"יש כאן משוואה שהיא מאוד הגיונית, אבל משום מה מישהו חושב שהפרויקט הזה יכול לקיים את עצמו והמדינה לא צריכה להיות שותפה לזה. במקום שיבוא גוף ממוסד שיכניס את זה לבסיס התקציב, אז זה ככה. ככה זה במדינה הזו. זה הכל שנור", אומר אלון.
ראו גם וידאו על העגורים בחולה |
