סקי – להתמכר ללבן

יצאתי לחפש את האנשים שנדבקו בחיידק, עקבתי אחרי סימני המגלשיים והגעתי ל"סקי-פס", חנות ותיקה בתחום. הבעלים הוא דורון איטלסון, שלמד בצעירותו במונטריאול, שם נחשף לעולם הסקי. כשחזר לארץ, הפך לגזבר של "מועדון הסקי הישראלי", בו היו חברים בודדים בלבד, שנחשבו, אז, לעופות מוזרים. ב-76' הוא החליט לקדם את הענף בארץ ופתח את החנות. "בשנים הראשונות זה היה למשוגעים לדבר בלבד", נזכר איטלסון, "יוצאים בארבע בבוקר לחרמון, מתגברים על כל הקשיים, בשביל לגלוש על השלג הים תיכוני. לא היו רכבלים ואת הציוד היו מעלים על פרדות של ילדי מג'דל שאמס".

– והיום?

"היום, בשביל שכבות מסוימות באוכלוסייה, סקי זה סגנון חיים. עשרות אלפי ישראלים נוסעים לחופשות סקי בחו"ל מדי שנה. זה כבר לא רק קטע ספורטיבי, זה גם שינוי אווירה, לבוש ססגוני, בילוי והזדמנות לצאת מהשגרה הישראלית".

בזמן שדיברנו החנות החלה להתמלא אנשים שהתפצלו בין שתי המחלקות – מחלקת הסקי ומחלקת הסנובורד. כששאלתי אם יש הבדל ביניהם ננזפתי מיד: "בטח שיש הבדל! אין טיפת דמיון! זה כמו להגיד שאופניים וסקטים זה אותו הדבר, כי שניהם נוסעים על כביש".

– במה מתאפיין כל אחד מהענפים?

"בסקי הגלישה יותר מסודרת, רגועה, משתמשים רק בשרירי רגליים מסויימים, המון שואו. סנובורד זה יותר השתוללויות, יותר עניין של שיווי משקל, כי שתי הרגליים מוצמדות לבורד אחד. מפעילים הרבה שרירים והביגוד מותאם לאפשר התנענעות חופשית".

הסנובורד הגיח בשנות ה-80 של המאה העשרים, והפך לנישה קטנה ופרועה של ספורט השלג. בעשרים השנים האחרונות הענף צובר תאוצה במהירות, יותר ויותר אנשים נודדים מהסקי לסנובורד והמאזן מתהפך. "נסעתי לגלוש בפעם הראשונה עם חברים בחרמון. הגעתי למעלה, ושאלו אותי 'סקי או סנובורד?'. לא ידעתי אז מה זה מה ואמרתי סנובורד. מאז אני מכור", מספר ניר זברו, סנובורדר מושבע שמעיד על עצמו שהוא מכור. "גלשתי כבר בצרפת ועונה שלמה בניו זילנד".

זברו מייצג תופעה הולכת וגדלה: צעירים שמוכנים לעשות הכל בשביל כמה ימי גלישה. מי שכבר נחשף לחוויה, כנראה כבר לא יכול בלי. "ראיתי פה אנשים שרבו עם הנשים שלהם, שלקחו הלוואות מטורפות בבנק, ששברו חסכונות, הכל – כדי לנסוע", מתאר זברו את ממדי ההתמכרות. "וזה שווה את זה – בשביל כמה הימים האלה בשנה של חלום לבן, של גן עדן של שבירת שגרה. זה כיף לא נורמלי!".

– אז מיהו גולש הסקי הישראלי הממוצע?

איטלסון מאפיין את הגולש הישראלי כ"גבר בגילאי ה-40, ממעמד כלכלי גבוה, שיוצא לחופשת הסקי זו השנה העשירית. הוא יודע בדיוק לאן הוא נוסע ומה הוא מחפש. הוא נוסע לגלוש נטו, בלי האפר-סקי". אפר-סקי, בצרפתית, זה "אחרי הסקי" – באירופה התפתחה תרבות שלמה של בילויים שעיירות הנופש מציעות לגולשים כמו הופעות, מסעדות וספא.

– ומיהו הסנובורדר (גולש הסנובורד) הישראלי?

"בחור בשנות ה-20 וה-30, כמעט מכל סטטוס חברתי-כלכלי", איטלסון אומר.
ההבדל באוכלוסייה נוצר מכמה סיבות. ראשית, ענף הסנובורד הוא חדש יחסית, לכן המבוגרים נחשפו אליו פחות, בנוסף, גלישת סנובורד נעשית פעמים רבות מחוץ למסלולים, עניין שמושך הרבה צעירים. ההבדל בסטטוס נובע מהבדל הגיל. סנובורד זה ספורט לא זול. צעיר רווק יכול להרשות לעצמו להיכנס לחובות, בעוד שלאנשי משפחות זה יותר בעייתי.

ערכת הסנובורד הבסיסית כוללת בורד, נעליים וביינדינגס (שמקבעים את הנעל לבורד). בורד בוחרים לפי משקל, מידת נעליים ורמת הגלישה. אפשר למצוא בורדים ומגלשיים יד שנייה. רמת הגלישה נקבעת על פי מספר ימי הגלישה שביצעתם. אל תקנו בורד לפני שווידאתם שהוא מתאים לכם. בנוסף צריך גם ביגוד מיוחד (שאותו לא ניתן לשכור), והוא כולל ביגוד תחתון תרמי, חליפת שני חלקים או סרבל, כפפות, כובע וגרביים. מומלץ להצטייד גם במשקפי סקי לסינון קרינה וחסימת הרוח, קרם שיזוף עם מקדם גבוה ושפתון. מומלץ להצטייד גם בקסדה. הדבר החשוב ביותר בנוגע לציוד הוא הנעליים. "נעליים יכולות להרים או להרוס את החופשה", מדגיש זברו, "אם הן לא נוחות לגמרי, כל ההנאה נפגמת".

גם סקי דורש ציוד, שאותו אפשר לקנות או לשכור כשמגיעים לאתר. ערכת הסקי כוללת מגפיים, מגלשיי קארבינג (מגלשיים צרות במרכזן, אלו המגלשיים הנפוצות כיום), מקלות, ולילדים גם קסדות. מגלשיים בוחרים לפי רמת הגלישה, משקל וגובה, הם צריכים להגיע בערך עד לסנטר.

גם אני רוצה
אה, עכשיו אתם בטח רוצים גם. אז איך מתחילים? ישראלים בדרך כלל נוסעים לחרמון בשלב ראשון, לראות אם זה מתאים להם, לפני שהם משלמים על חופשה בחו"ל. אפשר לבחון את החיבור שלכם לספורט מבעוד מועד גם באמצעות ה"סקימולטור", מתקן מדמה גלישה. על החרמון אומר איטלסון שיש יתרונות גדולים למקומות קטנים אבל מוסיף שהארגון לא ברמה גבוהה, "תורים ארוכים, תחזוקת רכבלים ועוד". ובכל זאת, גולש ישראלי שיוצא פעם בשנה לשבוע סקי בחו"ל, לא יוותר על ארבע-חמש גיחות לחרמון, בהתאם למצב השלג כמובן.

טוב. ניסיתם, בדקתם. אתם בעניין. בחרמון כבר הייתם, עכשיו הגיע תור חו"ל. לאן כדאי לנסוע? האתרים השוויצרים והאוסטרים מומלצים מאוד, הושקעו בהם כספים רבים בעשור האחרון וכל התנאים שודרגו. השקיעו במיוחד ברכבלים חדשים, וזה עושה הבדל ענק בשביל הגולשים. שוויץ ואיטליה מציעות חופשת סקי בעיירות רומנטיות עם מגוון חנויות וחיי לילה. לעומת זאת, בצרפת אפשר למצוא אתרי גלישה חדשניים עם רכבלים בסמוך למלון.

ולפני הטיסה, הנה כמה טיפים אחרונים:

• שמרו על הכללים וגלשו בתוך המסלולים בלבד. לא מעט גולשי סנובורד נהרגו  במפולות שלגים כשגלשו מחוץ למסלולים.

• כשמגיעים לאתר סקי, מומלץ לעבור הדרכה של חצי יום עד יום, גם אם גלשתם בעבר, ואם אתם מתחילים מומלץ להיות צמודים למדריך למשך כל השבוע. סקי הוא ספורט עם המון פציעות, וחשוב להרגיש בטוחים על השלג.

• לא לשכוח למרוח קרם הגנה מהשמש על כל האיברים החשופים. למרות הקור, הקרינה במשטחי השלג חזקה במיוחד.

• אל תתנו לשמש להשלות אתכם – חשוב להצטייד בכפפות ובגרביים מחממים (יש גרביים מיוחדים, אל תחסכו בתחום הזה) כדי למנוע מכת קור.

• אל תתנו לשלג להשלות אתכם – שתו המון מים. הזעה בתוך החליפה הצמודה עלולה להביא להתייבשות.

• וטיפ מיוחד לסנובורדרים: אם זו הפעם הראשונה שלכם – אל תרימו ידיים לפני שעברו שלושה ימים. גלישה נעימה!