סקר חדש שבדק יותר ממאה אתרים באזורי מחייה פוטנציאליים של הלוטרות מעלה נתונים מדאיגים, ומעיד כי הן נמצאות בסכנת הכחדה ממשית. "לוטרות הן טורפות-על במארג המזון של בית הגידול הלח ונוכחות הלוטרות במערכת אקולוגית מהווה סמן חשוב לבריאות המערכת והמגוון הביולוגי בה", מסבירים שמוליק ידוב ורוני שחל מהחברה להגנת הטבע ועמית דולב מרשות הטבע והגנים, כותבי הדו"ח. "בישראל, עד ראשית המאה העשרים, היו הלוטרות נפוצות בכל נחלי החוף, מגבול הלבנון ועד שורק, וכן לאורך אגן הירדן, ממקורותיו ועד לים המלח, כולל אגם החולה והכנרת, עמק בית שאן, עמק חרוד ועמק יזרעאל. בעשורים האחרונים חלה הרעה דרמטית במצבן של הלוטרות ובתפוצתן ולכן היא מוגדרת בישראל כמין בסכנת הכחדה חמורה".

מתוצאות הסקר עולה כי בשנת 2014 נדגמו 106 אתרים בכל האזורים הפוטנציאליים של הלוטרות, והתוצאות מראות על מגמה מדאיגה של דעיכה בגודל האוכלוסייה, גם באזורים שבהם קיימת עדיין אוכלוסייה יציבה. בעמק החולה ובירדן ההררי, ישנה ירידה של 9 אחוזים ביחס לשנה שעברה. ברמת הגולן, לראשונה מאז שנת 2000, לא נמצאו סימנים ללוטרות. "זה נתון מדאיג", מציינים ידוב, שחל ודולב. באגן הכנרת ועמק הירדן, חלה ירידה חדה של 18 אחוז בהימצאות לוטרות. בעמק חרוד ועמק בית שאן, זו השנה השלישית בה לא נמצאו כלל סימנים ללוטרות, ובעמק יזרעאל ועמק זבולון, לא נמצאו לוטרות, זו השנה הרביעית ברציפות, לאחר שבשנת 2010 הסקר מצא כמות יפה של לוטרות.

לוטרה. בשל אובדן בתי גידול לחים חל צימצום דרמטי באוכלוסיית הלוטרות

"התפוצה של אוכלוסיית הלוטרות הולכת ומצטמצמת ונמצאת בסכנה ממשית, בשל קיטוע ואובדן של בתי גידול", מסכמים ידוב ודולב. סיכויי האכלוס מחדש של אתרים הצטמצמו במהלך 15 השנים האחרונות וסיכויי ההכחדה של בתי גידול גדלו ונמצאים בסכנה מתמדת. הנתונים השנה הוכיחו כי ישנה ירידה של הימצאות לוטרות גם באזורים היציבים לכאורה – עמק החולה והכנרת. חשוב לציין שעד לפני שלוש שנים היו שלושה אתרים יציבים – עמק בין שאן, החולה והכנרת. בשנים האחרונות נעלמו הלוטרות מעמק בית שאן ויש חשש ליציבות האוכלוסייה בעמק החולה, לאור הירידה בהיקף בריכות הדגים בו, שמשמשות תחליף לאגם החולה שיובש".

לאור הממצאים, מציעים ידוב, שחל ודולב לנקוט בכמה צעדים במקביל, על מנת למנוע את היעלמות הלוטרות מישראל: הקמת גרעין רבייה אפקטיבי והיערכות להשבה ואישוש אוכלוסיות, לפעול לשיקום המסדרונות האקולוגיים המקשרים בין בתי הגידול של הלוטרות, ובייחוד הירדן הדרומי, המקשר בין החולה והכנרת לעמק חרוד, ויש לשקול לשקם גופי מים כגון בריכות דגים שננטשו, והפיכתם לבתי גידול לחים, הטובים לשמירת אוכלוסייה יציבה ומתרבה של לוטרות.


לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: