סנטו ניניו: חגיגה פיליפינית בירושלים

הסנטו ניניו של הקהילה הקתולית-פיליפינית בישראל

ישנם אלפי פיליפינים בארץ, רובם קתולים, עובדי-סיעוד ורובן נשים. רבים מהפיליפינים בישראל מאוגדים באגודות דתיות. החגיגה בה הייתי הייתה של אגודה בשם "סן לורנצו". הטקס התנהל ברובו בפיליפינית, שפה מוזרה לאוזן הישראלית. Viva Pit Senyor – יחי האדון (ישוע) הרחום

הטקס התקיים במנזר רטיסבון בירושלים. את המבנה הגדול שבלב העיר בנה יהודי-צרפתי מומר בשם זה שפעל במחצית השנייה של המאה ה-19 והקים גם מנזר בעין כרם ומנזר נשים בדרך הייסורים

הטקס שילב חלק דתי שאותו מילאו הנשים בכוונה רבה וחלק קרנבלי בו הן רקדו בשמחה משוחררת

אחרי שהקריאו את תקנון האגודה, התפללו ושרו המנונים, הגיע החלק השמח – הסינולוג (Sinulog). בפילי-פינים זה הפסטיבל הגדול והעליז של השנה. הסינולוג הוא ריקוד של שני צעדים קדימה ואחד אחורה עם הטיות הגוף לימין ולשמאל ולפי המסורת הוא מחקה את זרימת מימיו של נהר בשם זה. הנשים מסתדרות בשתי שורות מחוץ לכנסייה, לכל אחת זר פרחים ביד אחד ודמוי-נר בשנייה. מאחוריהן מלכת הסינולוג מחזיקה בפסל הניניו. לקול שירה ותופים הן נכנסות בריקוד לכנסייה והמלכה מניחה את הפסל במקומו לרגלי המזבח

ישנם גם גברים אחרים

אחרי הנשים נכנסים אנשי-הדת בלבן, נושאים שלוש רפליקות קטנות יותר של הניניו. גם הם, בצעדי הסינולוג, מניחים אותן לרגלי המזבח

אחר-כך נערכת מיסה, כולם מקבלים את לחם הקודש, נישאת דרשה ולסיום כל הנוכחים נוטלים את פסלוני הניניו ורוקדים איתם ריקוד סוער