סקוטלנד – מולדת הולכי הרגל

דרך ההיילנד המערבי (West Highland Way) היא אולי המרשימה ביותר במסלולי ההליכה הארוכים של סקוטלנד. היא מתחילה בשולי גלזגו (Glasgow), העיר הגדולה ביותר בסקוטלנד, נמשכת צפונה לגדותיו של לוֹך לוֹמוֹנד
(Loch Lomond), הגדול באגמי סקוטלנד, ומסתיימת בפורט וויליאם
(Fort William) שלרגלי ההר הגבוה בבריטניה, בֶּן נֶוויס (Ben Nevis), 1,344 מטר גובהו. רוב המטיילים גומאים את 153 הקילומטרים של דרך ההיילנד בשישה עד שמונה ימים, תלוי בנסיונם ובמזג האוויר.
המסלול מתחלק לקטעים יומיים נוחים שאורכם נע בדרך כלל בין עשרים לשלושים קילומטר. בקצה כל מסלול יומי יש מקומות לינה מסוגים שונים, מה שמאפשר לבחור רק חלק מהדרך ואפילו יום אחד בלבד. קל לעקוב אחרי המסלול, משום שהוא מסומן לכל אורכו בסמל פשוט: דרדר בתוך משוּשֶה.

במהלך הטיול תוכלו להתפעל מהאבנים הגדולות העתיקות שנטועות במקומן כבר 5,000 שנה; לטעום וויסקי מאלט משובח במזקקת גלֶנגוֹין
(Glengoyne Distillery); להשקיף על נופים מרהיבים מפסגת הר בֶּן לוֹמוֹנד
(Ben Lomond), הנישאת לגובה 974 מטר; ליהנות ממאכלים וממשקאות סקוטיים בפונדק בשם דרוֹבֶר'ז אִין (Drover’s Inn) שנבנה ב־1705; לצלם מפלים ולטפס ב"מדרגות השטן" (Devil’s Staircase), שתחילתן בעמק גלֶן קוֹ
(Glen Coe) ההיסטורי. בעמק זה התחולל עוד פרק בסדרת המאבקים הארוכה בין האנגלים לסקוטים, שבמהלכו נטבחו 38 מבני שבט מקדונלד על ידי נציגי המלך האנגלי.

הנופים ותנאי השטח משתנים בדרך: לאורך החוף המזרחי של לוך לומונד יש קטעים שההליכה בהם קשה, ואילו בחלקים הצפוניים של המסלול צועדים על כבישים מתוחזקים להפליא בני יותר מ־250 שנה. המסלול כולל קטעי הליכה נינוחים לאורך סוללות שבעבר נחו עליהן פסי רכבת, וגם שביל חשוף ונפלא החוצה את ראנוֹך מוּר (Rannoch Moor), עם נופי הפרא הכי מפתיעים בבריטניה.

בדרך נפגשים עם אנשים רבים ושונים. לא פעם יקדמו את פניכם בפאבים, בחנויות או באכסניות אנגלים, ולאו דווקא סקוטים. רוב האנשים שתיתקלו בהם גם לא ילבשו חצאיות משובצות (אלא אם תבלו בחתונות או במשחקי ההיילנדז). המטיילים מגיעים מאירופה, אך גם מאמריקה הצפונית, מאוסטרליה ומהמזרח הרחוק, מביאים עימם בליל של מבטאים. הקוסמופוליטיות של סקוטלנד עשויה להפתיע  אתכם, ועדיין – אל תצפו לארוחות חמות אחרי עשר בלילה, לפעמים גם לא אחרי תשע.

באזורים הכפריים במערב סקוטלנד אפשר לראות בתי אחוזה ויערות בשלל צבעים | צילום: טל גליק

לברוח מיבחושים, להריח עזים
כדי לתכנן את הטיול כדאי לשוטט באתר האינטרנט הרשמי של המסלול, או לכתוב להם ולבקש שישלחו בדואר את העלון הרשמי. מאחר שמטיילים רבים נוהרים אל דרך ההיילנד המערבי, צריך להזמין מקום לינה זמן רב מראש, אך אפשר ללון גם בקמפינג ובאכסניות. את מיטלטליכם תוכלו לשלוח מאתר לינה אחד למשנהו באמצעות שירות ההסעות שנועד לכך.

המסלול עמוס במיוחד בחודש מאי בשל מזג האוויר הנאה ששורר בו בדרך כלל. אם יש לכם אפשרות – העדיפו את יוני או את ספטמבר הנעימים והפחות עמוסים. יולי ואוגוסט הם אכן זמן נוח לטיול, אך הם גשומים. תקופה זו בשנה ידועה לשמצה גם בשִפעת יבחושים.

בחודשי החורף מצטמצמות שעות האור ורבים מהמלונות ומהמסעדות נסגרים, אך טיול מתוכנן היטב יכול להניב חוויה נהדרת. בכל מקרה – בכל עונות השנה כדאי להיות מוכנים לגשם, לרוח ולהליכה בשטחים ביצתיים, אך ייתכנו גם הפתעות נעימות. בסקוטלנד קורה שארבע עונות השנה כאילו מתחלפות ביום אחד.
מגוון צמחים ובעלי חיים ילווה אתכם בדרך. באיזור מסביב ללוך לומונד – שטח העומד להפוך לפארק הלאומי הראשון בסקוטלנד – מצויים כרבע מהזנים של צמחי בר בבריטניה, ו־200 מ־240 מיני העופות שמקורם בארץ זו.
על גדות האגם תוכלו לראות ולהריח עזי בר ואיילים, וכן להבחין בעופות דורסים, כמו הבז המצוי. באביב ובקיץ מתכסים חלקים מהדרך במרבד פרחי בר, בעיקר פעמוניות. בסתיו משתלטים על הנוף גוונים נפלאים וחמימים של חוּם וסגול, צבעיהם של שרך הנשר ושיחי האברש.

על שפת האגם, על פסגת ההר
דרך ההיילנד המערבי מתחילה במילנגאווי (Milngavie). ביום הראשון צועדים מרחק של 19 קילומטר וחצי. בדרך תוכלו לקפוץ ללגימת וויסקי במזקקת גלֶנגוֹין, שנוסדה ב־1833. אחרי כחמש שעות של הליכה רגועה בשטח כפרי מגיעים לדריימן (Drymen) ומבלים שם את הלילה. בבוקר היום השני יוצאים מדריימן והולכים כשש שעות לעבר רווארְדֶנאן (Rowardennan), 22 קילומטר וחצי מדריימן, בדרך המטפסת אל ראש גבעת קוניק (Conic Hill).

אל התחנה הבאה, אינוֶורארְנאן (Inverarnan), מגיעים ביום השלישי, בתום 22 קילומטר וחצי של הליכה לא קלה לעתים. הדרך, שנמשכת כשבע שעות, עוברת בחלקה על גדת אגם לומונד. בקרבת מקום נמצאת המערה שבה, לפי המסורת, החביא את שבוייו הגיבור הסקוטי רוֹבּ רוֹי משבט מקגרגור, אשר חי באיזור במאה ה־17 וה־18. ביום הבא מגיעים אל טינדרום (Tyndrum) בהליכה קלה הנמשכת כחמש שעות על פני 21 קילומטר של מרחבים פתוחים בעיקר.

את היום החמישי, הארוך מכולם, יש להתחיל מוקדם. המסלול, 30 קילומטר וחצי אורכו, עשוי להימשך כשמונה שעות ומסתיים במלון קינגס האוס
(Kings House Hotel). ביום השישי נסתפק ב־14 קילומטר וחצי, שאמורים להימשך שלוש־ארבע שעות. בדרך לקינְלוֹכְלֶבֶן (Kinlochleven) יש טיפוס וירידה לא קלים, אך נוף ההרים המהמם שווה את המאמץ. את המסע חותם היום שבסופו – אחרי 22 קילומטר וחצי וכשבע שעות של הליכה לא קלה, הכוללת טיפוס לפסגתו של הר בן נוויס – מגיעים לפורט וויליאם.

קשה לבחור מהמסלול קטע אחד מומלץ במיוחד, אבל למי שרוצה לטייל עם ילדים כדאי לנסוע ברכבת מגלזגו אל גשר אוֹרכי (Bridge of Orchy) וללכת ברגל אל טינדרום או אל קרינלאריך (Crianlarich), משם קל לחזור ברכבת. ההליכה במקטע זה של המסלול אינה מאומצת ומציעה חוויה ראשונית של ההיילנדז.
אלה שמתלהבים מדרך ההיילנד המערבי ישמחו לשמוע שבקרוב ייפתח מסלול המשך נהדר. אחרי שנים של משא ומתן עומדת להיפתח באפריל 2002 דרך גרייט גלן (Great Glen Way), שתוביל מפוֹרט וויליאם לכיוון צפון־מזרח, אל אינווֶרנֶס (Inverness). כך שאם יש לכם חשק ושבועיים פנויים, תוכלו ללכת ברגל מגלזגו לאינוורנס.